בבניין בו אני גרה, שני הדיירים הגרים מתחת לגג, והגג צמוד לדירותיהם, מבקשים להתקין את דוודי השמש שלהם עם הקולטים, על גג חדר המעלית שהוא רכוש משותף (לא צמוד לדירותיהם).
שאלתי: איזה אחוז הסכמה מהדיירים הם צריכים למטרה זו?
75% או 100%? אחר?
בתודה
דליה
(1) הוא קיבל היתר להתקנה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ומילא אחרי תנאי ההיתר;
(2) ביום מתן ההיתר לא שימש המקום שעליו יותקן דוד השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;
(3) התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות הבית.
(ב) בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את התקנת דוד השמש.
(ג) תעודה בחתימת מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה תשמש ראיה לענין היותו של גג הבית מספיק או לא מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית; בתעודה האמורה יקבע המהנדס לכמה דודי שמש מספיק גג הבית."
דליה
לעומת זאת,הסעיף שציטטתי מחוק המקרקעין,ודן בהתקנת דודי שמש בבתים משותפים,מבהיר באופן מפורש מה התנאים להקמת דודי שמש,ואיזה אחוז הסכמה נדרש.עייני בו,ותגלי ,שאם על הגג אין מקום לדודי שמש לכל הדירות,דרושה הסכמה של כל בעלי הדירות.אם יש שם מקום לכל הדירות,לא נדרשת שום הסכמה.
כנ"ל לגבי סעיף 59א(א)(2) – כיוון שאין צורך בהיתר ממילא אין תת-הסעיף הזה רלוונטי.
כנ"ל לגבי תת-סעיף 59א(ג) – כייון שאין לוועדה לתכנון ובניה קשר לעניין, היא גם לא תיתן תעודה בחתימת מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה.
יחד עם זאת, ניתן בעקיפין ולהסיק מתוך מה שנשאר מהסעיף הזה, מהו הרוב הנדרש.
תודה
בנושא היתרי בניה לא חוק המקרקעין קובע – אלא חוק התכנון והבניה.
לכן, אין שום תוקף מחייב לתת-הסעיפים הללו, כי לא קיים עוד צורך חוקי בהיתר כלשהו – ואף אחד במדינת ישראל לא יתן בפועל היתר בניה החל משנת 2014 לדוד שמש, גם אם חוק המקרקעין ימשיך לדרוש זאת.
זה שהדבר מופיע בחוק המקרקעין, לא אומר שציטוט הסעיף הזה הוא לא טעות.
או, אולי אתה טוען, שכיוון שזה בכל זאת מופיע בחוק המקרקעין, הרי שאתה מתכוון לתבוע את הוועדה לתכנון ובניה בדרישה שתיתן לך היתר בניה, חרף העובדה שאין צורך בכך?
ציטטתי את הסעיף כמות שהוא.
בנוסף,התיקון לחוק התכנון והבניה והתקנות מכוחו אינן באות לפגוע בזכויות של בעלי דירות אחרים,כך שיש מכשלה בענין של "לכמה דוודים מספיק הגג".לדעת המחוקק,מישהו צריך לתת חוו"ד על כך(לפחות על פי חוק המקרקעין),וכרגע זה מהנדס מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה.
יצוין,כי השואלת לא שאלה כלל על היתרי בניה אלא על היבט ההסכמות הדרושות מצד בעלי הדירה.לפני ימים ספורים תקפת פה את צפוסר על ש"העז" לסטות מנושא השאלה בענין שנת השמיטה ולהציע פתרונות לדברים אחרים,הקשורים קשר הדוק לנושא.(ציטוט:"כל מה ששאלה השואלת כאן, זה הפן הכספי.
כל מה שענית לה, לא קשור בכלל לפן הכספי….").
מדוע,אם כן,הסטת את הנושא למחוזות שלא נשאלו ?(לי אישית אין בעיה עם הארת העיניים שבתגובותייך בשרשור זה,אבל מה שמותר לך מותר גם לאחרים,לא?).
"יחד עם זאת, ניתן בעקיפין להסיק מתוך מה שנשאר מהסעיף הזה, מהו הרוב הנדרש"
גם טענתך שהפטור אינו חל על כל סוגי הדוודים מטעה, כיוון שלצורך דירות מגורים משתמשים בדוודים בגודל שבין 80 עד 150 ליטר, ולכן, כולם כלולים בפטור.
לדעתי, יש חוסר תום לב לצטט סעיף ארוך מתוך חוק המקרקעין, שרובו חסר תוקף ומטעה – ואת זה אתה עשית, לא אני.
וגם שאתה כופה עצמך על השולת, חרף העובדה שהיא חוזרת ומבקשת ממך לחדול מכך כדי שתוכל לקבל תשובה מעו"ד שחל – וזו זכותה.
ראוי שתתנצל בפני השואלת במקום לחפש תרוצים.
גם למתקפות האישיות שלך אין משמעות,מכיון שלא "כפיתי" את עצמי על אף אחד(ובודאי אין מניעה מעו"ד שחל להגיב לאחר שמישהו מגיב בפורום הזה),ותגובתי השנייה לשואלת באה דוקא למקד את תשובתי הראשונה [גם לדעתך,התשובה היתה נכונה,אלא שאת מנסה לייצר (בהצלחה יתרה) איזה ויכוח עקר שאין לו קשר לשאלה].
אני מתנצל בפני השואלת על התשובה הנכונה שנתתי,ועוד יותר על כך שנגררתי לויכוח הזה.להבא אשתדל לתת תשובות שגויות,ואם צריך,אפילו אכריז על סעיפי חוק כ"בטלים".
הדבר נקבע על ידי בית המשפט העליון, בפסק דין בג"ץ 6194/97 שלמה נקש נ´ בית הדין הארצי לעבודה ואח´ – ציטוט:
"מוסכם על הכל כי חוק מאוחר גובר על חוק מוקדם, וכי בכוחו של חוק מאוחר לשנות מהוראותיו של חוק מוקדם…"
לפיכך, אם התיקון לחוק התכנון והבניה שהוא החוק המאוחר, סותר את חוק המקרקעין שהוא החוק המוקדם, בכוחו של חוק התכנון והבניה לשנות את חוק המקרקעין.
לשון אחר – השינוי בחוק התכנון והבניה ביטל את הסעיפים בחוק המקרקעין העוסקים בהיתר בניה לעניין דוד שמש.
את זה לומדים בכיתה א´.
(כבר סיכמנו שהפטור מהיתר בניה ממילא אינו חל בכל מקרה,וגם אם רוב הבתים משתמשים בדוודים של עד 150 ליטר,כדברייך,עדיין יש דוודים של 250 ואף 300 ליטר,ועל אלה אין פטור! למען האמת,גם אילו היה פטור גורף,לא היתה בכך משום סתירה לחוק המקרקעין,כי אז רואים במי שמבקש להקים דוד כמי שקיבל היתר לפי חוק התכנון והבניה,זאת מכח הפטור)
דבר נוסף: הפטור המדובר ניתן בחקיקת משנה,וככלל ,זו אינה יכולה לסתור חקיקה ראשית,כך שאילו באמת היתה סתירה בין תקנות אלה לבין חוק המקרקעין,היתה עלולה להיות דוקא השפעה הפוכה.
(פקודת הפרשנות,סעיף 16(4):
"16. מקום שהחוק מעניק לרשות את הסמכות להתקין תקנות, יהיו ההוראות הבאות חלות לגבי התקנתן וכוח פעולתן של תקנות אלו, אם אין כוונה אחרת משתמעת –
(1) (בוטל).
(2) (נמחק).
(3) (בוטל).
(4) לא תהא תקנה סותרת הוראותיו של כל חוק;
(5) (בוטל)."
אצטט אותך:
"כאשר מישהו נותן תשובה, יתכבד ויתן את הבסיס המשפטי ולא סתם ינחש. כי למקבל התשובה נגרם נזק מתשובות שגויות.
בכך נבדל פורום משפטי מכל פורום אחר."
הפעם,הפלגת רחוק מדי בקביעותייך המשפטיות,ואת מנסה להגן עליהן במקום להודות בטעות.
