ועד הבית משלם תשלום קבוע לחברת המעליות,תשלום זה כולל חילוץ ממעלית.חברת המעליות מתחייבת להגיע עד 60 דקות מרגע קבלת הקריאה.
הדיירים מודעים להסכם.לאחרונה נתקע דייר במעלית ולאחר שנאמר לו כי החילוץ יגיע תוך 30-40 דקות הוא החליט להזמין את צוות כיבוי שיחלץ אותו.עלות החילוץ עלתה 128 והדייר שחולץ מסרב לשלם וטוען כי החילוץ צריך להיות על חשבון ועד הבית. האם הוא צודק או שמע על ועד הבית לדרוש מהדייר לשלם בגין החילוץ?
זה לא תשלום גבוה. התקלה היא ברכוש משותף. אני לא הייתי ממתין 40 דקות לחילוץ.
ברור ש-40 דקות זה זמן לא סביר.
לועד הבית צריך להיות מפתח לחדר המכונות של המעלית וחברת המעלית צריכה להדריך על דרך החילוץ.
כך זה נעשה אצלנו.
חברת המעליות אלו שני ליצנים ברמה טכנית נמוכה מאוד,
שלא מסוגלים לתקן תקלות פשוטות.
למעלית יצא צו השבתה מיידי מטעם מדינת ישראל,
והוועד המושחת ממשיך להעסיק את חברת המעליות למרות
התנגדות חלק הדיירים.
העסק עובד ככה:
חברת המעליות יודעת בוודאות על ליקויי בטיחות חמורים מאוד במעלית, אולם לא מתקנת כדי לא להגיש חשבון הוצאות לוועד.
הוועד שמח, כי אז לא צריך להוציא כסף, ולכן ממשיך להעסיק את חברת המעליות.
"אלו נהנים ושאר הדיירים חסרים".
התוצאה, מעלית על הפנים, פחד אלוהים ממש.
אני לא משתמש בה כבר שנים, ואני גר בקומה רביעית על עמודים. עולה ברגל.
בעלת דירה אחת, זאת שנתקעה אז המעלית, הייתה בחודש
תשיעי להריונה ולא העזה לעלות במעלית, עלתה ברגל.
ארבעה ימים אחר כך היא ילדה (במזל טוב).
חשבתי לפנות למפקחת בעניין, אבל אחרי הנסיון הנורא
העקר והמחפיר שהיה לי עם ההליך הזה, אני לא משוגע.
מצידי, שיהרגו כל המושחתים במעלית הזאת, שהדבר
ישב על מצפונה של המפקחת. מישהו יום אחד ימות מהמעלית הזאת. המצפון שלי נקי.
אותה אחת שנתקעה אז, תאר לעצמך, בחורה צעירה,
תקועה במעלית בחושך, מעלית תל-אביבית, קטנה,
בקושי 4 אנשים. אבא שלה התקשר אלי לעבודה לשאול מה
הטלפון של אחד מהוועד כי חברת המעליות לא באה לחלץ בזמן.
הסיפור עלה אז 188 ש"ח, לפני איזה 5 שנים אני חושב.
מהנדסי הפיקוח מטעם משרד העבודה עוד יותר מושחתים מהטכנאי. יודעים על ליקויים ולא התריעו, מאותה סיבה בדיוק.
זוהי היא ארצנו.
עד הפיקוח הארצי במשרד העבודה הממשלתי בירושלים
הגעתי, שם בכלל אכפת להם עוד פחות.
הכל מלווה במסמכים וראיות. למישהו אכפת?!
הרי אם אבוא למפקחת עם העניין הזה, יבואו הוועד זקנים
הזה, ישקרו שוב, לך תוכיח שאין לך אחות.
שמישהו יהרג, אז יגידו "למה לא פנו למפקחת, הייתה להם האופציה החוקית". קשקוש. המדינה שוקעת.
רק ביום שישי זה המעלית נתקעה שוב.
המעלית הזאת דופקת ומרעישה ומסוכנת.
פחד אלוהים. באים אלי אורחים, נשבעים שלא יעלו במעלית יותר. מעלית בת 40 שנה, לא השקיעו בה שקל רלוונטי.
מקווה שעניתי לך.
תאר לעצמך שמישהו קורה לו משהו חמור חו"ח. יצטרכו לשלם לו פיצויים במשך שנים רבות ומי שיצטרך לשלם זה לא הועד אלא אתם! כל הדיירים!
עליך לפעול על מנת להסיר מעצמך ומשאר הדיירים את האחריות על נזקים עתידיים מהמעלית.
תדאג לכסות את עצמך היטב היטב מפני תביעות כאלו. ביום מן הימים הם יגיעו……
החכם עיניו בראשו!
והוא אמר שהמעלית לא בסדר, המערכת לא תקינה,
ושיש לשדרג אותה, משהו כזה. הוא לא רצה לשלוח לי את
המכתב כי זה מסמך פנימי שלהם, ואם יקרה משהו, הוא יוכל
לשנות את זה כרצונו, הרי אתה יודע מה חברות ביטוח שוות.
חברת הביטוח פנתה לוועד, אז הוועד פנה למהנדס מטעם
משרד העבודה, זה שבוחן את המעלית כל חצי שנה, שגם הוא
רשלן לא קטן, והוא הוציא לחברת הביטוח מכתב שהכל בסדר.
לא ראיתי את המכתב עד היום.
מה שכן, הוא ממליץ להתקין בקר תדר.
"ממליץ", לא מחייב. הוא אומר שהוא לא יכול לחייב.
היות וזה עולה איזה 20000 ש"ח, הוועד לא רוצה.
המעלית בפיקוחו בשנתיים האחרונות "זוכה" לבדיקה מחפירה. הוא פשוט על הפנים. אני, כמהנדס וותיק,
אבל עדיין צעיר לעומתו, צריך להסביר לו דברים של כיתה יוד.
אתה קולט מה הולך במדינה הזאת ומי אחראי על החיים שלנו?!
הוא אומר שהמעלית תקינה מבחינה בטיחותית וזהו.
לי היא גם עושה רעש נוראי בלילות, אני מתעורר כל לילה כששליחי העיתונים מגיעים לפנות בוקר.
אין מה לעשות. צריך לחכות שמישהו יפגע.
אני מכוסה, פניתי לכל העולם ואישתו:
משרד העבודה.
חברת הביטוח.
המהנדס.
הוועד.
הכל. כלום לא זז.
נשארה רק המפקחת, אבל אם זה חיים של מישהו או לפנות למפקחת, אז הביררה הטבעית היא שזאת דרכו של עולם. אני למפקחת לא פונה יותר.
אני מכוסה.
אני רוצה לראות איזה שופט יגיד לי שאני לא בסדר ואני צריך לפצות מישהו, אחרי כל מה שעשיתי.
כך אני סבור. לא שזה הוגן אבל אל תתפלא אם בסוף השופט יחשוב אחרת.
לכן אמרתי לך פנה לעו"ד שידאג לכך שהאחריות לא תיפול עליך.
כפי שאמרת הכל מושחת וכולם יתנערו אם חו"ח יקרה משהו ואתם תשארו עם זה.
אני מכיר את זה. המקלט ליד ביתי במצב מסוכן מאוד. יש שם מפולת מפחידה ומסוכנת. פניתי לעיריה אבל במקום להגיד לי תודה שיידעתי אותם התחילו לחפש אותי ….. ועוד האשימו אותי שאני גרמתי לכל זה…..
בדיון הם אמרו למפקחת שאמרתי שצריך
לתקן את המקלט ושאמרתי שתהיה מלחמה עם סוריה
וזה הבהיל את כולם.
המפקחת הסתכלה עלי, רצתה לאכול אותי.
אמרתי לה "להד"ם", לא עזר.
אמרתי להם שיש התרעות של המערכת הבטחונית
על מלחמה עם סוריה כי זה מה שפורסם בכל העולם אז (קצת
אחרי מלחמת לבנון השניה), והמקלט מוצף, וצריך לתקן
את פתח החרום דרכו נכנס מים.
הלוואי שיפול טיל על הבניין הזה, יעיף את כל האנשים
המחורבנים האלו לכל הרוחות.
עדית, את יכולה לפרט באיזו צורה עשינו לך את היום?!
יש לנו עוד הרבה סיפורים …
בתים משותפים זה מקור אינסופי של אנשים ומפקחים מוזרים.
בכל אופן, לשאלתך מה אני הייתי עושה, התשובה היא פשוט השבתה פיסית מידית! ע"י ניתוק החשמל, ריתוך הדלתות או מה שלא יהיה.
המצב כפי שתארת נוגע לדיני נפשות ולכן אין זמן להליכים ביורוקרטיים שאינם מביאים תועלת…
מלבד זאת עליך לפעול מידית להדחת הועד, ושוב, לפעמים יש לנקוט בפעולות המנוגדות במידה מסוימת לספר החוקים של ועד הבית (במיוחד כשהועד לא אימץ את החוקים).
כמו בכל מאבק גם כאן עליך לדבר עם היריב בשפה שלו!
בהצלחה!!
למי שלא מכיר, פיטר מגנוס ומחליפתו, וורדה אדורדס
הם המנהלים של מחלקת הפיקוח על העבודה של מעליות ומנופים במשרד העבודה.
עד כמה שידוע לי, המפקחים של משרד העבודה מקבלים את
הרישיון מהמחלקה הנ"ל.
יש הכרות אישית בינהם אז מה אתה מצפה, שנטלי רובינשטיין תשלול למישהו רשלן את הרישיון ?!
אז היא החליקה את העניין, שלחה לי מכתב סתמי ויצאה ידי חובתה.
עשתה לבודק "נו נו נו" והמשיכה הלאה בחייה.
אז הוועד זקנים המושחת שיקר לכל העולם כמו שהוא שיקר
למפקחת והציג מסמכים מזוייפים, ופתאום, משרד העבודה הולך נגדי. אז שילכו כולם לעזאזל. הלוואי שיקרה משהו למישהו מהמעלית הזאת. ילמדו לא לשקר.
עד לאן היגעתי ?!
פיטר מגנוס בזמנו, שלחתי לו פקסים וטלפונים, לא עזר כלום.
אדישות. לא זוכר ממנו תשובה אפילו.
אח"כ החליפה אותו וורדה אדוארדס, אדישות, לא ענתה לאימיילים, כלום.
אח"כ דיברתי אינסוף שיחות עם נטלי רובינשטיין,
מי שהיתה בזמנו אחראית על כל הבודקים בארץ של משרד
העבודה, אדישות מוחלטת, אוזלת יד וחוסר אמינות מובהק.
אצטט לך את דברי מי שאמורה להיות האחראית על הבודקים:
"אתה מספר לי על המעלית שלך שיש בה חלקים שבורים ומערכת חשמל מסוכנת, יש לי אנשים שהתחזו לבודקים מוסמכים, זה יותר חמור".
נכון שזה חמור, אבל זה לא אומר שהשאר זניח !!!
דיברתי עם דוד דווידסון (הוא הוציא למעלית את צו ההשבתה), הפקידה שלו רותי, שלחתי לה המון פקסים,
אין תגובה. אדישות !!! אדישות !!! מה אתה רוצה, מערכת ממשלתית, כמו שקראתי כבר פה, הם מקבלים את הכסף
גם אם הם עושים וגם אם הם לא עושים את העבודה,
אז מה אכפת להם.
לי היה מטרד רעש קשה מהמעלית.
האם זה לא באחריות הבודקים המוסמכים והאחריות של משרד העבודה ?
מדדו אצלי 53 דציבלים, דפיקות איומות מהמעלית, פחד אלוהים. אפילו 58 דציבלים. חופש בגיר המעלית, ציר גלגל הטיה פגום כבר שנים, בידיעה מוחלטת של חברת המעליות.
אדישות.
כל הבודקים זה מאפיה אחת גדולה, כמו רופאים, אף אחד לא
רוצה להשמיץ אחרים כי מחר יעשו לו את אותו הדבר.
שחיתות ורשלנות פושעת.
רק לפני חודשיים שלושה נהרג מישהו ממעלית במפעל קמח ביפו או בדרום תל אביב.
כל אחד יכול להגיד "מה אתם רוצים ממני, כשאני בדקתי זה היה בסדר".
לך תוכיח בבית משפט רשלנות. הצחקת אותי.
הוא יגיד "כשאני בדקתי את זה לפני שלושה חודשים, הכל היה בסדר. נשבר לפני יומיים".
עזוב, בחייך, זאת גם פרצופה של המדינה.
יש לי חדשות בשבילך, גם אם ימות מישהו, אף אחד לא ישלם,
ומחר יעטפו עם העיתון דגים בשוק.
וכשאתה מגיע למפקחת ומנסה להביא ראיות ולהציג את
התמונה, באים אליך הדיירים, עושים ממך האיש הרע שמטריד
את כולם, המפקחת לא תלך נגד הרוב, ותשלח אותך לכל הרוחות.
שימותו אנשים, על מצפונה של המפקחת. אבל גם היא אדישה בעצם.
היא תבין רק אם מישהו מהמשפחה שלה יהרג בתאונה, רק אז היא תתעורר ותבין את תפקידה.
עד אז, כולנו יכולים לחלום פה לדין צדק.
אני מדבר איתך על מכונה Foresit 340 מהירות אחת,
עם שגיאה מצטברת שגורמת למדרגה ענקית של כ-12 עד
15 סנטימטר. אנשים מתעופפים חופשי כשנתקלים בה.
איזה זקנה תיפול, בריחת סידן, תשכב שנה בבית חולים,
אז היא תבין על מה דיברתי.
אני מדבר איתך על לוח פיקוד בן 40 שנה, חוטי חשמל גלויים, מסילות מתכת נוגעת במתכת, חריקות, רעידות,
מובילי נעלי תא שבורים, בסיס מעלית עקום לגמרי,
הכל מתנדנד, רעשים עד הירח.
ורעש ! , רעמים שומעים אצלי בדירה, מהירות אחת.
אני מדבר על טכנאים עם יכולת טכנית והנדסית כמו של
תלמיד חמישית בתיכון. גם הבודק המוסמך לא מבין כלום.
אני הייתי צריך להסביר לו על כוח החיכוך, ולמה הגומיות לא
יכולות להחזיק. לקח לו חצי שעה להבין. קיבל את הרישון שלו בשנות השישים. איפה אתה חי, תתעורר, פה זה ישראל, לא שבדיה, שם עשיתי את חילופי הסטודנטים שלי, אמינות
זאת אמינות, אחריות זאת אחריות. פה אתה מדבר על מאפיות, כולל עורכי דין, שופטים, הכל גמור פה.
רציתי להביא חברת מעליות אחרת, אבל זה אסור, הם לא
נוגעים בלי חוזה שרות, ואני לא וועד אז אני גם לא יכול לחתום חוזה שרות.
עזוב אותי … שימותו, אז יתעוררו.
השופט יתן לי עונש מופחת, כשיבין שניסיתי הכל.
עשו ממני האיש הרע בסיפור.
אבל יצא גם משהו טוב מהכל,
למדתי מי האנשים הזוועתיים שגרים איתי בבניין, זה גם שווה משהו.
אנשים בגיל ההורים שלי, משקרים בלי בושה כדי לחסוך 200 שקל.
ואת יודעת מה הכי מצחיק, שאחרי צו ההשבתה, כשתקנו חלקית את המעלית, הטכנאי, שהם חושבים שהוא חבר שלהם,
דופק אותם חופשי, לוקח להם אלפי שקלים יותר, ורק מחבל
במעלית עוד יותר, כי הוא רוצתה לחסוך כסף, אז הוא מחפף חופשי, טלאים על טלאים, המעלית נראית כמו אחרי טיפול של חובבנים.
אלוהים אדירים, כמה אפשר להיות טפשים במדינה הזאת ?!
הוועד חושב שהוא דופק אותי, את מבינה ?!
חושב שהוא חוסך כמה גרושים והטכנאי עושה תיקון על הפנים
ולוקח להם 800 ש"ח יותר, וגם בדרך עושה להם מהמעלית עוד יותר גרוטאה, כי הם זקנים, מה הם מבינים?!
עובד עליהם בעיניים.
תגידי לי את, אם היה יוצא לטכנאי שלך צו השבתה מיידי
מטעם מדינת ישראל, היית נותנת לו שוב להתקרב כדי 100 קילומטר למעלית שלך?
הייתי ממליץ גם לשלוח עכשיו עוד מכתב בדואר רשום(!!) עם העתק לאיזה עו"ד.
ברור שזה לא יעזור אלא רק יכסה אותך במקרה ש…(שלא יקרה)…..
