המשך – גנים בבניין שלנו –

לא קראתי התייחסות לשאלה שלי, והרי היא שוב:

המשך הנושא של הגנים בבניין שלנו… כזכור בבניין שלנו פועלים גני ילדים בתוך דירות מגורים.

פנינו לעירייה (תל אביב) בבבקשה שהעירייה תפנה את הגנים אשר פועלים בלא היתר.
התשובה שקיבלנו ממחלקת הפיקוח על הבנייה, שימושים חורגים וחלוקת דירות, היא כזאת:

בתיק הבניין אין מוצאים את היתר הבנייה שלפיו נבנה הבניין, ובו רשום יעוד הבניין.

ההנחייה של המחלקה המשפטית של עיריית תל אביב היא: במקרה כזה, שאבד היתר הבנייה, העירייה לא תתבע בעל דירה על שימוש חריג בנכס שלו.

אציין ש:
בתוך תיק הבניין שלנו, שהועלה עכשיו לאתר האינטרנט של עיריית תל אביב, ישנם כמה מסמכים ובהם רואים שהייעוד של הבניין הוא מגורים. וכן יש ראיות נוספות לייעוד הבניין. כמובן – תב"ע של השכונה, ועוד.

אנשי מחלקת הפיקוח על הבנייה מספרים שבשנות השמונים התנהל תיק תביעה כזה, ובו העירייה הפסידה מפני שלא היה היתר הבנייה של הבניין. ומאז העירייה לא מגישה משפטים כאלה.

אגב אישית אני מכירה בעלי נכסים שהשכירו נכסיהם למשרדים ונאלצו לפנותם בגלל איום בתביעה של העירייה.

כאזרחית אני רואה בהוראה הגורפת של המחלקה המשפטית של העירייה מעילה באמון, מעילה בתפקיד של אכיפת חוקי התכנון והבנייה.

מה דעתכם?
איך הייתם פועלים?
האם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה היא בעלת סמכות על המחלקה המשפטית של העירייה?

נושא של הפעלת גנים, משפחתונים, צהרונים, פעוטונים מדירות בבתים משותפים הוא מורכב. התייחסתי אליו בסיפרי "המדריך השלם לבית המשותף" ושם תמצאי את כל הנדרש לענין.
הפעלת עסק כזה אינה תמיד ובכל מקרה שימוש חורג (למשל פעוטון קטן של פחות מ 10 ילד שפועל כמה שעות ביום מתוך דירה ששימושה בפועל הוא מגורים) ובכל מקרה הפעלת עסק כזה אינה נבחנת רק לפי שימוש חורג אלא גם בהיבט המטרד. ההיבט המטרדי הינו עצמאי, אפילו לא היה זה שימוש חורג ואפילו יש אישור לשימוש חורג. זה הכיוון בו הייתי הולך, בפרט כאשר מדובר בפעוטונים קטנים ובמצב בו יש רבים כאלה שפועלים באזור באותו אופן.
הנטל עליכם להוכיח מטרד וכדאי לתעד וכן לאסוף שכנים נוספים ולפעול יחד.

לעו"ד שחל – תודה רבה, ובעיקר תודה על העידוד לפעול בכל מקרה. תודה כמובן על ההדרכה שלך לאסוף ראיות להפרעה לבניין על ידי גני הילדים.

גם המאמר על גני ילדים בבניין, שפרסמת באתר, מסביר שהנושא של גני ילדים בבניין הוא חמקמק ומסובך.

עם זאת, השאלה שלי נותרה בעינה: האם העירייה רשאית, על סמך אובדן מסמך (היתר הבנייה) להתנער מהתפקיד שלה לאכוף את הוראות התב"ע? האם אינה מחוייבת להוכיח את ייעוד הבניין בכל האמצעים האחרים?

ומי הוא הגוף שאמור לכפות על העירייה את הפעולה הזאת? כשלמדנו בתיכון אזרחות, למדנו שהרשות השופטת, באמצעות בית משפט מנהלי כגון בג"ץ, היא שמחייבת את הרשות המבצעת לקיים את החוקים.
תב"ע היא חוק.
האם בית משפט מינהלי יוכל לכפות על העירייה להגיש תביעה?

מרוח התשובה שלך אפשר להבין את הגישה המאוד פרגמטית שלך לניהול ענייני הבניינים…
אתה איכשהו אומר לנו: עזבו, זה לא יילך במשפטים עקרוניים כאלה, תעברו למסלול האזרחי.
ברשותך, אגיב על כך בהודעה נוספת כדי לא להכביד בטקסט האינסופי…