שלום,
הנושא הוא מספר בנייני דירות צמודים שלהם קיימת בריכה משותפת. עד לאחרונה התירו לכל דייר להכניס שני אנשים לבריכה. כל דייר משלם כ-700 שקלים מדי חצי שנה עבור תפעול הבריכה.
מכיוון שבבניין הדירות ישנם מספר רב של זוגות מבוגרים (מעל גיל 60), והם אינם משתמשים בבריכה, הם דאגו שהנכדים שלהם ייכנסו במקומם. כך היו פני הדברים במשך חמש השנים האחרונות.
אלא שחלק מהדיירים שגרים בבניין לא אהבו את העובדה שהבריכה מתמלאת בילדים קטנים, ועל מנת לרוקן אותה החליטו לשנות את התקנון: רק דיירי הבניין יכולים להיכנס, וגם אם הם לא משתמשים בבריכה, הם לא יכולים להעביר את הזכות הזו למישהו אחר.
כתוצאה מכך נוצר מצב שאותם קשישים משלמים עבור השימוש בבריכה (כ-1,400 שקלים בשנה, במידה ואין הוצאות נוספות), אבל לא יכולים להשתמש בבריכה.
שלוש שאלות בנושא:
1. האם אנשי הוועד יכולים להחליט על דעת עצמם על שינוי תקנון השימוש בבריכה, ומבלי לתעד את נימוקי ההחלטה?
2. האם אנשי הוועד יכולים לקבל החלטה שבאופן ישיר מונעת מאוכלוסיות מסוימות את השירות? איפה כאן חוק ההיגיון?
3. למי אפשר לפנות בנושא? העירייה?
הנושא הוא מספר בנייני דירות צמודים שלהם קיימת בריכה משותפת. עד לאחרונה התירו לכל דייר להכניס שני אנשים לבריכה. כל דייר משלם כ-700 שקלים מדי חצי שנה עבור תפעול הבריכה.
מכיוון שבבניין הדירות ישנם מספר רב של זוגות מבוגרים (מעל גיל 60), והם אינם משתמשים בבריכה, הם דאגו שהנכדים שלהם ייכנסו במקומם. כך היו פני הדברים במשך חמש השנים האחרונות.
אלא שחלק מהדיירים שגרים בבניין לא אהבו את העובדה שהבריכה מתמלאת בילדים קטנים, ועל מנת לרוקן אותה החליטו לשנות את התקנון: רק דיירי הבניין יכולים להיכנס, וגם אם הם לא משתמשים בבריכה, הם לא יכולים להעביר את הזכות הזו למישהו אחר.
כתוצאה מכך נוצר מצב שאותם קשישים משלמים עבור השימוש בבריכה (כ-1,400 שקלים בשנה, במידה ואין הוצאות נוספות), אבל לא יכולים להשתמש בבריכה.
שלוש שאלות בנושא:
1. האם אנשי הוועד יכולים להחליט על דעת עצמם על שינוי תקנון השימוש בבריכה, ומבלי לתעד את נימוקי ההחלטה?
2. האם אנשי הוועד יכולים לקבל החלטה שבאופן ישיר מונעת מאוכלוסיות מסוימות את השירות? איפה כאן חוק ההיגיון?
3. למי אפשר לפנות בנושא? העירייה?
08-08-2009 22:51:00
עפר שחל
ת
זו אינה החלטה של ועד אלא לכל הפחות של אסיפת הדיירים. לעירייה אין כל מעורבות בכך.
