תודה על התשובות
מצד שני, זכותם הקניינית של בעלי הדירות להנות מהמקרקעין
שלהם כל עוד הפגיעה בזולת אינה במידה מוגזמת.
סע´ 14 לחוק המקרקעין מדבר על ניצול זכות במקרקעין לרעה.
סע´ 44 לפקודת הנזיקין מדבר על מטרד ליחיד.
יש את חוק למניעת מפגעים 1992 שעבר לאחרונה תיקון בדיוק בעניין הזה.
השאלות הרלוונטיות:
האם ביקשת מהם להוריד את עוצמת המגבר?
יש סבירות ומידתיות לפעולה של שכנים: האם הרעש בלתי סביר? לדעתי התיקון האחרון לא ממש פתר את הבעיה
כי הוא השאיר את הגדרת החוק רחבה מאוד, ולא כל דבר
יכול להחשב מטרד המאפשר לפגוע בקניינו של אדם.
מה אורך החזרות?
8 שעות ביום?
שעה ביום?
מה עוצמת הרעש?
35 דציבל? 40 ? 45 ?
דרושים נתונים.
באחד מפיסקי הדין החשובים ביותר בתחום מניעת מפגעים, פס"ד של בית משפט העליון שביסס את התחום, נקבע, שאין חובה לבצע מדידה של מפלס הרעש כדי להקים עילת תביעה.
נכון שמדידה לא פעם היא אמצעי מצוין לשם הכוחת התביעה אבל זה לא הכרחי.
ניתן להוכיח מטרד רעש גם באמצעים אחרים כגון עדים, הקלטות וכד´.
רעש הוא לא תמיד מדיד. למשל במוזיקה חזקה לא רק העוצמה מפריעה אלא גם הבסים (שגורמים כאילו ל"תזוזה" של קירות גם כשהדיצבלים בגבול המותר).
או – רעש שיותר משהוא חזק הוא בא והולך בחדות באמצע הלילה כגון נביחות כלבים וכד´ שעצם הופעתם והתרחשותם הבלתי סדירה גורמת למטרד ממשי).
לכן ברוב תיקי מטרד הרעש "הקטנים" לא המדידה של הרעש באמצעים מדעיים היא הפתרון. ההוצאה הכספית הכרוכה בכך לעיתים לא מביאה את התוצאה.
אני מציין חריג והוא בנושא רעש ממזגנים. כאן כן צריך לרוב מדידה כדי להוכיח חריגה מהמותר.
בפסק דין נוסף בנושא אומר השופט שמגר (נדמה לי שזה הוא) שמי שגר בלב עיר לא צריך לצפות לרמת רעש כמו בכפר.
יש רמות סבירות ויש רמות לא סבירות.
לכן שאלתי מה מידת האינטנסביות של הרעש.
הבחור(שעדיין גר עם הוריו ) מתאמן כ- 3-4 פעמים בשבוע בין השעות 1900-2230 לערך
פנינו מספר פעמים ישירות אליו והוא עונה לנו שזה זכותו ומוסיף מדי פעם קללות.
אישית פניתי לאביו(שוטר) שטוען שיש לו זכות לנגן ולשיר עד 2300 ושזה לא עבירה אבל גם נתן לנו את מס´ פלא שלו במקרה שזה מפריע לנו והוא ידבר עם הבן. זה לא עזר! הבן אם שלו.
האמא תומכת ולא מתערבת.
הבן טוען שזה לא מגיעה לדצבלים של 80 כפי שהוגדר בחוק עזר עירוני לכן הוא שם פס עלינו.