בבית משותף מתכננים שיפוץ כניסה, לובי וחדרי מדרגות. השיפוץ כולל מאפייני שיפוץ (כגון החלפת ריצוץ בלובי) אבל גם שינויי מפרט בבניין: החלפת PVC בחדרי המדרגות במרצפות, החלפת ארונות עץ בקומות בארונות אלומיניום, הרחבת פתח הכניסה והתקנת ויטרינה גדולה יותר כולל דלת (שלא הייתה) ואינטרקום (שלא היו בתחילה).
רוב (אך לא כולם) בעד לביצוע הפרוייקט למרות עלותו הגבוהה, הדיירים המתנגדים לא מוכנים לעלות הגבוהה.
האם נכון שרוב הדיירים יכול להחליט לממש את הפרוייקט ?
האם נכון שהרוב אינו יכול לכפות את העלות על המתנגדים אלא רק את עלות שיפוץ הקיים ?
נאמר לנו שהחוק מתיר לרוב לבצע שינוי בשטח המשותף בתנאי שהוא נושא בעלות לבדו, האם נכון הדבר ?
אודה אם למישהו יש ידע בנושא ו/או קישורים לאסמכתאות משפטיות.
תודה מראש.
האם צודקים המתנגדים בכך שהשינויים כפי שפרטתי הראשונית הם באמת שינויים שלא ניכללים בקטגוריה של "החזקה תקינה" ?
האם באמת שיפוץ הוא רק לגבי תיקון/החלפה של המפרט כפי שהוא הייה בבניין כשניבנה לראשונה ?
אם כך הם עלולים לטעון החלפת הארונות לארונות מתכת גם היא שינוי, ולחילופין לדרוש רק התקנה או תיקון/צביעה של ארונות העץ הקיימים.
ממתינים לתשובה,
שוב תודה.
אי אפשר לחייב אנשים שאין להם כסף להפוך בניין רגיל לבניין מפואר.
שיפוץ כזה שהוא בגדר החזקה תקינה של בית, תיקוני בלאי סביר וכד´ – מחייב גם את הדיירים שלא תמכו בו וזאת גם אם מדובר בשיפוץ מקיף ויקר.
לעומת זאת רכיבי השיפוץ שניתן להגדירם כשיפור המצב הקיים ושדרוגו – כאן נדרשת קבלת הסכמה של כולם, ללא יוצא מהכלל.
הבעיה מתחילה בכך שאין תמיד גבול ברור וחד בין כל הרכיבים. בעיה נוספת היא שיש שיפורים שהם בגדר הסביר והמקובל ולכן גם לגביהם די ברוב רגיל – כלומר במסגרת שיפוץ הקיים עדיין ניתן להכליל תוספות כגון אינטרקום מבלי להיזקק להסכמה כללית.
המלצתי הלא מחייבת היא זו:
בצעו את השיפוץ "הרגיל" יחד עם כל הרכיבים המקובלים והלא יקרים יחסית וותרו על התוספות שהן בגדר מותרות.
