עיכוב צו הריסה מינהלי

אדם בונה בנייה בלתי חוקית; הוא מבצע בכך עבירה פלילית, לוקח את החוק לידיו, מהווה דוגמא שלילית לסביבה ובמיוחד אם רשויות התכנון יוותרו לו על מעשיו, או ינהגו כלפיו ביד קלה – עלול הדבר להתפרש כהסכמה ואפילו כעידוד של עבירות בנייה; לאור כל זאת, מה יותר טבעי, צודק, נכון לעשות, מאשר להוציא מיד צו הריסה על המבנה שהוא בנה?!
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מוסמכת במקרים של בנייה בלתי חוקית להוציא צו הריסה מנהלי, ללא צורך בקיומם של הליכים משפטיים כלשהם המתנהלים בין כותלי בית המשפט. והשאלה העולה היא, מהן זכויותיו של אותו אזרח כשברור כי הוא עבריין בנייה?
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ממונה על אכיפת חוקי הבנייה, ובכלל זה היא גם מופקדת על הוצאת צווי הריסה למבנים בלתי חוקיים ועל הריסתם בפועל.

להלן נוסח חוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 בנושא הפסקת בניה מנהלית וצו הריסה מנהלי (על הקורא להתעדכן מעת לעת ככל שיחולו שינויים בחוק זה):

"צו הפסקה מנהלי
238. צו הפסקה מינהלי שבוטל באחת הדרכים האמורות בסעיף 235 ושנקבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים מאת הועדה המקומית, אם הצו ניתן על ידי יושב-ראש הועדה המקומית או מהנדס שהוסמך על ידיו או על ידי מהנדס העיר, או, בעיריה, על ידי יושב-ראש ועדת המשנה לתכנון ובניה, והוא יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה אם צו כאמור ניתן על ידי אדם אחר; אולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם נתקיימו בצו יתר התנאים לנתינתו.
צו הריסה מינהלי
238א.
(א) הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי –
(1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג;
(2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר;
(3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים; לצו כאמור ייקרא "צו הריסה מינהלי".
(ב) היתה הועדה המקומית מועצת רשות מקומית כאמור בסעיף 18 ונתמנה לאותה רשות מקומית יועץ משפטי, לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עמו; היתה הועדה המקומית ועדה למרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 19, לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבנין החורג.
(ב1) (1) ליושב ראש ועדה מחוזית או למי שהוא הסמיכו לכך יהיו הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדה מקומית ולמתכנן מחוז או למי שהוא הסמיך לכך יהיו הסמכויות הנתונות למהנדס ועדה מקומית לענין מתן צווי הריסה מינהליים בתחום המחוז ובתחום מרחב תכנון מחוזי לפי סעיף 12, בשינויים המחוייבים. (2) לא יתן יושב ראש ועדה מחוזית צו הריסה מינהלי ולא יורה ליושב ראש ועדה מקומית ליתן צו הריסה כאמור בפסקה (3), אלא לאחר התייעצות עם נציג שר המשפטים בועדה המחוזית. (3) לא יפעיל יושב ראש ועדה מחוזית סמכותו כאמור בפסקה (1), לגבי בניה בתחום שאיננו מרחב תכנון מחוזי כאמור, אלא לאחר שהודיע על כך לשר הפנים ודרש בכתב מיושב ראש הועדה המקומית ליתן צו הריסה מינהלי לגבי אותה בניה, ויושב ראש הועדה המקומית לא עשה כן תוך שבעה ימים מיום המצאת ההודעה לועדה; או, אם נתן צו, הצו לא בוצע תוך ארבעה עשר ימים מיום נתינתו, זולת אם נמנע ביצועו על-פי החלטה של בית משפט; תקופות אלה לא יבואו במניין שלושים הימים האמורים בסעיף קטן (ט). (4) יושב ראש ועדה מקומית שקיבל הוראה כאמור בפסקה (3) פטור מחובת התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות כאמור בסעיף קטן (ב), ובמרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 19, פטור הוא מחובת התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבנין החורג, אולם חובה עליו להודיעו לפני מתן צו ההריסה המינהלי על הוראה שקיבל כאמור.
(ג) צו הריסה מינהלי יחול גם על כל תוספת בניה ללא היתר שנתווספה לבנין אחרי מתן הצו, ולא יהא צורך במתן צו נוסף לגבי תוספת בניה כאמור. (ד) בצו הריסה מינהלי יפורטו –
(1) המקרקעין שעליהם הוא חל;
(2) העובדה שהבניה, או החלק ממנה שיפורט, בוצעו ללא היתר, או מה הן ההפרות של תנאי ההיתר או העובדות האחרות שבגללן הבנין הוא חורג; (3) הבנין או החלק ממנו שהצו מסמיך להרסו, לפרקו או לסלקו;
(4) תוכן סעיפים קטנים (ג), (ו), (ז) ו-(ח).
(ה) צו הריסה מינהלי יודבק על קיר חיצון של הבנין, ובהעדר קיר חיצון – על מקום אחר הנראה לעין במקרקעין; בשעת ההדבקה יירשמו בגוף הצו המודבק היום והשעה של ההדבקה.
(ו) צו הריסה מינהלי יהיה ניתן לביצוע –
(1) אם הוקם בנין ללא היתר – בתום 24 שעות משעת הדבקתו;
(2) בכל מקרה אחר – בתום 72 שעות משעת הדבקתו.
(ז) (1) הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מינהלי רשאי לבקש מבית המשפט את ביטולו, אולם הגשת הבקשה לא תתלה את תקפו של הצו אלא אם כן נתן בית המשפט צו זמני לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי; בית המשפט רשאי לתת צו זמני כאמור במעמד צד אחד אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין, ובלבד שתקפו לא יעלה על 15 ימים, ואולם רשאי בית המשפט, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, להאריך את תוקפו של הצו הזמני כאמור לתקופות נוספות; (2) לענין ערעור על החלטת בית המשפט בבקשה כאמור בפסקה (1) דינה כדין צו לפי סעיף 250.
)ח) לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.
(א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב1)(3) לא יבוצע צו הריסה מינהלי אם חלפו שלושים ימים מיום הגשת התצהיר כאמור בסעיף קטן (א) או מיום מתן ההחלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצו, אם ניתנה החלטה כאמור, הכל לפי המאוחר, ורשאי בית המשפט להאריך את תקופת 30 הימים, אם ראה כי מן הנכון לעשות כן.
(ב) יושב ראש הועדה המקומית יודיע על מתן צו הריסה מינהלי, בעיריה – לועדת המשנה כאמור בסעיף 18(ד), ובכל מקרה אחר – לועדה המקומית. יושב ראש הועדה המחוזית יודיע על מתן צו הריסה מינהלי לועדה המחוזית; ההודעה תינתן בישיבה הראשונה של ועדות אלו לאחר מתן הצו.
(ג) בביצוע צו הריסה מינהלי רשאים הועדה המקומית, עובדיה ושליחיה שהסמיכה לכך, לפעול, אף ללא צו של בית-משפט, על-פי הסמכויות כאמור בסעיף 211, ובתחום המחוז יהיו לועדה המחוזית כל הסמכויות האמורות, בשינויים המחוייבים.
(יב) ביצועו של צו הריסה מינהלי אינו פוטר מאחריות פלילית לעבירה לפי חוק זה
(ד) בוצעו הריסה, פירוק או סילוק של בנין על פי צו שניתן או בוצע שלא בהתאם לסעיף זה, או שנתברר שהוצא לבנין היתר כדין או שהבנין לא היה בנין חורג, לפי הענין, יהא הנפגע מביצועו זכאי למלוא הפיצויים מאת הועדה המקומית או המחוזית, לפי הענין; באין הסכמה על חוקיות הבניה או על שיעור הפיצויים, רשאי הנפגע לתבוע פיצויים בבית המשפט המוסמך בדרך של המרצת פתיחה."

עינינו הרואות כי צו הריסה מנהלי מותנה בהתייעצות מתאימה כנדרש בחוק, ומוגבל למקרים שהמחוקק סבר כי לגביהם יש כורח בהליך זה, של הריסה מיידית בטרם תיווצר עובדה מוגמרת [אף שגם "עובדה מוגמרת" זו ניתנת להריסה].
מלשון החוק מובן כי המחוקק הגביל את מי שהוסמך לתת צו הריסה מנהלי ובנסיבות אלו ראוי ללמוד מה היא דעתו של בית המשפט.

עניין שוויקי גאזי
[בש 1840/02 שוויקי גאזי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, שופט: צ' זילברטל, לא פורסם, מובא בספר "תכנון ורישוי" כרך ב' עמ' 201 מאת ס' בן דור וא' בן עזרא, הוצאת "שי" יולי 2006].
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בהחלטה מיום 10/10/2002 כי מבנה בישוב בית חנינה השייך לשוויקי גאזי, לא ייהרס על אף שהוצא לגביו צו הריסה מנהלי בגלל שנבנה ללא היתר בנייה כדין.

זאת, מתוך הסיכוי המסוים כי המבנה יאושר לאחר שהתוכניות ייבדקו.

ובלשון בית המשפט –

"בהתחשב בכך שדחיית הבקשה תיצור מצב בלתי הפיך, ראיתי לנכון להתחשב גם בסיכויי המבקש בערעורו, אף אם אינם גבוהים".

משמעות גישת בית המשפט היא כי אין להעניש את עבריין הבנייה באמצעות ביצוע ההריסה בפועל, אף על פי שברור כי הבנייה נבנתה ללא היתר בנייה, אלא צריך להתייחס לבנייה גופה ולבדקה ללא פניות. והיה ויתברר כי יש סיכוי לקבלת היתר בנייה עבור מה שנבנה ללא היתר ובניגוד לדין – ולו סיכוי קלוש – אזי יידחה צו ההריסה וימוצה הניסיון לקבל היתר למבנה. הריסת המבנה אינה חלק מהעונש שעבריין הבנייה צריך לקבל, אלא היא פעולת אכיפה האמורה להתבצע תחת שיקולי תכנון בלבד.

עניין סועאד
[רע"פ 1782/03 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה משגב נ' יוסף סועאד, בית המשפט העליון, שופטים: א' מצא, א' פרוקצ'יה, א' חיות, לא פורסם, מובא בספר "רישוי הבנייה" מאת א' בן עזרא עמ' 314 בהוצ' "שי"].
צו הריסה מנהלי יבוצע רק לאחר שנערכה התייעצות ממשית ועניינית, שמטבע הדברים טעונה גם תיעוד מתאים, עם גורם תכנוני כמבואר בחוק המצוטט לעיל לפי הנסיבות, ולהליך ההיוועצות חשיבות ומשמעות. הליך ההיוועצות הוא הכרחי לקיום צו ההריסה. יש ללמוד זאת מתוך עניין סועאד בו התבטא בית המשפט העליון ברורות:

"על פי סעיף 238 א' (ב) לחוק התכנון והבנייה, הוצאת צו הריסה מנהלי באיזור מרחב תכנון מקומי שמצויות בו יותר מרשות מקומית אחת, מותנה בהתייעצות ראש מוסד התכנון המרחבי עם ראש המועצה האזורית שבתחומה נמצא הבניין החורג, ולא עם ראש הוועד המקומי של הישוב שבתחומו מצוי הבניין. מסקנה זו עולה מנוסחו המילולי של החוק. היא מתבקשת מתכליתו, וממבנה הסמכויות והתפקידים של השלטון המקומי על רבדיו השונים. היא משרתת מטרה חשובה בהבטחת משקלו של הליך ההיוועצות, שערכו רב במתן ערובה לכך שאמצעי ההריסה המנהלי, בהיותו חריג ויוצא דופן, ייעשה באורח חוקי, ענייני, סביר ומאוזן, תוך הערכת מכלול השיקולים והנתונים הצריכים לעניין".

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בהיותה רשות מנהלית, חייבת לנהוג בתום לב ובהתאם לתקנת הציבור. אל לה להיכנס לעמדות קיצוניות בביצוע אכיפת חוקי הבנייה, וחובה עליה להבדיל בין ענישה לבין אכיפת חוקי הבנייה בתחומה. אל לה לוועדה המקומית להיתפס למאבקים מיותרים ומזיקים נגד האזרח, גם אם הוא עבריין בנייה.