כריתת עצים

בבניין שלנו ישנם 5 עצי צאלון שניטעו בעת איכלוס הבניין(לפני 30 שנה), והם גדולים ויפים מאד, ובעצם מהווים נוף יפה לרחוב כולו.

הבעייה הגדולה שלנו היא שהעצים משירים את העלווה והפריחה הרבה שלהם ומלכלכים מאד את המכוניות החונות במגרש החנייה. אי לכך, הדיירים נמנעים מלחנות תחת העצים וחונים במקומות הרחוקים מן העצים,וכך מצטמצם היצע החנייות "השוות" במגרש החנייה.

האם אנו צריכים אישור מגורם כלשהו לכרות את העצים?
האם מספיק שהוועד עצמו יחליט על העניין, או שצריך לכנס אסיפת דיירים?

צריך לקבל רשיון לכריתת עץ מהרשות המקומית.
אינני יודע איפה אתה גר, לכן, אני לדוגמא מצרף את חוק העזר
העירוני של תל-אביב הקובע את הנוהל לכריתת עץ, בקישור הבא:

מומלץ לקבל החלטה באסיפת הדיירים לגבי כריתת עץ המהווה
חלק מהרכוש המשותף, ושקיים מזה 30 שנה.

בהצלחה.

…………………………………………………………………………………………………….

מעבר לקבלת היתר מהעירייה

קודם כל, תודה על התשובות המהירות.
האם לעיריה יש סיבה להתנגד לבקשתנו לעקור את העצים שנמצאים בתחום החצר הפנימית של הבניין?
(או שהבקשה היא רק נוהל פורמאלי?)
איך אמורה להתבצע הבקשה? למי בדיוק לפנות בעיריה?
(הבניין בגבעתיים).
האם זה לוקח זמן רב מרגע הבקשה עד מתן ההיתר?

ומה קורה אם באסיפת הדיירים ישנם כמה דיירים שמתנגדים לכריתה למרות שיש רוב? אפשר לכרות?

ונאמר שיש הסכמה כללית של כלל הדיירים, ולא מגישים בקשה לעירייה, וכורתים רק את העצים שלא בולטים כלפי חוץ. הרי העירייה לא בודקת בתוך חצרות הבניינים אם חסר איזה עץ…

קשה לומר לך אם לעירייה יש סיבה להתנגד, או שהם סתם רוצים
לגבות ממכם אגרה עירונית עבור ההיתר לכריתה.
כל עירייה והמנהגים שלה. אני לא יכול לומר לך מה קורה אצלכם.

בוודאי שאתם מבקשים לכרות עץ בחצר שלכם.
עצים ברשות הרבים אתם לא רשאים אפילו לבקש לכרות.

בעירייה תצטרך לברר בעצמך ממי מקבלים את ההיתר,
אם לא יודעים לאן לפנות, פונים למח´ הרישוי או הפיקוח
והם בטח יגידו לך.

רוב רגיל באסיפת הדיירים מספיק לכריתת העץ.

אם תכרתו ללא קבלת רישיון, ולא יתפסו אותכם, הצלחתם.
ואם לא – מה אז ? ? ! !
ועד בית לא עושה "קונצים" כאלה מול רשויות החוק.

בהצלחה.

………………………………………………………………………………………………………….

כריתת עץ היא לא רק פגיעה ברכוש המשותף, אלא גם נזק בלתי הפיך, ולכן נדרשת הסכמת כל הדיירים ללא יוצא מהכלל. חוץ מהפגיעה ברכוש המשותף, יכולה להיות כאן גם פגיעה בדיירים עצמם- לדוגמה, אם העץ עושה צל ומפחית את הרעשים מהרחוב ומונע הצצה לדירות, ברור שכריתתו תגרום לפגיעה מהותית בדירה זו או אחרת, על אחת כמה וכמה כאשר אדם רכש את הדירה גם בזכות העץ.

נקבע לא אחת בערכאות משפטיות שונות שעריכת שיפוצים
בבית המשותף – די להם אם התקבלו ברוב רגיל של אסיפת הדיירים.
אם אפשר להחליט על החלפת דלת כניסה ראשית, ריצוף, וכו´
ניתן גם להחליט על כל נושא הגינון שהוא חלק מהרכוש המשותף
ברוב רגיל של אסיפת הדיירים, לרבות סילוקו של עץ.

הרגשתו הסובייקטיבית/אמוציונאלית של דייר זה או אחר
אינה מעלה ואינה מורידה לעניין סמכות האסיפה.

אדם יכול לקנות דירה "רק" בגלל דלת הכניסה לבניין,
האם זאת אומרת שאסור לכן לדיירים להחליף את דלת הכניסה לבניין ?

זכויות במקרקעין הן רק זכויות רשומות. אם אין למישהו זכות
על עץ שהיא רשומה בטאבו, משמע שאין לו זכות וטו,
וההחלטות לגבי כל עץ תתקבל ברוב רגיל של בעלי הרכוש.

גם מבחן השימוש (או הניצול) המעשי המיוחד שיש לדייר פלוני לגבי העץ
אין בהם כדי להקנות לו פריווילגיה מועדפת של וטו.

………………………………………………………………………………………………………………………………….

הריסת עץ או גינה אינם נחשבים לשיפוץ, ואין דינם כדין החלפת ריצוף או דלת. עקירת עץ היא לא רק פגיעה ברכוש המשותף אלא נזק בלתי הפיך. לא מדובר בהחלפת עץ X בעץ Y.
האם לדעתך אסיפת דיירים יכולה להחליט על השבתת המעלית או על סילוק דלת האינטרקום? הרי גם עליהם אין לאף אחד זכות רשומה. לאף אחד גם אין זכות רשומה על חדר המדרגות, אז האם מותר לאסיפה להרוס את המדרגות ולהשאיר במקומן קרשים ולשבור את הרצפה ולהשאיר חול?
בכלל לא מדובר על פריווילגיות אלא על אפשרות לפגיעה מהותית, ממש כמו שבניית קיר מול חלון של דירה היא פגיעה מהותית למרות שמדובר רק על תחושות סובייקטיביות ("יש מספיק חלונות לדירה").

האם לפי דעתך 2pac אם דייר אחד מביע התנגדות לכריתה,
אסור לכרות את העץ אם לא כולם מסכימים? או מותר?
אפילו אם כריתת העץ תגרום לדירתו פחות צל או יותר אפשרות להצצות , לדירות אחרות זה ייתן יותר אור בסלון או פחות עלים ופרחים במנוע של הרכב.
העצים האלה מהווים ממש מטרד לרבים מבין הדיירים, והרי אף פעם לא ניתן להגיע להסכמה 100 אחוז.
אולי לא מספיק רוב של 51 אחוז אבל 75 אחוז זה כבר נראה משכנע ביותר, לא?

ואפילו למעלה מכך – נניח שיש שיח שגדל בבניין במשך שנים ארוכות ופתאום למישהו מתחשק לכרות אותו. והרי הוא בחזקת רכוש משותף שעלה לכל הדיירים הן בשתילתו הן בתחזוקתו ופגיעה בו היא בחזקת פגיעת רכוש ועילה לתביעת נזיקין. יתרה מזאת ההתנהלות הקיימת שבה מקרים כאלה קורים חדשות לבקרים שייכת לתקופה טרום אקולוגית וטרום סביבתית ואילו עתה צריכה להתפתח רגישות ומודעות אחרת לנושא.

בכל זאת אדם שגר במקום מפתח יחס למקום שקשור בתחושת הבית. ואם יום אחד בא שכן וכורת לו עץ שהיה חלק מאותו נוף עירוני יש בכך פגיעה ברכוש בהרגשתו ובכבודו של השכן האחר.

נניח שמחליטים על החלפת דלת אחת קיימת באחרת. סביר להניח שבמקרה כזה הגיעו להחלטה כי הדלת הראשונה אינה עונה על הצרכים ומתקינים אחרת טובה ממנה. אם אחד הדיירים מתעקש על הדלת הישנה אפשר אפילו לומר לו ובכן קח לך ושמור אותה בדירתך.
אבל עץ אינו דומם מוחלט ונטול חיים. אי אפשר להחליפו באותה קלות באחר ואדם אינו יכול לקחת אותו ולשתול בעציץ במרפסת. לכן צריכים לגלות רגישות אחרת ואם זו אינה קיימת צריך להביא אותה לידי ביטוי בחקיקה חדשה.

הכוונה במקור לכריתת העצים הקיימים כיוון שהינם מהווים מטרד – מלכלכים מאוד, ומשירים עלים פרחים ו"חרובים" שנופלים על המכוניות שבחנייה וגורמים נזק.
במקומם – לשתול עצי נוי אחרים אשר יתנו צל ונוי, אבל לא יזיקו.
לפני 30 שנה, מישהו עשה טעות כשנטע את העצים הללו, ולנו אין אפשרות לתקן את המפגע?
בכל דרך שהיא, בין אם נכרות את העץ ובין אם לאו, יהיו שכנים אשר יפגעו. השאלה היא, האם לרוב ישנה כאן זכות החלטה?