תודה מראש על האפשרות לשאול כאן!
בברכה,
אביגיל
המדיניות שלכם שגויה לחלוטין: הוועד אמור לטפל בנזקים שנגרמים ע"י רכוש/תשתית משותף, ולא לפי מיקום הנזק. כך גם קובע החוק והנוהג.
אם הרטיבות נגרמה מצינור מים או ביוב משותף – את צריכה לסיים את התיקון על חשבון הוועד או הביטוח של הוועד (יש ביטוח לבניין?).
אם הרטיבות נגרמה בגלל נזילה מצינור דירתי/פרטי, מקומה מעל/ליד – האחריות לתיקון תעבור לבעל הדירה שגרמה את הנזק.
בחוב של הדייר את צריכה לטפל בלי קשר לנזילה.
מדוע צריך לטפל בחוב של הדייר בלי קשר לנזילה? האם הועד לא יכול לקזז את החוב מהסכום ששולם לבעל המקצוע? מה פתאום שהוועד ישלם תיקון לדירה שלא משלמת מיסי ועד????
אגב, ישנם הרבה מאוד ועדי בתים שאינם בהתנדבות, אלא אינם משלמים את מיסי הועד.
2. אם הנזק מקורו בדירה הפרטית, הרי שלא עליכם היה מוטל לטפל בזה ואינכם אחראים על הנזק.
מכאן שניתן להתעלם מהמכתב של עוה"ד. ייתכן שהוא מנסה להפחיד אתכם כדי למזער נזקים.
3. אם הוא יתבע אתכם, כבר ידו תהיה על התחתונה שכן יש חוב לדירה וזה מעמיד אותו בדיון במעמד נחות בנוסף על כך שלכאורה אין לו קייס.
4. אם המדיניות, שכל בעל דירה מביא את בעל המקצוע שלו, הוחלטה באסיפת דיירים, הרי שהיא בהחלט חוקית ותקנית. גם אם לא, הרי זה נוהג בבניין וזה בסדר.
[אם כי הייתי מעדיף שלוועד יהיה יותר פיקוח על הנעשה בעיקר בתיקון חלקי מהרכוש המשותף וכן על העלות. אם בעל הדירה לא צריך לשלם אז גם הוא לא יתמקח עם בעל המקצוע על עלות התיקון ואף ייקח מישהו יקר יותר.]
5. אין קשר בין תשלום מיסי וועד לבין חובת הוועד לתקן לקות ברכוש המשותף.
לגבי קיזוז כספים, חפשי באתר מאמר של עו"ד שחל העוסק בקיזוז. זה לא כל כך פשוט.
6. בחוב של הדייר צריך לטפל כי זה חלק מתפקידיו של וועד הבית – לגבות כספים וכן לטפל בחובות. אם בעל דירה לא שילם אז צריך לדרוש ממנו ולגבות את התשלום. אחרים לא צריכים לשאת אותו על גבם.
לכן אין קשר בין הטיפול בחוב לטיפול בנזילה.
1. ועד בית שמקבל פטור מתשלום או מקבל שכר מהוועד עבור תפקודו אמור לעשות זאת רק לאחר אישור דיירים באסיפת דיירים.
2. גם בבניין אצלי דייר מזמין בעל מקצוע לתיקון נזק, ו-ועד הבית משלם, כמובן אם מדובר בנזק שבאחריות הוועד.
אבל, כמו שכתב קודמי, אין אישור אוטומטי לביצוע התיקון והתשלום, אלא נעשית בדיקה מול הצעה נוספת או וידוא העלות מול מישהו שמכיר.
אני ממליץ בחום לשתכיני לעצמך מאגר של בעלי מקצוע מוכרים שיש לך נסיון טוב והם אמינים עליך, ואותם יזמנו הדיירים, עד שהדיירים יאשרו את איכות התיקון. כך תהיי ´מכוסה´ גם בעלות וגם באיכות.
3. אל תזלזלי בעצה של לפנות לעו"ד. אם עו"ד מעורב מצד התובע, הוא בקלות להתיש אותך ולהפיל עליך אחריות שלא-לך, אלא אם תעמידי מולו מישהו שמדבר בשפה ´שלו´. עו"ד טוב שווה כל כסף. מנסיון, כואב.
בהצלחה.
רק אבהיר, שכל דייר שמביא בעל מלאכה, מגיש הצעת מחיר לוועד הבית, על מנת למנוע ניצול קופת הוועד ללא פיקוח, ורק לאחר אישור הוועד, הוא יכול להתחיל בעבודה.
כמובן, שיש מאגר בעלי מלאכה המוכרים ומכירים את הבנין (שזה לא פחות חשוב…. במיוחד בבנינים ישנים…)
את העבודה ההתנדבותית אני שמחה לעשות ולא הייתי מוכנה בשום אופן לקבל שכר עליה, רק ציינתי שכמתנדבת, לא הייתי מצפה לקבל כזה קיתון…
חשוב לדעת שאת רשאית ליצור קשר ולחתום על חוזה עם עו"ד שייצג אותך בתביעה בפני המפקח. העלות היא על הקופה המשותפת.
רצוי לדרוש בכתב ההגנה [ובתביעה שכנגד על החוב] החזר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
2. לגבי הקיתון….
זה עוד כלום לעומת מה שוועד הבית שלנו [ואני כיועץ משפטי שלה] חוטפים.
אתם לא תאמינו מה עושים לנו רק בגלל שהעזנו לתבוע דייר שלא שילם 4 שנים ולאחר פניות רבות ושונות.
צירפתי לך דוגמית מהמרפסת שלי……
מי שלא עושה לא טועה ולא מאוים.
ובכל זאת אני יודע בדיוק באיזה צד אני מעדיף להיות.
