בבניין שלנו 16 דיירים. דייר חדש בקומת קרקע בנה יציקת בטון גדולה, ללא ידיעתנו, על השטח המשותף המיועד לדשא וגם לצנרת ביוב ומים מתחת. התראנו בפניו שנפעל בכל דרך חוקית אם לא יסיר אותה והוא נשאר בשלו. השאלה היא, האם זה חוקי להסיר בעצמנו את יציקת הבטון (עם חתימות של מעל חצי מהדיירים) ולתבוע ממנו את ההוצאות?
ידוע לנו שאפשר לפנות למפקחת על המקרקעין או לאגודה לתרבות הדיור, אך שתי האופציות יכולות לקחת הרבה זמן.
בברכה,
אשליל
הבעיה בעשיית דין עצמית גם כשהיא מוצדקת היא לקיחת סיכון שהענין יגרר לפעולות תגמול למיניהן ויאבד שליטה לגמרי.
אני ממליץ בכל זאת לגשת למפקח.
אני מודעת לפעולות התגמול שעלולות לקרות, אני רק שואלת אם זו פעולה חוקית.
למה האגודה לתרבות הדיור לא תעזור במקרה הזה?
בברכה ובתודה,
מירי
אם חלפו מעל 30 יום כאמור, יש לבדוק בעירייה אם ניתן היתר בניה ליציקת הבטון. אם לא ניתן לשכן היתר בניה ניתן להגיש תלונה בכתב למחלקת הפיקוח בעירייה על ביצוע היציקה, שהינה עבירה פלילית אם נעשתה ללא היתר כדין.
אם בעירייה לא יהיו בטוחים שיציקת משטח הבטון היא אכן עבירה פלילית, ניתן לצרף לתלונה בכתב גם את שני פסקי הדין הללו:
האפשרויות הללו הן בנוסף להצעותיו של עו"ד שחל.
דינה, רציתי לשאול, האם יש לך סימוכין לכך שאם לא עברו 30 יום מיום היציקה עד יום ההסרה זה חוקי להסיר בעצמנו?
לטענת עו"ד זו לא פעולה חוקית.
בברכה ובתודה,
מירי
"שימוש בכוח נגד הסגת גבול
18. (א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.
(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם."
תודה. מעניין אם כך למה עו"ד שחל טוען שזה לא חוקי (לא ציין את הסיפור הזה של 30 יום).
מירי
בפסקי הדין שהבאת לא מצויין דין עצמי ואני חושב שזאת טעות לפעול על פי סע´ 18.
הסע´ המתאים הוא סע´ 21, ובמיוחד סע´ קטן ג´ :
פרק ד´: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת
21. (א) הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן – המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.
(ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.
(ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.
(ד) סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק.
22. לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות בסעיף 21(א) תוך ששה חדשים לאחר שקיבל מהמקים דרישה בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים בידו
כלומר, יש לכם זמן סביר, ולאו דווקא 30 יום. זמן סביר הינו לשיקול דעתו של השופט (בהמ"ש).
אני אישית הייתי פונה לבהמ"ש ולא עושה דין עצמי במקרה הספציפי הזה. הסיבה, לא בטוח שתקבלו את כלההוצאות חזרה כי תצטרכו להוכיח שהעלות הייתה סבירה, וכי זה נעשה בדרך שאין בה נזק לבונה המקרקעין.
שבהמ"ש יטיל עליו את כל הצרות האלו.
עו"ד דין הם ככל בעל מקצוע אחר, חלקם שוכחים, חלקם טועים בתום לב, חלקם פשוט לא יודעים כי הם לא נתקלו בזה, חלקם פשוט מתעצלים לפתוח ספר חוקים, וחלקם מתרשלים.
כמו שאמרתי, זה לא אופייני רק לעו"ד אלא לכל בעל מקצוע, ובמקרה של עולם המשפט, גם לגבי שופטים.
מניסיוני, אם יש לך עו"ד, תמיד תבדוק אחריו במקומות נוספים.
כנ"ל רופא וכל בעל מקצוע אחר, תצליב מידע ואז תקבל אתה את ההחלטה.
