דייר בפרוייקט העלה בפניי שאלה שלא שמתי לב אליה כלל.
הקבלן לא דאג לנכים כלל בפרוייקט, אם יש\יהיה נכה בפרוייקט או נכה שרוצה לבקר חבר בפרוייקט, אין שום מסלולי גישה לפרוייקט לנכים!
ישנם מדרגות בכניסה לכל בניין ללא שביל גישה לנכים.
שאלתי היא מה היא עמדת החוק? (אם יש למשהו מקור לחוק אשמח לקבלו).
האם זו בעיה של הקבלן לפתור?
האם זו בעיה של העריה לדאוג?
(אם יש חוק, איך הקבלן קיבל טופס 4, אם אין כלל גישה לנכים).
תודה מראש.
תוכל למצוא לטובת הנכה גם את חוק הנכים בבניינים ציבוריים. הכנס למדור מאמרים באתר, הקלד בחלון החיפוש את המילה נכים.
ראשית המון תודות על העזרה.
מה שאני לא הצלחתי להבין, אם יש בניין חדש, האם הקבלן לא מחוייב על חשבונו בזמן הבניה להוסיף גישה?
למשל כיום אם נכה ירצה לגור ו\או להשתמש בבניין שלנו החדש, האיטרקום גבוה, לחיצי המעליות גבוהים כולל בפנים להגיע לפנטהוס או קומות גבוהות לא יוכל, לעלות במדרגות לא יוכל.
בלינק ראיתי שזה קורה על חשבון דיירים עם ובלי הסכמה, אך בנושא העלויות מה קורה? (הדיירים צריכים לשלם?)
האם כדאי לי לפנות לקבלן בבקשה לאלצו? (שיטת מצליח?)
על כל פנים נסה את מצליח. לפעמים זה עובד.
בהצלחה.
איך פונים למנהל הפורום שיקרא ואם יוכל לחוות דיעה כל שהיא?
לגבי בית משותף יש סעיף מיוחד שנועד להתאים את הבית לנגישות לנכה שהינו בעל דירה בבית תוך התחשבות ביתר הדיירים. זהו הסעיף אליו יש להוסיף עוד תוספת לחוק אותה איני מביא כאן בשל אורכה:
59ג. התאמות לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ב)
(א) בסעיף זה –
"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
"הנציבות" – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; "רופא" – רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976.
(ב) בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לבצע התאמה ברכוש המשותף כמפורט בחלקים א´ עד ג´ לתוספת השניה (להלן – התאמה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 – בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי ההיתר; (2) רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו במסמך הערוך לפי הטופס שבחלק ד´ לתוספת השניה, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה; (3) ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית; (4) ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה;
(5) בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה; באין נציגות לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף.
(ג) (1) ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק א´ שבתוספת השניה אינן טעון הסכמת בעלי הדירות האחרים בבית המשותף. (2) ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק ב´ שבתוספת השניה טעון הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף.
(3) ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק ג´ שבתוספת השניה טעון הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות בבית המשותף.
(ד) מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי סבירים לביצוע התאמה או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לענין סעיף קטן (ג)(2) ו-(3).
(ה) נציגות הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה עצמו נפגע מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח בתוך 30 ימים מן היום שבו נתקבלה ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב)(5); אין בהגשת התביעה כדי למנוע את ביצוע ההתאמה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעה לפי סעיף קטן זה.
(ו) בעל דירה שביצע התאמה יישא בכל ההוצאות השוטפות הדרושות לאחזקתו התקינה של תוצר ההתאמה; ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי הדירות או את מרביתם, יישאו כל בעלי הדירות בהוצאות האמורות.
(ז) אסיפת הדיירים רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, לרבות במקרה שבו הפסיק האדם עם המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה, להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף קטן זה תתקבל לא יאוחר מ-90 ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה כאמור.
