ליקויים במרחב המוגן

מחשבה רבה הושקעה בהתוויית הדרך האופטימלית להגן על אזרחי ישראל בשעת חירום, והמסקנה הייתה לעבור ממתכונת של המקלט, לבניית מרחבים מוגנים, ממ"דים בדירות, מרחבים מוגנים קומתיים בבניינים גבוהים, ומרחבים מוגנים מוסדיים במבני ציבור. אכן, הותקנו תקנות והוצאו תקנים, ואף המעבדות המוסמכות לבדיקות מבנים נערכו לביצוע בדיקות התאמה ודומה שהכול בא על מקומו בשלום, אך אין הדבר כך.

בשש השנים האחרונות, משרדי ["אבן פינה"] בדק בכל רחבי הארץ אלפי מרחבים מוגנים מכל הסוגים ובכל הרמות, כאלה שבוצעו בדירות פרטיות ובבתים משותפים, במבני ציבור ואחרים, כולל בתי ספר ובתי מלון. מדגם בסדר גודל כזה, מעיד על הכלל בדיוק סטטיסטי גבוה. הבדיקות אמנם נערכו במסגרת בדיקות כלליות, ולא רק לגבי המרחב המוגן, אלא שמאחר ובכל דירה יש ממ"ד או שלרשות הדיירים מרחב מוגן קומתי, ובכל מבנה מסחרי או ציבורי יש מרחב מוגן, יוצא כי נבדקו בסך הכול אלפי מרחבים מוגנים.

כאמור, פריסת הבדיקות היא ארצית, הן מבחינת מיקום פיזי, סוג המבנים, וסוג הקבלנים הבונים, החל בקבלנים פרטיים זעירים ועד לחברות קבלניות הבונות שכונות ורבי קומות.

התוצאה היא כי כ- 80% מהמרחבים המוגנים שנבדקו הם לא מתאימים לייעודיהם לשמש הגנה לדיירים בזמן חירום.

לא מתאימים ביחס לדרישת החוק והתקנות, ומבחינות מהותיות.

להלן עיקרי הליקויים שנתגלו במרחבים המוגנים:

ציפויי פנים
על פי תקנות הג"א, נדרש כי ביטון הקירות והתקרה יהיה חלק, והציפויים הפנימיים יהיו דקים במיוחד ? בעובי עד 2 מילימטרים. דרישה זו אמורה למנוע פגיעה בדיירים בעת הדף, כי טיח פנים רגיל, שעוביו כנדרש בתקן הישראלי לטיח פנים הוא לפחות 6 מ"מ, עלול להנתק מהקירות ומהתקרה בעת הדף ולפגוע בדיירים. הוראה זו בדרך כלל לא מיושמת הלכה למעשה. מבוצעים פתרונות לא נכונים של טיח פנים, תרמי או רגיל, המהווה אי התאמה כאמור וסיכון.

אביזרי חשמל
תאורת החירום ויתר אביזרי החשמל לא מבוצעים לפי תקנות הג"א ? עיקר הליקויים בסוג האביזרים ובמיקומם. בעניין זה, בתקנות המתייחסות למרחב המוגן ישנה גם הפנייה אל התקנות המתייחסות למקלט, ושם ? בסעיף 124 א' ? נדרש כי בתי התקע ומפסקי הזרם יהיו מוגנים מפני מים, ויותקנו בגובה שלא יפחת מ- 1.40 מ' מהרצפה. מכיוון שההוראה אינה ישירה, יש המנצלים זאת לרעה ולכיוון ההזנחה באמצעות פרשנות מתחמקת ושגויה.

איטום
המרחב המוגן אינו אטום. יש דלת תקנית שתקינותה נבדקת במפעל, ואף החלון נבדק בבית החרושת, אך אין מנגנון בדיקת התאמה לתקנים ו/או לתקנות לאחר הרכבה, בטרם מסירת המבנה [איכלוס הדירות ומתן תעודת גמר]. הדבר נכון לכלל הבדיקות של המרחב המוגן. העדר האטימות נובע בעיקר מביצוע לקוי של סף הדלת, אך לא מסתכם בפרט זה.

ליקויים מבניים
יש במרחבים המוגנים ליקויים מבניים שאפשר למנוע קיומם כבר בשלב התכנון, כגון: דלת שלא נפתחת בזוית מספיקה כנדרש בתקנות הג"א, מעברים צרים, העדר הגנות על פתחים, ליקויי קונסטרוקציה, מידות, ועוד. כבר נאמר במדור זה כי הוועדות המקומיות בישראל מתמחות בעיקר בטרטור המתכננים, במקום להתמקד בבדיקת המבנים ותכנונם, כך שעל פי מצבת כוח האדם בוועדות במתכונתן כיום, אין כל אפשרות לגרום לשינוי הנדרש בעניין זה. השינוי צריך להתחיל בשינויים יסודיים בתפישה ובכוח האדם המקצועי בוועדות לתכנון ולבנייה ובמשרדי מהנדסי הרשויות המקומיות.

ליקוי מבני-תכנוני נוסף הוא הצמדת הממ"ד לחדר אמבטיה, לדוגמא, באופן שבקיר הממ"ד עוברת צנרת ביוב או אחרת האסורה על פי התקנות.

עיבוי [קונדנסציה]
המרחב המוגן עשוי ביטון, בעוד ששאר המבנה בדרך כלל עשוי בלוקים. רמת הבידוד של הביטון פחותה מרמת הבידוד של הבלוקים לסוגיהם, ואם לא דואגים כבר בשלב התכנון להשוואת הבידוד והתאמתו לתקנים, יוצרים מפגע של עיבוי האדים במרחב המוגן שתוצאתו עובש ורטיבות.

ליקויי אוורור
ליקוי שכיח הוא להתקין פתחי אוורור שאינם כנדרש אל אוויר חוץ, אלא אל חללים פנימיים בתוך דירה. ליקוי נוסף הוא להתקין את פתחי האוורור בגבהים נמוכים מהדרישות, או בקטרים קטנים מהדרישות [1.90 מ'].

ליקויים הנובעים משימוש הממ"ד כחדר
במכירת דירות, בצדק יש נטייה למכור את הממ"ד גם כחדר בר שימוש בדירה. יש והדבר יוצר ליקוי ואי התאמה, ולהלן כמה דוגמאות לכך הלקוחות ממקרים שנבדקו:

הממ"ד נמכר כחדר שינה, אך גודלו, אף שמספיק כממ"ד,קטן מהדרישה שבתקנות לגבי חדר שינה.
הממ"ד נמכר כחדר ארונות, וככזה הותקנו בו ארונות שמבטלות את אפשרות שימושו במרחב מוגן בפועל.
?. הממ"ד נמכר כמזווה או מחסן, ואחסנת החפצים בו פוסלת את ייעודו בפועל.
הממ"ד נמכר כחדר שירות, [אסור שהממ"ד ישמש מטבח, חדר אמבטיה או חדר שירותים (בית-שימוש),אך כלשון התקנות חדרי שירות מסוגים אחרים לא נכללים בקטגוריה זו] וביצוע אוורור מיכני [באין איוור אל אוויר חוץ], כפי שהדבר דרוש לגבי חדרי שירות בדירה, פוגע באיטום הממ"ד כנדרש בתקנות הג"א.

התרופה לבעיה
להלן בתמצית הצעות לשיפור ביצוע המרחבים המוגנים:

התניית קבלת תעודת גמר וצווי איכלוס למבנים בבדיקות התאמה לתקן ולתקנות של הממ"דים, בדיקות שייעשו במבנים הגמורים באתר.
שינויים בתיפקוד הוועדות המקומיות בישראל ומשרדי מהנדס העיר ומהנדס המועצה, כמבואר לעיל, דבר שעשוי להבריא גם את יתר תחלואי הרישוי ולא רק בנושא המרחבים המוגנים.