יש בבנין 2 דיירים שעושים בעיות עם התשלומים לועד.
הייתי אצל עו"ד של האגודה לתרבות הדיור ונאמר לי שהועד צריך לשלם 300 שקלים שלא יחזרו אליו בכל מקרה. השאלה שלי האם אני יכולה לתבוע את הכסף הזה מהדיירים בתביעות קטנות, או שזה כסף אבוד?
שאלה שניה בנושא אישי: מעל מרפסת הכביסה שלי ישנו גגון. הדיירים מלמעלה שברו אותו. איך אני יכולה לבדוק למי שייך הגגון? הדיירים מלמעלה טענו כי הוא שלהם ולכן זכותם לשבור אותו.
אודה על תשובות לשאלותי
בתודה מראש
אילנה |a@|
אם ועד שלח מכתבי דרישה לדיירים שאינם משלמים והזהיר אותם כי היה ולא ישלמו יאלץ הועד להגיש הליך משפטי לגבייה ובו יחוייבו לא רק בחוב דמי הועד אלא גם בהוצאות ההליך, אזי את הוצאות ההליך בפני המפקח – ולא בבימ"ש לתביעות קטנות – יש להעמיס על כיתפי הנתבעים החייבים.
אם הם ישלמו את החוב לאחר הגשת התביעה ולפני דיון בה תוכלו לקבל את האגרה חזרה.
לגבי הגגון – מי בנה את הגגון? אם לכל דירה יש גגון כזה והוא ניבנה מלכתחילה ע"י הקבלן ניתן לראות בו רכוש משותף ולבקש מהועד לתקנו מכספי הועד.
לגבי הגגון: האם הועד, לאחר שישלם על תיקון הגגון יכול לתבוע את עלות התיקון מהשכן ששבר את הגגון? הבנין הוא די ישן. האם אתה יודע היכן אוכל לבדוק את נושא הבעלות על הגגון?
תודה מראש
אילנה
עמדת האגודה לא מייצגת מצב הכרחי אלא להיפך. אם לא סוכם במפורש אחרת הרי שהוצאות ושכ"ט שנפסקות בבימ"ש או ע"י המפקח הן של הועד (התובע) ולא של עוה"ד המייצג.
מוזרות…הגגון נבנה מעבר לקו בניין ע"פ תקנה 4.03 לחוק
שמאפשר כרכוב/גגון מעבר לקו בניין צידי של עד 75 ס"מ.
תודה מראש לתשובתך.
כעת אם אני זוכר נכון המצב היה זה:
לך יש היתר כדת וכדין ועדיין נשאלת השאלה האם ניתן להגיש הליך כלשהו נגדך מצד הדיירים.
ובכן אם זו השאלה התשובה היא כן.
יש מצבים לא מעטים בהם קיומו של היתר אינו מונע הליך (בפני המפקח על המקרקעין או בית משפט).
למשל ניתן היתר לבניית מעלית. עדיין ניתן לנהל הליך בפני המפקח בגין טענה של פגיעה בזכות מהותית – נניח רעש או קירבה יתירה לדירה.
או מקרה אחר – יש היתר לסוכך/פרגולה אבל לאחר מכן מתקיים הליך בגין פגיעה באור שמש, הסתרת נוף וכד´.
