שלום,
אני דייר בקומת הקרקע בבית משותף בן כ – 45 שנה.
בדירה, שטחים נרחבים של ריצוף אשר שקע כנראה עקב היעדר ביסוס מתאים.
להערכתי, תיקון הנזק אמור להיות בהשתתפות כל דיירי הבניין מאחר ולהבנתי ריצוף (או ביסוס) קומת הקרקע דינו כדין גג הבית המשותף אשר באחזקתו נושאים כל הדיירים.
האם אני צודק ? האם יש סימוכין לכך בחוק ? ובהנחה שאכן אני צודק, מה עלי לעשות על מנת לקבל השתתפות כל הדיירים ?
אודה על תשובה מפורטת ומנומקת
אורי
אני דייר בקומת הקרקע בבית משותף בן כ – 45 שנה.
בדירה, שטחים נרחבים של ריצוף אשר שקע כנראה עקב היעדר ביסוס מתאים.
להערכתי, תיקון הנזק אמור להיות בהשתתפות כל דיירי הבניין מאחר ולהבנתי ריצוף (או ביסוס) קומת הקרקע דינו כדין גג הבית המשותף אשר באחזקתו נושאים כל הדיירים.
האם אני צודק ? האם יש סימוכין לכך בחוק ? ובהנחה שאכן אני צודק, מה עלי לעשות על מנת לקבל השתתפות כל הדיירים ?
אודה על תשובה מפורטת ומנומקת
אורי
08-10-2011 21:46:00
עפר שחל
ת
רכוש משותף בעיקר ישן צריך שיפוץ.
רכוש פרטי הינו באחריות הדייר.
אם מדובר ברכוש משותף תעלה זאת בפני הועד או האסיפה.
רכוש פרטי הינו באחריות הדייר.
אם מדובר ברכוש משותף תעלה זאת בפני הועד או האסיפה.
09-10-2011 09:53:00
דינה דיין
השאלה היא למעשה, האם שקיעת ריצוף קשורה לרכוש משותף
חוק המקרקעין קובע ש-"המסד" הוא רכוש משותף (סעיף 52 לחוק המקרקעין). השאלה מהו מסד?
בדרך כלל, הריצוף וכל מה שמתחת לריצוף עד ליציקת הבטון שמתחת לריצוף – הוא רכוש פרטי של בעל הדירה.
יציקת הבטון ומה שמתחתיו זה כבר המסד שהינו רכוש משותף.
מתחת לריצוף נמצאים צינורות המים (קרים וחמים) וצנרת הניקוז, ולפעמים גם צנרת ההסקה המרכזית של הדירה, וכל אלה הם רכוש פרטי של הדירה.
שקיעת ריצוף לפעמים קשורה למילוי לא מתאים שנמצא מתחת לריצוף. מומחים לדבר טוענים שחול ים הוא המילוי שמונע שקיעה של ריצוף, ושמומלץ לרצף עם אריחים גדולים שנוטים פחות לשקוע לעומת המרצפות הישנות של 20×20.
אחרי 45 שנה רצוי לבדוק אם יש צורך לשפץ את הדירה בהתאם, ואם כן, רצוי גם לרסס על יציקת הבטון פוליאוריתן מוקצף שיוצר שכבת בידוד תרמי נגד קור שחודר מלמטה במיוחד בחורף.
בדרך כלל, הריצוף וכל מה שמתחת לריצוף עד ליציקת הבטון שמתחת לריצוף – הוא רכוש פרטי של בעל הדירה.
יציקת הבטון ומה שמתחתיו זה כבר המסד שהינו רכוש משותף.
מתחת לריצוף נמצאים צינורות המים (קרים וחמים) וצנרת הניקוז, ולפעמים גם צנרת ההסקה המרכזית של הדירה, וכל אלה הם רכוש פרטי של הדירה.
שקיעת ריצוף לפעמים קשורה למילוי לא מתאים שנמצא מתחת לריצוף. מומחים לדבר טוענים שחול ים הוא המילוי שמונע שקיעה של ריצוף, ושמומלץ לרצף עם אריחים גדולים שנוטים פחות לשקוע לעומת המרצפות הישנות של 20×20.
אחרי 45 שנה רצוי לבדוק אם יש צורך לשפץ את הדירה בהתאם, ואם כן, רצוי גם לרסס על יציקת הבטון פוליאוריתן מוקצף שיוצר שכבת בידוד תרמי נגד קור שחודר מלמטה במיוחד בחורף.
09-10-2011 11:31:00
אורי קולטון
לעו"ד שחל…תודה על התשובה אבל לא זה מה ששאלתי
השאלה היא האם ביסוס או היעדר ביסוס של הקרקע שעליה ניצב הבניין וכתוצאה מכך שקיעת ריצוף, הוא בעיה "אישית" של דייר קומת הקרקע או בעיה משותפת של כל דיירי הבניין, להערכתי, דין הקרקע שמתחת לבניין אינו שונה מדין הגג שמעל הבניין שהוא רכוש משותף בעליל וכל הדיירים נושאים בנטל אחזקתו.
תודה.
תודה.
09-10-2011 11:36:00
אורי קולטון
לדינה, תודה על תשובתך, להלן חידוד
אין שום ביסוס לריצפה, היא הונחה ישירות על האדמה ואין מתחתיה כל זכר לבטון (לפחות בעומק של יותר מחצי מטר)
כתוצאה מכך נוצרים חללים גדולים ושקיעה.
מאחר ולדברייך המסד (שבמקרה הזה לא קיים) הוא רכוש משותף, מה הדין לגבי הנזק שנגרם לריצוף שלי (הרכוש הפרטי) עקב כשל תיכנוני/ביצועי של הקבלן לפני יובל שנים.
האם גם בנזק הזה אמורים לשאת כלל הדיירים ?
תודה
כתוצאה מכך נוצרים חללים גדולים ושקיעה.
מאחר ולדברייך המסד (שבמקרה הזה לא קיים) הוא רכוש משותף, מה הדין לגבי הנזק שנגרם לריצוף שלי (הרכוש הפרטי) עקב כשל תיכנוני/ביצועי של הקבלן לפני יובל שנים.
האם גם בנזק הזה אמורים לשאת כלל הדיירים ?
תודה
09-10-2011 12:58:00
דינה דיין
כשאין יציקת בטון
צריך לקבל חוות דעת מקצועית ממהנדס בניין, שקובעת שיש צורך לצקת רצפת בטון מתחת לבלטות. יציקה זו היא חלק ממסד הבניין שהוא רכוש משותף.
כמו כן, צריך לבדוק בהיתר הבניה אם חייבים היו לצקת רצפת בטון כשבנו את הבניין. וגם לבדוק מה מחייב התקן שעוסק בכך.
לא נראה לי שהיום ניתן למצוא את האשמים המקוריים מלפני 45 שנה.
אבל בעל דירת קרקע רשאי לתבוע מוועד הבית כיסוי כל ההוצאה של יציקת רצפת הבטון, כיוון שבהעדר יציקת בטון, תחתית הריצפה מתחת לבלטות הוא רכוש משותף וממנו נובעת הבעיה לרבות חדירת רטיבות של מי תהום בתקופת הגשמים.
מבחינתך רצוי שתהיה יציקת בטון גם כדי למנוע חדירת גז רדון לתוך הדירה.
לגבי הנזק לריצוף, תלוי מה יקבע מהנדס הבניין בחוות הדעת שלו באשר לסיבת השקיעה, ועל פי זה ניתן אולי לתבוע גם הוצאות תיקון הנזק לריצוף.
ממומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בליקויי בניה – הוא בהחלט יכול לעזור לך.
כמו כן, צריך לבדוק בהיתר הבניה אם חייבים היו לצקת רצפת בטון כשבנו את הבניין. וגם לבדוק מה מחייב התקן שעוסק בכך.
לא נראה לי שהיום ניתן למצוא את האשמים המקוריים מלפני 45 שנה.
אבל בעל דירת קרקע רשאי לתבוע מוועד הבית כיסוי כל ההוצאה של יציקת רצפת הבטון, כיוון שבהעדר יציקת בטון, תחתית הריצפה מתחת לבלטות הוא רכוש משותף וממנו נובעת הבעיה לרבות חדירת רטיבות של מי תהום בתקופת הגשמים.
מבחינתך רצוי שתהיה יציקת בטון גם כדי למנוע חדירת גז רדון לתוך הדירה.
לגבי הנזק לריצוף, תלוי מה יקבע מהנדס הבניין בחוות הדעת שלו באשר לסיבת השקיעה, ועל פי זה ניתן אולי לתבוע גם הוצאות תיקון הנזק לריצוף.
ממומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בליקויי בניה – הוא בהחלט יכול לעזור לך.
09-10-2011 20:49:00
נחמיה פלוטקין
גז ראדון
לגבי מה שכתבת על יציקת בטון וחסימת גז ראדון:
בטון הוא אחד המקורות להיווצרות גז ראדון.
ראי כאן:
וציטוט אחד משם [יש עוד]:
"מקור גז הראדון הוא בקרקע ובחומרי הבניה השונים מהם אנו בונים את דירות המגורים, בממ"ד, מרתף, מקלט וכד´, הבנוי מיציקת בטון , המקור לראדון הוא בעיקר בבטון המשמש כחומר הבניה."
אנשים אינם מודעים לכך שממ"ד הוא אחד מהקומות הפולטים הכי הרבה ראדון גם בקומות העליונות וכל כך משל הבטון העבה שלו.
