על פי סעיף 71ב בחוק המקרקעין חייב בעל דירה שדירתו ניתנת להרחבה בתשלומי איזון לבעל הדירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה. בבניין שלנו קיים מקרה כזה בו למס´ דירות אין יכולת הרחבה ועל כן, הוסכם שאלו שאינם יכולים להרחיב יקבלו את תשלומי האיזון באופן של הצמדת קרקע מהרכוש המשותף לטובתם. הוכן תשריט המתאר את ההצמדות ורק אחד מ26 דיירים לא חתם על התשריט. היתר הבנייה להרחבה הוגש ושם הוטמעו השינויים ברכוש המשותף וסיפוח הקרקע לדיירים שאינם יכולים להרחיב (על אף שבשום מקום לא נאמר במפורש ששטח מסויים מוצמד לדייר מסויים). אותו דייר שנמנע מלחתום על התשריט לעיל חתם על היתר הבניה אך דייר אחר נמנע מלחתום עליו. ההיתר אושר והבנייה החלה. כיום, הדיירים המרחיבים לא מצליחים להשיג יפויי כוח לתיקון צו הבית המשותף בהתאם לתשריט ההצמדות מאותם שניים. לנוכח הבעיתיות בהשגת החתימות (נמשך כבר שנה), דייר אחד שאינו יכול להרחיב בקש למנות שמאי מוסכם לקביעת גובה תשלומי איזון. מאחר ונענה בשלילה הגיש תביעה למפקח. שאלותי הם כאלו:
1. היום בא כוח הדיירים המרחיבים הוציא מכתב לכלל הדיירים "באיום" כי אם לא יחתמו על ייפוי הכוח לדירות שאינן יכולות להרחיב, תוגש נגדם תביעה אצל המפקח כאשר הסעד יהיה מתן תוקף חוקי להסכמתם הראשונית. מאחר ובקשה זו יצאה מאוחר מדי (אחרי שכבר הוגשה תביעה נגדו) גם אותו דייר שהגיש תביעה אצל המפקח מסרב לחתום. האם במקרה זה תביעה נגד אותו אחד שאינו יכול להרחיב "תופסת"? (הנתבע תובע את מי שתבע אותו קודם באותו עניין?!)
2. עוד דיירים שאינם יכולים להרחיב ממתינים לראות כיצד מתקדם נושא השגת יפויי הכוח. האם זה חכם להמתין מתוך רצון לשמור על שכנות טובה או לתבוע תשלומי איזון אצל המפקח?
3. אם אכן יגיש בא כוחם של הדיירים המרחיבים תביעה נגד אלו שחזרו בהם מהסכמה קודמת להצמדת קרקע, האם גם עלי להגיש תביעה במקביל לתשלומי איזון (למקרה שלא ניתן יהייה לחייב את הסרבנים לחתום).
4. הדייר שכבר הגיש תביעתו מתגורר בבניין שכבר החל את הבנייה בפועל. הבניין בו אנו מתגוררים עדיין לא החל לבנות (בתקנון שני הבניינים מוגדרים כמבנה אחד בו הקרקע משותפת אך המבנים שבכל בניין שייכים לכל בניין בנפרד). מי הוא הנתבע בתשלומי האיזון במקרה שלנו? שני הבניינים או רק אותו זה בו אנו מתגוררים ?
5. מאחר וברצוני לשמור על יחסי שכנות טובים, הצמדת הקרקע במקום תשלומי איזון מקובלת עלי והייתי רוצה שזה יבוא לידי ביטוי בתביעה שלי. האם אבקש גם סעד למתן תוקף חוקי לתשריט ההצמדות בנוסף לתביעה כספית? האם במקרה זה יש להגדיר את התביעה גם נגד הבניין שכבר החל לבנות? (שני הסרבנים הם בעצם מהבניין שלי)
1. היום בא כוח הדיירים המרחיבים הוציא מכתב לכלל הדיירים "באיום" כי אם לא יחתמו על ייפוי הכוח לדירות שאינן יכולות להרחיב, תוגש נגדם תביעה אצל המפקח כאשר הסעד יהיה מתן תוקף חוקי להסכמתם הראשונית. מאחר ובקשה זו יצאה מאוחר מדי (אחרי שכבר הוגשה תביעה נגדו) גם אותו דייר שהגיש תביעה אצל המפקח מסרב לחתום. האם במקרה זה תביעה נגד אותו אחד שאינו יכול להרחיב "תופסת"? (הנתבע תובע את מי שתבע אותו קודם באותו עניין?!)
2. עוד דיירים שאינם יכולים להרחיב ממתינים לראות כיצד מתקדם נושא השגת יפויי הכוח. האם זה חכם להמתין מתוך רצון לשמור על שכנות טובה או לתבוע תשלומי איזון אצל המפקח?
3. אם אכן יגיש בא כוחם של הדיירים המרחיבים תביעה נגד אלו שחזרו בהם מהסכמה קודמת להצמדת קרקע, האם גם עלי להגיש תביעה במקביל לתשלומי איזון (למקרה שלא ניתן יהייה לחייב את הסרבנים לחתום).
4. הדייר שכבר הגיש תביעתו מתגורר בבניין שכבר החל את הבנייה בפועל. הבניין בו אנו מתגוררים עדיין לא החל לבנות (בתקנון שני הבניינים מוגדרים כמבנה אחד בו הקרקע משותפת אך המבנים שבכל בניין שייכים לכל בניין בנפרד). מי הוא הנתבע בתשלומי האיזון במקרה שלנו? שני הבניינים או רק אותו זה בו אנו מתגוררים ?
5. מאחר וברצוני לשמור על יחסי שכנות טובים, הצמדת הקרקע במקום תשלומי איזון מקובלת עלי והייתי רוצה שזה יבוא לידי ביטוי בתביעה שלי. האם אבקש גם סעד למתן תוקף חוקי לתשריט ההצמדות בנוסף לתביעה כספית? האם במקרה זה יש להגדיר את התביעה גם נגד הבניין שכבר החל לבנות? (שני הסרבנים הם בעצם מהבניין שלי)
