תשובה ל- varona

תלונות על שופטים ומפקחים
אני ממש, אבל ממש, לא מייעץ לך ליפול לבור הזה.
בתחום הזה פועלים עורכי דין מנוסים ובעלי קשרים, צריך לתת להם לתקן את העולם בו אנו חיים.
כל תלונה כזו חייבת מצידך להזדהות ולפרט את התיק לגביו התלונה ולקבל תגובת השופט לתלונה, וכל עוד את בתוך ההליך המשפטי – לא יכולה להיות מבחינתך טעות גדולה יותר מאשר להסיט את המלחמה מהצד שכנגד לכיוון השופט.
אני רוצה לומר לך עוד משהו בקשר לנושא הזה כבעל ניסיון – ברגע שאת תקבלי פסק דין שבו תראי שזכית במשפט, כל השטויות האלה שהיו בדרך יהפכו לשוליים וזניחים. המסקנות שלך לגבי מה שחושבת השופטת – בלתי סבירים לחלוטין. כבר ראיתי שופט שקוטל בעל דין במהלך המשפט, ובסוף פוסק לטובתו. את עכשיו בשלב קדם-טירונות בכל הקשור לבתי המשפט.

איך יודעים שהגיע שלב הסיכומים
כל בעל דין זכאי להוכיח את טענותיו בשלב ההוכחות. כל בעל דין לאחר שסיים ואין לו יותר מה לומר בשלב ההוכחות, אומר לבית המשפט: "אלה הם עדיי" – משמע – סיימתי להביא את ההוכחות שלי.
אחרי שהתובע אומר "אלה הם עדיי" ולאחר שהנתבע מביא את כל ההוכחות שלו וגם הוא מסיים, אומר גם הוא לבית המשפט "אלה הם עדיי" – ובכך הסתיים שלב ההוכחות כולו במשפט.
כאן מתחיל שלב הסיכומים. למעשה זה השלב שבו יש לך הזדמנות לומר לשופטת למה את צודקת, ולמה הצד השני טועה, בהסתמך על הראיות שהוגשו לבית המשפט על-ידי שני הצדדים, על סמך החוק, ועל סמך תקדימים משפטיים (פסקי דין).
סיכומים יכולים להיות בעל-פה, ויכולים להיות בכתב. יכול בעל דין לבקש מהשופט שהסיכומים יהיו בכתב, ויתכן שהשופט בעצמו יעדיף שהסיכומים יהיו בכתב כדי לחסוך ממנו זמן דיון בבית המשפט.
ראשון מסכם התובע, ולאחריו הנתבע. אם הסיכומים הם בעל-פה, כאשר התובע מסכם הנתבע לא פוצה פה, ולא מעיר אפילו מילה אחת. לאחר מכן, מסכם הנתבע, ואז התובע שותק ולא מוציא הגה מפיו.

איך מגיבים על שקרים
ראשית, אם יש לך הוכחות (מסמכים) נשכתבו ע"י בעל הדין שמשקר, בזמן החקירה הנגדית שלו את זכאית להציג בפניו מסמך, לשאול אותו: "האם אתנ חתום עליו" או "האם אתה כתבת אותו", ואם הוא מאשר, זכותך להגיש את המסמך לבית המשפט כמוצג. בצורה כזו את יכולה להוכיח את האמת בשלב הסיכומים. זכותך גם להציג לעד הזה שאלות שונות שלדעתך יכולות לעזור לך. צריך לזכור שמי שמשקר ימשיך כך גם לגבי השאלות שאת תשאלי אותו.
את גם רשאית בשלב ההוכחות שלך (העדות שלך) להגיש מסמכים לבית המשפט כמוצגים מטעמך, ובסיכומים להסתמך עליהם להוכחת טענותיך.
בסיכומים, לא נהוג להשתמש במילים בוטות, כגון – "שקרן". עדיף לומר: חוסר אמת, טיעון מופרך, לא היו דברים מעולם, טענות סרק, לא היה ולא נברא וכו´.

ושוב פעם – בהצלחה.

……………………………………………………………………………………………………………………………………….

שלום איתן
בתקנון המצוי מצוין ש"המפקח רשאי לסטות מדיני ראיות בטרה להביא לגילוי האמת".
אני מתמודד עם זקנים שקרנים ולא הגונים בעליל.
האם אני יכול לדרוש מהמפקחת שהנתבעים יעברו בדיקת פוליגרף?
כמובן שהמפקחת "רשאית" ולא "חייבת" להענות לדרישתי, אבל רק כך אוכל (בהסתברות הסטטיסטית של שגיאת מכשיר הפוליגרף) להוכיח את צדקתי.

בתודה
שלמה

שכמובן אנוכי מוכן לעמוד לבדיקת פוליגרף בכל עת שאתבקש …

שוב תודה
שלמה

תודה לך, איתן, המתוק שבמתוקים. |F@|
1. ציטוט שלך: "ברגע שאת תקבלי פסק דין שבו תראי שזכית במשפט, כל השטויות האלה שהיו בדרך יהפכו לשוליים וזניחים."
אכן כן. אבל בינתיים… אני מעדיפה לצפות לרע ולקוות לטוב.
2. מתי אני מבקשת להגיש בכתב את הסיכומים שלי, ומתי עליי להגיש אותם בפועל? הרי אני לא יכולה לצפות מראש מה יגידו "צדיקי הדור" במשפט עצמו.
3. אתה אכן צודק: מי שנולד שקרן, גם ימות שקרן חסר תקנה ופטטי. וכן, יש לי כל מה שדרוש למקרים כאלה.
ושוב תודה חמה חמה

כיוון שמדובר בבדיקה שאין עמה שום בסיס מדעי שיש בו כדי להראות אם התשובות הן אמת או שקר.

יחד עם זאת, נקבע שאם שני הצדדים מסכימים בצוותא חדא שבית המשפט יסתמך על בדיקת הפוליגרף – רשאי בית המשפט להסתמך עליה. אבל לא ניתן לחייב בעל דין להבדק ולא ניתן לחייב בעל דין שבית משפט יסתמך על בדיקה כזו בהליך משפטי – בניגוד לרצונו.

לעניין זה ראה פסק הדין:

………………………………………………………………………………………………………………………………………………..

לאחר סיום שלב ההוכחות, בית המשפט מוסמך לקבוע כיצד יובאו הסיכומים בפניו ע"י בעלי הדין. כמובן, שמיד אחרי סיום הבאת ההוכחות, רשאי כל צד להעלות בשעת הדיון את הרעיון שהסיכומים יוגשו בכתב, וזאת (כמובן) כדי לחסוך מזמנה היקר של כבוד המפקחת.
אם יש הענות מצד המפקחת להצעה, היא תרשום החלטה לפרוטוקול – כהאי לישנא: התובע יגיש את סיכומיו בכתב בתיק זה תוך 30 יום מהיום, וימציא ישירות עותק לנתבע. הנתבע יגיש את סיכומיו בכתב תוך 30 יום מיום המצאת סיכומי התובע וימציא עותק ישירות לתובע. התובע יהיה רשאי להגיש סיכומי תגובה תוך 15 יום מיום המצאת סיכומי הנתבע. יכול בית המשפט להגביל את היקף הסיכומים, למספר מוגבל של עמודים (לדוגמא: 7 עמודים בגודל A4 אות מסוג "דוד" גודל 12 נקודות במרווח שורה וחצי).

……………………………………………………………………………………………………………………………………………

מה כותבים או אומרים בסיכומים, שעדיין לא אמרנו בדיון המשפטי?
האם אפשר לצרף עוד מסמך שמוכיח את צדקתי או מפריך את השקרים של הצד שכנגד?
תודה

הסיכומים הם (לדעתי) הדבר הכי חשוב בהליך המשפטי. אם לא מזכירים עניין מסויים בסיכומים, נחשב הדבר לזניחת העניין כולו מההליך המשפטי. ולא לשכוח גם, שבסוף הסיכומים אומר התובע – אשר על כן אבקש שכבוד המפקחת תקבל את התביעה ותורה לנתבע xxxx (הסעד המבוקש בכתב התביעה) וכמו כן תחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאותיו במשפט לרבות שכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין. הנתבע אומר בסוף סיכומיו – אשר על כן אבקש מכבוד המפקחת לדחות את התביעה על כל ראשיה ולחייב את התובע לשלם לנתבע את הוצאותיו במשפט לרבות שכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

ומה כוללים הסיכומים
בעל הדין צריך להראות בסיכומיו (אם הוא התובע) שהתביעה הוכחה כצודקת, וזאת על סמך הראיות שהוגשו למפקחת. יש להתייחס לכל עניין ועניין שנטען בכתב התביעה ולהראות שההוכחות שהוגשו אכן גוזרות את המסקנה הברורה והחד משמעית שהתביעה הוכחה, ולכן דין התביעה להתקבל.

הנתבע מאידך, צריך להתייחס לטענות המופיעות בכתב ההגנה, ולהראות אחת לאחת שמסכת הראיות שהוגשה בפני המפקחת גוזרת את המסקנה הברורה והחד-משמעית שהתביעה חסרת כל בסיס משפטי, אינה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט, אין בה ולא כלום, ועומדת היא בסתירה הן לחוק והן להלכות הפסוקות ע"י בתי המשפט.

יש כאמור להתייחס לכל נושא שהועלה בכתב ההגנה, ולשכנע את המפקחת אחת לאחת שטענת התובע אין לה על מה לסמוך, עדות התובע סותרת את עצמה, אינה אמינה, ויש להעדיף את עדותה המוצקה של הנתבע.

……………………………………………………………………………………………………………………………………..

מה ניתן לעשות במקרה של תביעה שכוללת לא רק קיפוח של דייר ע"י נציגות הוועד, אלא גם סעיפים נוספים שאינם בתחום הסמכות של המפקח/ת, והם קשורים אלה באלה. (אני לא מעוניינת לחשוף את הסעיף, אבל האמן לי, הוא לא בסמכות המפקח/ת). האם צריך במקרה זה לפצל את התיק, ולשלם הון תועפות לשני בתי-דין, או שניתן לבקש מראש מבית-משפט השלום לאחד את הדיון בשני הסעיפים?
תודות

האם אין בכך להעיד כאלף עדים על היותו דובר שקר ?
או לפחות ישות לא אמינה ?
איך השופטים מתיחסים למקרה כזה ?

תודה
שלמה

במקרה שקיים סעד בכתב התביעה שאינו בסמכות המפקחת, צריכה המפקחת להעביר את העניין לבית המשפט בעל הסמכות, על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984:

"79. סעד בשל חוסר סמכות [ב/37]
(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
(ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד. "

בעל דין רשאי לפעול על פי סעיף 6א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984:

" 6א. בקשה להעברת ענין לבית משפט אחר (תיקון תשנ"ו)
בקשה להעברת ענין לבית משפט אחר לפי סעיפים 49או 78 לחוק בתי המשפט תוגש כמפורט להלן:
(1) הבקשה תוגש בכתב; בבקשה יפורטו כל נימוקיה, ויצורף לה תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא נסמכת והעתק של כל מסמך שעליו היא מבוססת; הבקשה תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל בעלי הדין;
(2) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, תומצא הבקשה לבעלי הדין האחרים; כל בעל דין רשאי להשיב לבקשה; תשובת בעל הדין תוגש תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, במספר עותקים מספיק לבית המשפט ולבעלי הדין האחרים; לתשובה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא נסמכת, והעתק מכל מסמך שעליו היא מבוססת.
(3) לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו;
(4) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן, לבקשת בעל דין, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל-פה. "

אם יש פיצול בדיון המשפטי בין שני בתי משפט, רשאי בעל הדין לפעול על פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984:

" 7. תובענות בנושא אחד בבתי משפט אחדים [5] (תיקון תשמ"ט)
הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות, יקבע נשיא בית המשפט העליון למי מבתי משפט אלה השיפוט ולאותו בית משפט יהיה לפי זה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד. "

……………………………………………………………………………………………………………………………………………

בקשה לאיחוד תיקים מוגשת כאמור לבית המשפט העליון.
להלן כמה פסקי דין לנושא איחוד תיקים:

……………………………………………………………………………………………………………………………………………

תודה איתן על הא וגם על דא.
מאוד מעניין מה שאתה מספר לי כאן. כשהתביעה הוגשה, קראה אותה המפקחת, ואמרה לי שהיא לא מוסמכת לדון ב- X וב- Y. אבל היא לא אמרה שהיא יכולה/צריכה "להעביר את העניין לבית המשפט בעל הסמכות, על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984". ולפיכך הסעיפים X ו- Y הוצאו מהתביעה המקורית, והתביעה הוחזרה למפקחת בלעדיהם. מה אני עושה עכשיו?…
תודה

סעיפים X ו- Y הללו שהוצאו מכתב התביעה, הם שלך כתובעת, או שאת הנתבעת כאן?

אם את התובעת והסעיפים הוצאו על ידך מכתב התביעה, את רשאית להגיש כתב תביעה נוסף לבית המשפט המוסמך לגבי שני הסעיפים. אני כמובן לא יודע במה מדובר ומה הם X או Y ואינני יודע גם מיהו בית המשפט המוסמך כאן.

אם את התובעת, אני לא מבין למה הסכמת להוציא את שני הסעיפים הללו מכתב התביעה. אם אין לה סמכות, שהמפקחת תפעל על פי החוק לגבי מקרים שאין לבית משפט הסמכות העניינית – קרי: להעביר את התיק לבית המשפט המוסמך.

אם לעומת זאת את הנתבעת, את לא אמורה לעשות כלום.

…………………………………………………………………………………………………………………………………………

אבל לגופו של עניין:
ברור לי שאני רשאית להגיש כתב תביעה נוסף לביהמ"ש המוסמך לדון בסעיפים הללו. מה שלא ברור לי, הוא, מדוע אני צריכה לשלם פעמיים: עבור המפקחת לחוד ועבור השלום/המחוזי לחוד, כשלמעשה הא בהא תליא.
למה הסכמתי להוציא את הסעיפים? מפני שברוב עוונותיי לא שאלתי אותך את השאלה הזאת בעוד מועד, ועכשיו קצת מאוחר, הלא כן?
דרך אגב, אני יכולה לספר לך מהו Y, ומעניין מה אתה חושב על כך. סעיף Y עוסק בבקשה שלי לפיצוי על עוגמת נפש. על סעיף זה אמרה לי המפקחת, שהיא לא מוסמכת לדון בו. האם היא צודקת?
תודות