לאחרונה הפסיק אחד מבעלי הדירות לשלם את מיסי הןעד בוענה כי דירות הקומה האחרונה צריכות לשלם יותר מאחר שאר הדירות מאחר ולהם חדר נוסף על הגג.לציין כי טענה זו לא הושמעה בעבר וכן בעל דירה זו לא השתתף מעולם באחת מישיבות הדיירים המעטות שהתקיימו. מספר פעמים במהלך השנים הוא אחר בתשלום ורק לאחר מכתבים ושיחות השלים את חובו.
קבעתי ישיבת ועד אליו הוא יוזמן להציג את טענותי. שאלתי:
א. האם חובה לקבל את דרישתו או שבמידה ושאר הדיירים מסכימים ניתן להמשיך בהסדר הקודם.
ב. הוא טוען כי לא ישלם את חובו לועד עד ששתי הדירות העליונות לא ישלמו את התוספת 21 שנים אחורנית – האם יש צדק בדרישתו?
2. נושא זה צריך להידון באסיפת הדיירים ולא בישיבת וועד. אין משמעות חוקית(!) לישיבת וועד.
3. לגבי דרישתו.
א. הדרישה שלו מעוגנת בחוק.
אבל
ב. יש כאן שני דברים שצריך לברר;
A. האם החלטת אותה אסיפה בה הוחלט על תשלום זהה, נרשמה בתקנון המוסכם של הבניין ברישומי הטאבו. אם כן, הרי שאין לדייר זה אפשרות לטעון אחרת בלא לשנות את התקנון.
גם אם לא נרשם;
B. אם הדייר הזה השתתף בעצמו באוה אסיפה הרי שהחלטותיה מחייבות אותו גם אם לא נרשמה ההחלטה ברישומי הבנין בטאבו.
ג. והיה ויתברר שדרישתו תקפה על פי החוק, הרי שאם כל שאר הדיירים האחרים מסכימים לתשלום שווה, ניתן לחשב רק לו את שיעורו היחסי [כלומר לאפשר לו לשלם פחות] בעודד שאר הדיירים ישלמו כרגיל.
כאמור בתחילת דבריי [ויחס לשאלה ב´] עליו לשלם לאלתר וללא תנאי את מיסי הוועד, תוך כדי המשך בירור הנושא.
איך אני יכולה לברר אם ההחלטה נרשמה ברישומי הטאבו. במסמכים שהועברו אלי לפני שנתיים אני לא רואה איזכור לכך.
אני מבינה מדבריך כי אם תתקבל החלטה לקבוע את גובה התשלום לוועד לפי גודל הדירות, החלטה זו איננה רטרטאקטיבית כפי שדורש הדייר.
1. אם מישהו טרח ורשם את ההחלטה כ"תקנון מוסכם" הרי שזה אמור להימצא במשרדי הטאבו. לא די בהורדת נסח טאבו מהאינטרנט אלא יש לגשת למשרדי הטאבו ולבקש לראות את פנקס הרישום של הבניין.
אל תתלי בזה הרבה תיקוות. מעטים עד למאוד האנשים שיודעים שהחלטה מעין זו צריכה להירשם כתקנון מוסכם בטאבו בשביל שתקבל תוקף לתמיד.
הבהרה: אם דייר השתתף באותה אסיפה הרי שההחלטה מחייבת אותו גם אם לא נרשמה. התועלת ברישום מעין זה היא שגם דייר חדש שמגיע ורוכש דירה בבניין מחוייב בהחלטה הרשומה.
[חפשי גם מידע באתר זה על תקנון מצוי ומוסכם כדי שתביני את המושגים].
לגבי השאלה השניה.
אני מעדיף שעו"ד שחל יענה על זה.
לפי הבנתי אכן, למה שהיה נהוג עד כה יש בהחלט תוקף. עצם העובדה שהדייר שילם כך עד עתה במשך השנים מוכיחה שהוא קיבל על עצמו את זה ואין הוא יכול עכשיו לדרוש 21 שנים אחורה.
[אגב, האם הוא היה בעל דירה לפני 21 שנים שהוא פתאום מבקש החזרים ???].
בהנחה הסבירה שאותה החלטה לא נרשמה בתקנון מוסכם, הרי רשאי הדייר לדרוש לשלם לפי התקנון, אך אינו רשאי לדרוש זאת רטרואקטיבית.
ראה פסק דין המתייחס לנושא הרטרואקטיביות.
"חיוב הנתבעים לשלם את חלקם בהוצאות בהתאם לקבוע בתקנון המוסכם ובהוראות חוק המקרקעין אין בו
משום "עושק המיעוט", אלא קיום הוראות החוק.
אולם יודגש כי התובעת יכולה לחייב את הנתבעים לשלם את ההוצאות להחזקת הרכוש המשותף על פי
החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירתם רק ממועד קבלת ההחלטה ולא באופן רטרואקטיבי."
