תסמונת הבית החולה

בשנה מוגשות נגד קבלנים בממוצע כ 3000 תביעות בגין ליקויי בנייה על ידי כ 5000בעלי דירות ובתים. הנזק הכספי שנגרם לצרכנים ולקבלנים, נאמד במיליוני שקלים ומשפיע על מחירי הבתים והדירות לצרכנים.

בכתבה שלפניכם מוצגים ליקויי בנייה נפוצים ואפיונם במרב הבתים והדירות בארץ. ראוי להביא בחשבון, כי קיימות בתחום ענף הבנייה טכנולוגיות חדשות במרב התחומים, בבואנו לבנות ואו לשפץ את ביתנו.

השאלה העומדת על הפרק אינה נעוצה בנגישות למידע ואו לטכנולוגיות בתחום, אלא בנכונות ואו לחילופין, התייחסות ושימוש במידע הקיים בתחום לשיפור והעלאת המודעות לבניית הבניינים והבתים בישראל ללא ליקויים כלל ואו הפחתת הליקויים באופן מהותי.

במרב התחומים קיימים תקנים רשמיים ואו תקנות וחוקים, המאפשרים לבצע את עבודות הבנייה באיכויות גבוהות תוך הימנעות ממרב הכשלים או מליקויי הבנייה הנפוצים וחובה על המתכננים והיועצים בתחום לתכנן ולבנות את ביתנו בהתאמה לחוקי התכנון והבנייה לרבות התקנים הרלוונטיים.

משבר האנרגיה העולמי, אשר התחולל בתחילת שנות ה- 70, הביא למהפכה בחשיבה והתכנון האדריכלי. הגישה הרווחת בתכנון אדריכלי עד למשבר הייתה, כי המשאבים לצריכת האנרגיה בלתי מוגבלים ועל סמך גישה זו תוכננו מרב הבניינים והבתים בארץ תוך התעלמות מנתוני האקלים והשפעותיהם.

המושגים "בית ירוק" ו"בנייה ירוקה" צברו בשנים האחרונות תאוצה והתייחסות לכך תבוא לידי ביטוי בבנייה נכונה, בצריכת אנרגיה נמוכה ובמיעוט ליקויי בנייה נפוצים בבניינים ובתים לטובת הצרכנים.

רשימת הנושאים הטכניים בנושא הבנייה ארוכה והיריעה קצרה מלהכיל את כולה, לכן אתמקד בליקויים אופיינים בבנייה הפרטית והציבורית, לדרישות הטכניות והאדריכליות לתכנון המבנים והמערכות השונות.

לדוגמא: תכנון נכון וניתוח נתוני האקלים בארץ חשובים במיוחד לבניית מבנים ובתים. מבנים ובתים בעלי לחות סבירה וקרינה בלתי ישירה של השמש, תשפר משמעותית את בידוד המבנה בעונת הקיץ ובעונת החורף ועוד.

בתכנון נכון של מעטפת המבנה ניתן לשמר את הטמפרטורה והאיזון האנרגטי במבנים ודירות מגורים במהלך שעות היום והלילה. הידע הדרוש בתחום הבנייה, לרבות נתוני האקלים הסביבתיים קיים ונגיש. למרות זאת, השמרנות בתחום עדיין לא פרצה גבולות ועל המתכננים והאדריכלים לשקול בעת התכנון את השיקולים הסביבתיים ולתכנן על פיהם את פרטי הבנייה בהתאמה לנתונים אלו.

סביר לחלוטין, כי התייחסות לכך תביא לידי שיפור משמעותי בתסמונת הבית החולה לגבי מרב ההיבטים המהווים את הגורם הישיר לכך. הנתונים כמצוין לעיל, די בהם כדי להביא לידי שינויי חשיבה אצל הנוגעים בדבר, משרדי הממשלה השונים, וועדות תכנון ובנייה ולכל מתכנן ואו אדריכל בנושאי התכנון והבנייה.

תחום הבנייה מהווה למעשה אתגר לכל העוסקים במלאכה עבור ציבור הצרכנים בארץ.

קרינה מחומרי בנייה: קרינת גאמה וראדון

בשנים האחרונות קיימת מודעות רבה להשלכות הרדיולוגיות הנובעות מריכוזי היסודות הרדיואקטיביים בחומרי מוצא ובמוצרי בניה.

הרבה סקרים נעשו בעולם ולצורך זה נבנו מודלים שונים למציאת היחס בין ריכוזי הרדיונוקלידים במוצרי הבניה ובין מנת החשיפה המחושבת מקרינת גאמא הצפויה לאנשים הגרים בחדרים שנבנו ממוצרים אלה.

בשנים האחרונות מסתמנת מגמה ברורה בישראל ליצירת תקנים חדשים לשמירה, למעקב ולהגבלה של הפצת החומרים ומוצרי הבניה. החלטת הועדה המקצועית התורתית לפיקוח על הקרינה בישראל היא כי מנת הקרינה האפקטיבית השנתית מקרינת גאמא ומראדון יחד הנגרמת ע"י מוצרי בניה לא תהיה גדולה מ- 0.45 mSv לשנה.

באופן מעשי- מה היא בעצם רמת קרינה מסוכנת, לכמה קרינה אנו חשופים ומה תורמים חומרי הבנייה הידועים לנו בארץ.

חומרי בנייה וקרינה – חומרי הבנייה מיוצרים מחומרי גלם המכילים גם הם כמו כל מוצר אחר, חומרים רדיואקטיביים טבעיים. חומרים אלה פולטים בזמן התפרקותם קרינה מייננת וחלקם אף יוצרים גז ראדון.

גז הרדון וגז התורון הם המקורות הגדולים ביותר של חשיפה לקרינה עבור רוב האנשים. הרדון והתורון הם תוצאה של דעיכת האורניום והתוריום בקרקע של כדור הארץ. גזים אלה ובעיקר מוצרי הלוואי שלהם יכולים להיכנס לגופנו באמצעות דרכי הנשימה. הם מתיישבים על פני שטח הריאות הסופגות קרינה כתוצאה מכך.

ראדון – 222Rn הוא גז רדיואקטיבי בעל מחצית חיים של 3.8 ימים, הנוצר מהתפרקות של ראדיום (Ra-226) הנמצא בקרקע וכן בכל סוגי חומרי הגלם ומוצרי הבניה למיניהם.

מדידת תכולת היסודות הרדיואקטיביים, 226Ra, 232Th, 40K- ביחידות של בקרל לק"ג מתבצעת במערכת מכוילת של ספקטרומטרית גאמא.

המדידות מבוצעות בהתאם לפי התקן הישראלי, ת"י 5098, לבדיקת תכולת היסודות הרדיואקטיביים במוצרי בניה.

לדוגמא: בבדיקה שנערכה ע"י החברה לשירותי איכות הסביבה – המעבדה לקרינה סביבתית, מדידת תכולת היסודות הרדיואקטיביים במוצרי בנייה עולה כי בבדיקה של בלוק איטונג בעובי 0.2 מ' וצפיפות של 486 ק"ג למ"ק, התוצאה שהתקבלה הינה: Radiation Index:0.11

נתוני תוצאות מעבדה של מכון התקנים ושל החברה לשירותי איכות הסביבה, מוכיחות כי בלוקי איטונג עונים על דרישה זו, בהתאמה לת"י 5098, וסף הקרינה נמוך ביותר לעומת בלוקי בטון הקיימים בתחום ענף הבנייה – בבלוק רגיל – איטונג 0.08 רמת הקרינה עומדת על סף של 0.23 לעומת בלוקי בטון שרמת הסף שלהם הינה – 0.91.

אינדקס הקרינה חושב עפ"י ת"י 5098 והמוצר עומד בדרישות התקן.

מסקנה – שימוש בחומרי בנייה ומוצרים המכילים ריכוזים נמוכים של קרינה מייננת לה אנו חשופים מהווה נדבך חשוב בקבלת ההחלטות המהווה חלק בלתי נפרד בהקשר לבנייה פרטית, בני ביתך, רב משפחתית, וגם לבנייה ציבורית. ידיעת רמת הקרינה מאפשרת לבחור בין המוצרים השונים ולבחור את המוצרים עם רמת סף הקרינה הנמוך ביותר על מנת להימנע מתסמונת הבית החולה.

חשוב! מומלץ לדרוש כי מוצרי הבנייה אשר נרכשו לבניית ביתנו או לפני קניית דירה חדשה, נבדקו בהתאם לנדרש בתקן 5098של מכון התקנים.

קרינה אלקטרומגנטית

מהי קרינה אלקטרומגנטית? קרינה אלקטרומגנטית היא אנרגיה המועברת במרחב בצורת גל של שדות חשמליים ומגנטיים. הדוגמה המוכרת ביותר של קרינה אלקטרומגנטית היא האור שבאמצעותו אנו רואים. שני הגדלים העיקריים המאפיינים את הגל הם: התדירות הנמדדת ביחידות Hz (הרץ Hertz) או ביחידות MHz (קיצור של Mega Hertz – מיליון הרץ) ו-Giga Hertz ו-GHz (קיצור של – מיליארד הרץ). הרץ אחד היא תנודה אחת בשנייה. לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי, החשיפה המרבית המותרת היא 1000 מיליגאוס עבור חשיפה אקוטית לזמן קצר.

לגבי חשיפה רצופה וממושכת – ארגון הבריאות העולמי ממליץ לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת. "בתקופת החורף" החשיפה לשדה מגנטי, שמקורו במערכות חימום תת רצפתי המופעלות באמצעות חשמל, היא חשיפה רצופה וממושכת".

סביר להניח כי אלפי בתי אב בישראל רכשו במשך השנים מערכות חימום תת רצפתי מחברות שונות העוסקות בתחום ללא ידיעה על הסכנות הטמונות בהפעלת מערכת זו, שימוש במערכת חימום זו לאורך שנים עפ"י הממצאים והסקרים מצביעים בבירור על הסכנות הבריאותיות של המשתמשים במערכות אלו.

בהיבט של היצרנים והמשווקים של מערכות אלו יש להדגיש, קיימת חשיבות רבה לכך שהצרכנים יהיו מודעים לסיכונים ולאפשרויות לצמצם סיכונים. ולכן מומלץ כי המשווקים והמתקינים של מערכות חימום תת רצפתי המופעלות באמצעות חשמל יחויבו להביא לידיעת הלקוחות את רמות השדה המגנטי שכל מערכת יוצרת בזמן פעולתה,

איכות המים לצריכה ביתית

בחברה המודרנית אנו נוטים בדרך כלל להתייחס למים כדבר מובן מאליו. כשאנו פותחים את הברז, אנו מצפים למים נקיים, בטוחים לשתייה ושימוש-מים המתאימים לכל צרכי היום יום.

בשנים האחרונות הועלו ספקות בדבר איכותם ובטיחותם של המים. בעיות רבות הקשורות באיכותם של המים ניתנות היום לטיפול בעזרת מערכות ביתיות לסינון וטיהור של מי שתייה.

המבחר הרב של המערכות לסינון וטיהור מי שתייה המוצעות למכירה מהווה מענה למודעות הציבורית ההולכת וגדלה לאיכות מי השתייה. הצרכן הניצב מול שפע המערכות המוצעות תוהה באיזו מערכת לבחור, מהי המערכת הטובה ביותר לטיפול במי השתייה שלו והאם המערכת בטוחה לשימוש ואו האם בכלל יש צורך במערכת כזאת.

הכרה והתמצאות בסוגי המערכות יעזרו בבחירתה של המערכת המתאימה ביותר לפתרון הבעיה.

רעש סביבתי בדירות מגורים

הרעש הוא קול לא רצוי והפרעה סביבתית. רגישות האוכלוסייה למפגעי רעש גדלה והולכת, וכך גם הדרישה לנקיטת אמצעים להפחתת הרעש. לרעש מגוון רחב של השפעות על הגוף והנפש של האדם. הרעש מעיק על העצבים, מגביר את צריכת האנרגיה של הגוף, מעייף ואף פוגע בכושר הריכוז.

הרעש מהווה קול לא רצוי ואחת הבעיות שהאזרח נתקל בהן באזור מגוריו, היא רעש סביבתי הנגרם ממקורות שונים הסמוכים לביתו. בישראל, המושפעת מהאקלים הים-תיכוני, החלונות פתוחים במשך רוב חודשי השנה ובשעות רבות של היממה, ולכן הרעש הסביבתי עלול להוות מטרד קשה.

בעיית הרעש תלך ותחריף עם הזמן והפער הקיים היום בין ציפיות הציבור באשר למניעת רעש ומקומה של מניעת רעש בסדר העדיפויות של הרשויות, ילך ויעמיק. הסיבות לכך נעוצות באופי הרעש. הנזק שבחשיפה לרעש הוא נזק מצטבר, אך התוצאות אינן מיידיות – ולכן הרעש לא נתפס כגורם סיכון גבוה. קיימת הצטברות של הנזק שכל אירוע של רעש גורם.

תכנון עירוני המביא בחשבון את הבעיה שיוצרים מפגעי רעש, יכול ליצור סביבת מגורים נעימה יותר לאדם. בתהליך התכנון העירוני יש לערוך גם את תכנון האקוסטי – הפרדתם של כבישים עורקיים מאזור מגורים ועוד. תכנון נכון של בנייני המגורים יכול להפחית במידה ניכרת רעשים הנובעים ממקורות שבתוך הבניינים וממקורות שמחוץ להם,ניתן לבנות מפתחים וחלונות בעלי איטום אקוסטי, להשתמש בציפויים אקוסטיים ובאלמנטים של סיכוך בחזיתות פנימיות ולבנות קירות מבודדים בין דירות ובין הקומות השונות בבניין.

דיירים בבתים משותפים בעיר חשופים לרעשים ממקורות פנימיים בתוך הדירה כמו מכשירי חשמל ביתיים וממקורות חיצוניים לדירה. ניתן להקטין את עוצמת הרעש הנכנס לדירת המגורים על ידי תכנון מתאים לבית כגון: הקטנת שטחי החלונות, התקנת זכוכית מיוחדת, איטום נכון של חיבורי החלונות לקיר, גורם חשוב בעל משמעות הינו, שינוי תכנוני של דירת המגורים, הפניית החלקים הרגישים לרעש בדירה לכיוונים שאינם כיווני מעבר רעש

בידוד תרמי בדירות מגורים

חלקם של התקרה, הגג והקירות במעטפת המבנה הוא משמעותי וחשוב לתכננם נכון ומראש כדי לחסוך אנרגיה בחימום דירת המגורים במהלך עונת החורף ובמיזוג החללים בעונת הקיץ. בנוסף לכך תכנון נכון של מעטפת המבנה הינו בעל חשיבות מיוחדת למניעת חדירת מים ורטיבות.

מעטפת המבנה משמשת למעשה כשכמייה האמורה לנטרל השפעות של מזג אוויר קיצוני, מניעת חדירת רטיבות והקניית בידוד תרמי ואקוסטי. תקן ישראלי 1045 מהווה כלי שימושי ויעיל בקביעת ערכים לבידוד תרמי. תקן ישראלי 1004 מקנה ערכים לבידוד האקוסטי של חלקי מעטפת אלו.

יש להתייחס אל דרישות התקן כאל דרישות מינימום ומומלץ לנסות ולשפר את יכולת הבידוד של חלקי המעטפת הנ"ל, גג, קירות לשיפור החיסכון באנרגיה והעלאת איכות החיים בדירת המגורים.

בידוד תרמי של גגות ומעטפת המבנה מערכות בידוד תרמי נועדו למנוע מעבר אנרגיה של חום וקור דרך מעטפת הבניין. שימוש בטכנולוגיות הקיימות בתחום ישפרו את רמת הבידוד של דירת המגורים, מבנה מגורים, חללים שונים, מתחת לגג רעפים ועוד.

נעים יותר לגור בדירת מגורים מבודדת יותר ללא השפעה של תנאי האקלים החיצוניים בנוסף לחיסכון ניכר בעלויות חימום וקירור דירת המגורים בעונות השנה, קיץ, חורף. מומלץ לתכנן את המבנה מראש על פי מהלך השמש בחורף ובקיץ ועל פי תנאי מזג האוויר, כגון: רוחות, לחות, זרמי אוויר וכד'. קיימת חשיבות מיוחדת בהתאמת מערכות הבידוד התרמי לתנאי הסביבה בה אנו בונים את ביתנו, עמידותו של חומר הבידוד בפני חום וקור, אש, רטיבות, פגעי אקלים וכד'.

מערכות בידוד תרמי נועדו לחסימת מעבר אנרגית חום דרך חומר, ככל שרמת הבידוד התרמי של החומר אפקטיבית יותר, לא תהיה השפעה של תנאי מזג אוויר קיצוניים בדירת המגורים, בתכנון נכון וביצוע מערכות בידוד בדירת המגורים, מעטפת המבנה, גשרי קור, גג המבנה, מפתחים, הצללה של חלונות וכד' ניתן לחסוך כ 70 % מההוצאות על מערכות מיזוג והסקה בדירות המגורים, לשפר את איכות החיים, יהיה נעים ונוח יותר לדיירי הבית,

חשיבות מערכות איטום ובידוד בדירות מגורים

השלבים הראשוניים מקורם עוד בשלבי התכנון המוקדם של המערכות השונות בדירות המגורים. על מנת ליצור מעטפת מבודדת מפני חדירת רטיבות, קור וחום.

אחת התופעות השכיחות והחמורות הקיימות בדירות מגורים, בעיקר בבנייה פרטית, בנה ביתך, הגורמות לליקויים וכשלים,נזקים חמורים, מקורה בתופעת הרטיבות ובידוד מבנה המגורים.

השלבים הראשוניים מקורם עוד בשלבי התכנון המוקדם של המערכות השונות בדירות המגורים. על מנת ליצור מעטפת מבודדת מפני חדירת רטיבות, קור וחום, אנו למעשה יוצרים שכבת מגן למעטפת הבית משלב היסודות ועד לגג המבנה, גג שטוח וגג רעפים.

קיימים שיטות רבות ומגוונות ליצירת מעטפת אטומה לבתים לדירות מגורים, הן לגבי מערכות האיטום למניעת חדירה ועבירות מים והן לגבי אטימות מרבית למניעת מעברי חום וקור לפנים דירת המגורים.

ניתן לאפיין את מערכות האיטום כדלקמן:

מערכות איטום חיוביות

מערכת איטום חיובית הינה למעשה שיטת האיטום החשובה ביותר. מערכות האיטום יוצרות למעשה שכבת מיגון על גבי מעטפת המבנה, משלב היסודות ועד לגג המבנה. הכלל חל גם על איטום קירות חיצוניים, איטום חלונות, איטום חדרים רטובים, [מקלחות וחדרי שירות] ואיטום מרפסות.

מערכות איטום נגטיביות , [שליליות]

מערכות איטום שליליות מהוות למעשה במרב המקרים, דרך עקיפה למניעת חדירת מים ורטיבות כתוצאה מכשלים בביצוע מערכות איטום חיוביות, כשלים הנובעים מתכנון לקוי, מחוסר ידע בסיסי של המתכנן בשלב התכנון המוקדם של מבנה המגורים, מביצוע מערכות איטום לא ייעודיות, מביצוע כושל של קבלני ביצוע ו/או מפיקוח לקוי בעת הביצוע של המתכנן, מהנדס הבניין ו/או לחלופין מפקח הבנייה.

הנזקים הנגרמים לדירות המגורים כתוצאה מכשלים בתכנון, מאי ביצוע מערכות איטום ייעודיות, רבים ומגוונים. החל מכתמי עובש ופטריות על גבי קטעי קירות חיצוניים ופנימיים, התפוררות שכבות טיח וצבע, פגיעה בתשתיות, פגיעה בחוזקו של המבנה, פגיעה במעטפת התרמית ועוד.

המקורות של חדירת רטיבות ומים לדירת המגורים נובעת ממשקעים בעונת החורף, שימוש במערכות איטום לא ייעודיות ולא תקניות, שימוש בחומרי בנייה, מצעים רטובים, קפילאריות כתוצאה מנגישות של דירת המגורים עם מוקדי רטיבות, כגון:דירת מגורים הנושקת לגינת המבנה ללא ביצוע הפרדה עם מערכות איטום בין גינת המבנה לבין דירת המגורים, חדירת רטיבות לקומת מסד, מרתפים ומקלטים עקב אי ביצוע ו/או ביצוע לקוי של מערכות איטום לפני כיסוי באדמת מילוי, אי ביצוע מערכות ניקוז להולכת עודפי מים, הגורמים ללחץ הידרוסטאטי קבוע על קירות המבנה ועוד.

מים עומדים עלולים להצטבר במרזבים, בצינורות, בין אריחי חיפוי, בחומרי בידוד ולעודד התרבות של מזהמים ביולוגיים, כגון: עובש, בקטריות, וירוסים, שעלולים לגרום חום, צמרמורות, שיעול, לחצים בחזה, כאבי שרירים, ואלרגיות.

צבעים תרכובות אורגאניות נדיפות

קיימים גזים שמשתחררים לאוויר מכימיקאלים המצויים בצבעים, דבקים, חומרי גימור ובנייה,חומרי ניקוי, הדברה ועוד. חשיפה לטווח קצר למרב חומרים אלו, יכולה לגרום כאבי ראש, בחילה וגירויים בעיניים, באף ובגרון.

ריכוזים גבוהים של כמה מהחומרים הללו עלולים לעודד התפתחות גידולים סרטניים. עופרת עלולה לגרום אנמיה חמורה, נזק מוחי מתמשך ובעיות אחרות. 90% מהבתים שנבנו בעולם לפני 1940 מכילים צבעי עופרת. רק ב-1978 הוחרם השימוש בעופרת.

הנתונים המצויים על גבי האריזות השונות באמצעות תוויות של נתוני היצרנים, אמורים לסייע לצרכנים בבחירת, חומרי הבנייה, הצבעים, חומרי הניקוי המתאימים. בנוסף לכך, חלק מהיצרנים מספקים עלוני הדרכה והכוונה לבחירה ושימוש נכון במוצרים אלו.

בריאותו של האדם מושפעת במידה רבה מיכולתו של הגוף לסלק רעלים. אנו חיים בעולם של רעלים הנמצאים בכל מקום: בחומרי הבנייה, בצבעים, במים במוצרי ניקוי ועוד.

גז הראדון

הראדון הינו גז רדיואקטיבי שנפלט מהאדמה או מחומרי בנייה מסוימים,לדוגמא:חומרים על בסיס גבס כימי או בטון המכילים אחוזים גבוהים של אפר פחם. הראדון מכיל ראדיום בריכוזים קטלניים. כשגז הראדון מתפרק, נקשרות נגזרות רדיואקטיביות לחלקיקים מרחפים שנשאפים לריאות יחד עם האוויר ועלולים לגרום סרטן.

גז הראדון יכול לחדור דרך חריצים וסדקים ברצפת המבנה והקירות, תעלות שופכין ובורות ניקוז, חיבורים, מערכות תקשורת,פתחים ועוד. גז הראדון יכול גם לעבור דרך מים. כיוון שהראדון כבד מהאוויר הוא שוקע במרתפים.

בארה"ב מעריכים שאחד מכל 15 בתים מכיל רמות מסוכנות של ראדון. בשטוקהולם נפטרים מדי שנה בין 20 ל120- איש כתוצאה מהרעלת ראדון. ערכי פליטת הראדון מבטון גבוהים מאוד בד"כ, וחשיפה מתמשכת של בני אדם למנות נמוכות של קרינה רדיואקטיבית עלולה לגרום נזקים בריאותיים המופיעים שנים רבות לאחר החשיפה.

עם זאת יותר מחומרי הבנייה, משפיע על ריכוז הראדון שבחדר קצב תחלופת האוויר, משום כך מקומות ללא אוורור (כמו ממ"דים ומקלטים) מהווים למעשה מלכודת של גז הראדון.

עד עצם היום הזה לא נעשה בארץ מחקר מעמיק אודות קצב פליטת הראדון ממוצרי בנייה אופייניים בישראל ומומלץ לקובעי המדיניות לבצע מחקר מעמיק בנושא.

מחלת הלגיונרים

מחלת הלגיונרים מועברת על ידי טיפות מים והחיידק עלול לגדול בצנרת המשמשת למים חמים כגון זו המותקנת במקלחות, בג'קוזי או במערכת מיזוג אוויר הנגועה בחיידק.

מחלת הלגיונרים נתגלתה בשנת 1976, כאשר אובחנה תמותה לא מוסברת של קבוצת לגיונרים אמריקנים, ששהו בכנס במלון בפילדלפיה. מאוחר יותר בודד החיידק הגורם למחלה והוא נקרא על שמם של החולים – חיידק הליגיונלה.

כיצד נדבקים במחלה? ראשית כדאי להדגיש שאין הדבקה מאדם לאדם. המחלה מועברת דרך תרסיסי מים כפי שמוצאים במערכות מיזוג אויר מרכזיות (כך גם זוהה החיידק לראשונה בפילדלפיה), SPA, ומקורות מים נוספים, לדוגמא: בבריכות ג'קוזי. לא נמצאה העברת מחלה במזגני אויר ביתיים.

דרך המניעה היא שימוש וטיפול נכון במקורות הפוטנציאליים לזיהום. בארה"ב יש מדי שנה בין 8000 ל 18000 מקרים חדשים. חלק מהמקרים הם התפרצויות מגפתיות, אך רוב המקרים הם בודדים.

באחד מהמחקרים נמצא שהשכיחות הגבוהה ביותר לחיידק נמצאת בצרפת, גרמניה ואיטליה אך שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נמצאו בדנמרק גרמניה ושוויץ. בשנת 2003 לפי הירחון הסטטיסטי של ישראל היו 37 מקרי הידבקות ובחודשים הראשונים של 2004 היו רק 4 נדבקים. המחלה שכיחה כל ימות השנה. שיאי הופעתה הם בקיץ ובסתיו. כינוי נוסף למחלה- "מחלת התיירות". שיעור התמותה מהמחלה נע בין 5% ל – 30%.

אסבסט ופיברגלאס

אסבסט מהווה חלק ממכלול מוצרים המשמשים בענף הבנייה מזה עשרות שנים ועד היום משתמשים במוצר למוצרי בנייה שונים, כגון: לוחות שטוחים ו/או לחילופין לוחות גליים המשמשים לבניית קירות חיצוניים, גגות במבני תעשיה, גגות במבני מגורים, מרזבים, צנרת, מכלים לשימושים שונים, גגות רעפים ועוד.

האסבסט הוכח כמסרטן היות וחדירת סיבי אסבסט למערכת הנשימה עלולה לגרום למחלות שונות ואף מחלות ממאירות כסרטן הריאה. האסבסט מהווה מוצר מסוכן לבריאות כאשר הוא במצב התפוררות ושחרור סיבי אסבסט לאוויר.

האסבסט (וכמוהו הפיברגלאס) מורכב מסיבים מינראליים מיקרוסקופיים,הנשאפים בקלות לתוך הריאות. כשהחומר מתכלה, גוברת סכנת האזבסט כיוון שסיביו נחשפים לאוויר. הסרת אסבסט ישן בצורה בטוחה דורשת מומחיות מקצועית.

הנזק הבריאותי נגרם רק במידה ושואפים את סיבי האסבסט המרחפים באוויר והם בעלי קוטר קטן מ-3 מיקרון וארוכים יותר מ-5 מיקרון. סיבים אלו נמצאים באוויר במקומות עבודה שבהם משתמשים באסבסט כחומר גלם או בידוד תרמי או במבנים שנעשה בהם שימוש בהתזת אסבסט גולמי על גבי תקרות או על קירות לבידוד אקוסטי או כהגנה מפני שריפות.

האסבסט המותז או האסבסט שבחומר הבידוד של צנרת תעשייתית – הינו אסבסט "פריך". כל נושא האסבסט מטופל בישראל במסגרת "תקנות הבטיחות בעבודה". התקן לחשיפה תעסוקתית לכל סוגי האסבסט הינו 0.2 סיבים לסמ"ק אוויר (ל-8 שעות).

מתוקף התקנות פועלת ועדה טכנית ארצית לאסבסט ואבק מזיק אשר קבעה ערך מנחה לחשיפה סביבתית של 1400 סיבים למטר מעוקב אוויר. התקנות קובעות את כל האיסורים וכל ההיתרים הקשורים לעבודה באסבסט ואבק מזיק. בין היתר קובעות התקנות את רשימת המוצרים המכילים אסבסט המותרים לשימוש.

סיבי האסבסט חזקים במיוחד ועמידים בפני אש, חום גבוה, בלאי ועוד. פסולת אסבסט מחייבת הטמנה כחומר בעל פוטנציאל מסוכן לבריאות הציבור באתרים שהוקצו לשם כך. האסבסט מאופיין באורך חיים רב. התכונות הייחודיות של המוצר בשילוב עלויות נמוכות, היוו למעשה במשך שנים רבות שימוש במוצרי האסבסט במגוון רחב של מוצרי בנייה, כגון: מוצרי בידוד תרמי, מוצרי בידוד אקוסטי, מוצרים לגגות, מוצרי צנרת תעשייתית, ועד לשימוש באסבסט למוצרי נוי, כגון: אדניות ועציצים.

קיימת חשיבות בשלבי התכנון המוקדם להתייחס לנושאים אלו ואפרט בקצרה את חלקם:

תכנון ומיקום נכון של הפתחים ליצירת אוורור טבעי ושיפור האוורור הטבעי ע"י הסידור הפנימי של המחיצות בחלקם הפנימי של הבניינים והבתים.
ניצול התאורה הטבעית ומיקום הפתחים באופן שיאפשר חימום טבעי של המבנה ע"י השמש במהלך שעות היום. התייחסות לנושאי רעש סביבתי ובידוד אקוסטי. התייחסות לבידוד תרמי של מעטפת הבניינים והבתים.
הקפדה על בחירת חומרי מעטפת, כגון:תקרות ,גגות, רצפות,קירות,חלונות, מסגרות, זיגוג, חומרי בידוד וכד', שימנעו כניסת מים למבנה ובו זמנית ישיגו השפעה רצויה של הטמפרטורה החיצונית על פנים המבנים והבתים.
בידוד תרמי שלא יאפשר עיבוי מים בחלקה הפנימי של מעטפת המבנה. הצללות על חלונות ומפתחים לניצול קרינה ישירה בחורף וימנעו כניסתה בעונת בקיץ, על הפתחים שבחזית הדרומית של המבנה.
בחירת חומרי הבנייה שעומדים בתקן המתייחס לקרינת רדון.
שימוש בחומרי בנייה שעומדים בתקן התו הירוק.ככלל, חובה להתייחס לחוקי התכנון והבנייה לרבות התקנים הרלוונטיים, שילובם של נושאים אלו עוד בשלבי התכנון המוקדם כמצוין לרבות התייחסות לתכנון כחוק, יפחית ללא היכר את תסמונת הבית החולה.
תסמונת הבית החולה, בית שגורם ועלול לגרום לתחלואה לציבור הצרכנים השוהה בו, בגלל חשיפה מרובה ולאורך זמן של מזהמים בעלי תרכובת כימית או ביולוגית המצויים בחלקם הפנימי של הבניינים והבתים ואו בסביבתם הקרובה, עקב תכנון לקוי ואו מוצרי בנייה שאינם ייעודיים ואו עומדים בתקנים הרלוונטיים.