התקנת מעלית בבית משותף קיים – הוצאה לא קטנה
בתים משותפים רבים הוקמו בעבר ללא מעליות. במשך שנים גרו בהם דיירים אשר עלו את כל הקומות במדרגות ולא הייתה להם מעלית. בעידן שלנו בו איכות החיים והנוחות הם חלק חשוב כל כך מחיי היומיום – דיירים רבים מעוניינים להתקין מעליות בבתים משותפים קיימים. מעבר לנוחות ולאיכות החיים אשר משתפרת מאוד עם הקמתה של מעלית בבניין, גם עולה ערכו של הבניין, מדובר בעלייה של עד כ-40% מערך הנכס!
הקמת מעלית בבניין קיים היא אפשרית, אך מדובר במערכת יקרה אשר יש לבצע עבור התקנתה הכנות רבות אשר עולות הרבה כסף. בתי הדין מלאים בתיקים אשר נפתחו בעניין זה, כאשר לרוב מדובר בסכסוכים בין דיירים שונים בבניין – חלקם לא מעוניינים לשלם על התקנת המעלית ואינם מעוניינים להשתמש בה, חלקם לא מעוניינים לשלם על התקנתה אך מעוניינים לשלם את ההוצאות השוטפות וכן להשתמש בה ועוד וריאציות שונות אשר בגינן נגרמים סכסוכים וריבים, אשר אינם נפתרים כל כך בקלות.
מה קבע בית המשפט?
התקנת מעלית בבניין קיים עלותה בממוצע כ-200,000 ₪. לרוב אלו בעלי הדירות של הקומות העליונות יותר אשר מבקשים להתקין את המעלית, ולעתים דיירים מסוימים אינם מעוניינים לשלם את הסכום עבור ההקמה, או יותר מכך – אינם יכולים.
לכאורה – מצב פשוט בו מי ששילם – יוכל להשתמש ומי שלא – לא.
אך האם כך העניין? לא בדיוק. העניין מעט יותר מורכב מזה. ראשית, על מנת לבצע התקנה של מעלית בבניין קיים דרושה הסכמה של רוב דיירי הבניין – שני שליש מהדיירים – וכן דרושים אישורים מן העירייה. הדיירים המסכימים אמורים לשאת בהוצאות ההתקנה, אם כי הם יכולים להסכים ביניהם כי רק חלק מהם משלמים על התקנת המעלית.
גם דיירי הקומה הראשונה נושאים בהוצאות ההתקנה של המעלית כשאר הדיירים לעומת דיירי דירת הקרקע שאינם מחוייבים לשלם את דמי ההתקנה אך חייבים בתשלום האחזקה השוטפת.
בעניין השימוש במעלית ישנו דיון נרחב וישנן מחלוקות רבות המביאות לסכסוכים רבים בין שכנים. לדוגמא, דייר אשר לא נשא בהוצאות התקנת המעלית אך מעוניין בתשלום החודשי עבור אחזקתה והדיירים האחרים בבניין אינם מעוניינים כי הוא ישתמש במעלית ומעוניינים לפקח על השימוש במעלית באמצעות מפתח הניתן רק לדיירים אשר שילמו.
האם הדבר ניתן לביצוע? החוק בנוגע להתקנת מעלית בבניינים אומר ארבעה דברים עיקריים:
1. ניתן לפקח על המשתמשים במעלית באמצעות מפתח בבניינים בהם הותקנה מעלית לאחר הבנייה של הבניין.
2. גם דיירים אשר אינם משתמשים במעלית מחויבים בהוצאות השוטפות – כל הדיירים מחויבים בהן אלא אם הוסכם אחרת בין הדיירים.
3. דייר שלא שילם ומעוניין להוסיף את חלקו על מנת שיוכל להשתמש במעלית יוכל לעשות זאת ולשלם את חלקו בעלות התקנתה.
4. העיקרון אומר כי הדייר המצטרף (מסעיף 3) ישלם את חלקו ללא ריביות ותוספות.
החוק היבש לא נרטב אף פעם?
זהו החוק היבש. לעומת זאת, ישנם עדיין מחלוקות ודיונים ולעתים סכסוכים נפתרים בצורה אחרת. החוק עדיין מנסה למצוא את האיזון משום שבכל זאת מדובר בהוצאות רבות ובעניינים רגישים לדיירים אשר בשל עיקרון או בשל חוסר יכולת מתנגדים להקמת המעלית בבניין, אך כאשר היא כבר קיימת – עשויים לשנות את דעתם.
נושא התקנת מעלית בבניין קיים הוא נושא 'חם' בקרב דיירים בתים משותפים אשר אין להם מעלית שנבנתה יחד עם הבניין. החוק מנסה איכשהו לאזן בין הצרכים, היכולות והדעות השונות של הדיירים ובעלי הדירות השונים בבתים משותפים, לא תמיד בהצלחה של מאה אחוז.
