בבניין בו אני גר כתשע שנים מותקנת מעלית שנבנתה לפני מספר שנים (לא בזמן הקמת הבניין) ועוד מלפני שעברתי לבניין.
המעלית אינה עוצרת בקומה שלי, אין לה פתח וגם אין אפשרות ליצור פתח עבור המעלית. המעלית עוצרת קומה וחצי מעלי. כך שבאופן מעשי אין לי יכולת לעשות שימוש.
מיותר לציין שכף רגלי לא דרכה במעלית מעולם.
בהסכם הבית המשותף נרשם שדירתנו מוצמדת למעלית אך כאשר קנינו את הדירה הובהר לנו שזאת היתה טעות.
אכן כל השנים שלושת הדיירים האחרים שילמו את ההוצאות וערכו חוזים מול חברות אחזקה באופן ישיר וללא השתתפותנו כיוון שהיה ברור שאין אנו עושים שימוש במעלית ולא היתה מחלוקת בנושא.
מעולם לא נדרשנו לכל תשלום ואף שכן לא הביע רצון לגבות מאיתנו.
לאחרונה דיירת חדשה מבקשת שנשתתף בהוצאות וברצוני לדעת מה הדין בנושא וכיצד אפשר לשנות את ההסכם בין הדיירים שאינו מציאותי ושגוי מיסודו.
תודה,
השאלה שלי באה מכיוון הפוך לחלוטין.
אין לי עניין במעלית ואני לא רוצה לעשות בה שימוש. במשך השנים מדובר על מעל 10 שנים היה מוסכם שהדירה שלי אינה משלמת את ההוצאות כי גם אי אפשר לפתוח פתח ואין הגיון במעלית שעוצרת קומה וחצי מעל.
בפועל אף שכן גם לא ביקש שנשלם ותמיד כל השכנים היו בהסכמה וכיסו את ההוצאות מבלי לערב אותנו.
בשלב זה הדיירת השלישית החליטה שזה לא מתאים לה.
מתוך שלוש הדירות שכן עושות שימוש במעלית שתי דירות מסכימות שאין צורך לגבות ממני תשלום ואילו השלישית מתעקשת לממש את הכתוב בלשון החוק.
האם יש סייגים לחוקת, תיקונים או תקדימים במקרה כמו שלי בו אין אפילו אפשרות תיאורטית שאוכל להשתמש במעלית וגם לאור העובדה שהיתה הסכמה עד כה בנושא?
תודה מראש על כל תגובה.
האם אני צריך לחכות שיגררו אותי לבית משפט או שאני יכול להציג את פסיקה זו בכדי לשכנע את הדיירת שאין טעם בהליך משפטי או ויכוח?
מבחינתי שימוש במעלית אומר שאני צריך לעלות או לרדת אותו מספר של מדרגות אילו לא הייתה מעלית ולכן לא נחוצה לי
אני מניח שפיסקה הרלוונטית עבורי היא:
"…היכן ששימוש זה כלל אינו אפשרי, או כלל אינו נחוץ, אין מקום להטיל חיוב על בעל דירה בשל שימוש כזה. .."
בית המשפט העליון קבע שלפסק הדין 294/85 אין שום בסיס משפטי, ולכן ביטל אותו.
לשואל אשיב: ראה את תשובתי הראשונה. קרא אותה. היא מובילה אותך לבדוק את ההסכם אם קיים וככל שקיים בענין התקנת המעלית. או החלטות שהיו אז ו/או תקנון.
לגבי החוק הוא נותר כשהיה: כל עוד לא הוסכם אחרת, על בעל דירה לשלם דמי אחזקת מעלית אף אם אינו משתמש בה.
בהסכם בית משותף מלבד הצמדה של 25% אין נספחים נוספים.
ההסכמה שאני לא משלם עד כה הייתה בע"פ.
בפועל שלשת הדיירים האחרים ניהלו את החוזה והחשבונות ישירות מול חברת המעליות במשך שנים רבות ומעולם לא דרשו תשלום ממני (כי היה מוסכם)
שתי שאלות נוספות ברשותכם:
אציין שמספר המדרגות אל המעלית גדול יותר מאשר פשוט לעלות לדירה שלי. דבר זה מראה שאין לי צורך במעלית או הגיון בשימוש. נאמר לי שהרישום נעשה בטעות לפני שנים. שני דיירים מסכימים איתי ואכן משלמים שליש אך דיירת נוספת החליטה לא להמשיך בסידור הנ"ל.
איך אפשר לחייב את הדיירים להסכים להסדיר את הנושא כך שהדירה שלי לא תחוייב (יש לי רוב)
שאלה שניה
האם וכיצד אפשר לחייב את הדיירים בפתיחת פתח מעלית בקומה שלי? אם אני משלם לפחות שאוכל לעשות שימוש…
תודה מראש
לכל שינוי מצב קיים צריך אסיפה.
לאסיפה צריך ועד פעיל שנבחר חוקית.
לכל החלטה צריך רוב.
אם אתם 4 דירות ו-3 איתך כולל אתה עצמך- אתם רוב. מה הבעייה כאן?
אולי לא הייתי ברור
שני הדיירים האחרים מסכימים שאני לא צריך להיות שותף בתשלום עבור תפעול המעלית ואכן משלמים שליש כל אחד.
זאת לא אומרת שהם יסכימו להוציא אלפי שקלים רק כדי שלי יהיה פתח בקומה שלי.
אני יוצא מנקודת הנחה שאף שכן לא יסכים לכן אני שואל האם ניתן לחייב.
ההגיון אומר שאם אני משלם אז מגיע לי שאוכל להשתמש במעלית. כיוון שאין לי פתח בקומה ואני צריך לעלות ולרדת אל המעלית יותר מדרגות מאשר ללא מעלית אז אני מחפש פתרון:
א. או שאני לא צריך לשלם ולהוריד את ההצמדה לדירה שלי – האפשרות המועדפת עלי.
ב. פתיחת פתח מעלית וזאת בהשתתפות הדיירים
ברור לי שטוב לשאר הדיירים שאני אשלם ולא אעשה שימוש.. אבל זה ממש לא צודק.
תודה
כל הסיכומים בעל פה אין להם מעמד אם לא באו לביטוי בכתב.
בינתיים אני מבין שאיש לא בא אליך רשמית בתביעה כלשהי. רשמי- מכתב.
"ראוי היה,כי הוצאות האחזקה של הרכוש המשותף יוטלו וישולמו ע"פ האבחנה של האפשרות הפיזית להשתמש באותו חלק של הרכוש המשותף,שבשל השימוש בו כרוכה ההוצאה.
היכן ששימוש זה כלל אינו אפשרי,או כלל אינו נחוץ,אין מקום להטיל חיוב על בעל דירה בשל שימוש כזה"
היינו אם השימוש אינו נחוץ כלל באופן שהשימוש הוא באמצעות חדר מדרגות- אין הצדקה לשלם הוצאות אחזקה.
ניתוח פסיקה צריך עומק. לא כל משפט מאיזה פסק דין קובע הלכה.
מכל מקום המצב המשפטי הברור בנוגע למעלית הינו בתמצית ובקיצור: שימוש מחייב השתתפות בתשלום ההתקנה אלא אם הוסכם אחרת. מותר להסכים אחרת אבל זה צריך להיות ברור ומפורש. גם מי שלא משתמש צריך לשלם את ההוצאות השוטפות אלא אם הוסכם אחרת.
בעל הדירה נשאר עם המרפסת המקורית באופן שאין כל גישה ומנותק פיזית מהמעלית.
מי ששינה את המצב הקיים זה אלו שהחליטו על הקמת המעלית ולא בעל הדירה עם מרפסת השרות.
בעל הדירה לא זקוק למעלית כי הוא משתמש בחדר המדרגות המקורי שקיים עוד לפני התקנת המעלית.
לכן הקביעב בפסק דין 294-85 (בניגוד למי שמנסה כל הזמן לטעון כי פסק דין זה בוטל-זה לא נכון.פסיקה זו שרירא וקיימת!) ולפיה מעלית שאיננה משמשת בעל דירה בגלל שאין לו צורך בה ,איננה נחשבת עבורו לרכוש משותף.
עם כל הערכה לעו"ד שחל עמדתו לא מקובלת עלי.
