שיפוץ בניין – התנהלות דיירים לקראת השיפוץ

‏אפריל,  2014, הכתבה נשלחה אלינו מוועד בית חבר באתר

סיפור על שיפוץ בניין.

הבניין בן ארבע קומות על עמודים, שתי דירות בכל קומה. מאז בנייתו לפני 42 שנה לא נעשה דבר לשימור הקירות החיצוניים שלו. בשנים האחרונות חדרה רטיבות לשתי הדירות העליונות כתוצאה מסדקים ושברים בקירות החיצוניים.

הבניין מתנהל ע"י וועד הבית על פי החוק והתקנון . על פי בקשת דיירים כונסה אספת דיירים לדון בהצעה לשיפוץ הבניין.  שבעה מתוך שמונת הדיירים נוכחו באספה. הוצג תקציב לביצוע העבודות ונערך דיון על הקף השיפוץ.  הועלתה להצבעה הצעה לשפץ את קירות החוץ של הבניין, את חדר המדרגות  ולחזק את רוב עמודי הבניין. חמישה דיירים היו בעד,  בינם הדייר ש. , דייר חדש בבניין. הדייר צ. התנגד כי יש לו " חשבון " עם הוועד. הדייר ה. התנגד כי רצה שיפוץ מקיף יותר שכולל שיפורים. בשיחה טלפונית עם הדייר ר. , שלא נכח באספה, הוא תמך בשיפוץ המוצע אך ללא חיזוק העמודים.

התקבלו חמש הצעות מקבלנים לביצוע העבודה. שלוש הצעות עמדו בדרישות. מתוכם נבחר הקבלן הזול והמתאים. סך העבודה 128,000 ₪.  16,000 ₪. לכל דייר.  (כל ההוצאות מתחלקות באופן שווה בין שמונת הדיירים). התקיימה פגישה, של דיירים עם הקבלן, לברורים ושאלות בהקשר לשיפוץ. סוכם להתקדם לחתימת הזמנה לביצוע העבודה ונקבע מועד להתחלת העבודה.  הקבלן קיבל על עצמו לגבות את התשלום מדיירים שלא ישלמו ובתנאי שלפחות חמישה דיירים כן ישלמו.

ארבע מהתומכים מסרו לוועד המחאות והדייר ש. ( ביודעו שהוא החמישי ) הודיע שהוא דורש שיפוץ רחב יותר מזה שהוחלט אחרת הוא מסרב לשלם. נאמר לו שיעלה את הנושא שוב בפני הדיירים. כונסה אספת דיירים והדייר ש. העלה הצעתו להרחבת השיפוץ. הצעתו לא התקבלה. הוא עזב האספה כועס תוך צעקות  ש "לא יהיה שיפוץ".

הדייר ר. זומן לשיחה בניסיון לשכנעו לתמוך גם בחיזוק העמודים במסגרת השיפוץ וזאת על סמך הסכמתו בעבר לשיפוץ עצמו  ובמטרה להשיג משלם חמישי. בשיחה הוא הודיע שאין בכוונתו להשקיע אגורה  מאחר והוא רוצה למכור את הדירה. לאור זאת ולאחר התראות  הוגשה נגדו תביעה בפני המפקח, ע"י הוועד. עמדת הוועד הייתה – שהתקבלה החלטה חוקית באספה חוקית לשיפוץ הבניין והיא שרירה וקיימת. שנית, מקובל על כל הדיירים שהבניין זקוק לשיפוץ בסיסי לפחות. וכן שיש לבצע השיפוץ לפני בוא החורף. במקביל נעשתה פניה למשרד מהנדס העיר בבקשה שיבדוק את מצבו הפיזי של הבניין.הדיירים קיבלו מכתב ממהנדס העיר בו הוגדר המבנה כמבנה מסוכן ודרישה לחיזוק רוב עמודי הבניין ותיקון סדקים בקירות חיצוניים, תוך קביעת זמן לביצוע.

לאור מכתב זה נעשתה פניה נוספת לסרבנים אך גם זה לא שינה את עמדתם. לטענתם אין רוב מבין הדיירים הרוצים בשיפוץ הבניין. הדייר צ. הודיע שהוא מוכן לתמוך בשיפוץ בתנאי שיקבל הנחה של ארבעת אלפים ₪. (תביעה, ללא שום הצדקה, מזה שמונה שנים  שמגיע לו החזר מהתקנת מעלית בבניין) . לאחר התראות הוגשה תביעה ע"י הוועד בפני המפקח נגד הדייר ש. ונגד הדייר צ.  (הדייר ה. לא נכלל בתביעה בגלל מצב בריאותו).

בשעה שהדייר ש. קיבל בדואר את כתב התביעה, הוא ירד לרחוב והחל לצעוק ולקלל את אחד הדיירים ה "עוזר לוועד" ובהמשך נכנס בכוח לדירתו ואיים באלימות. הוגשה תלונה במשטרה, נפתח לו תיק על תקיפה סתם והוא קיבל צו הרחקה , מוגבל בזמן.

כשהתקרב המועד לדיון מוקדם בפני המפקח, בקשו הסרבנים לכנס אספת דיירים ובה הם הציגו הצעה של קבלן לשיפוץ הבניין  זולה ב-  10,000 ₪.  מהצעת הקבלן שנבחר. ההצעה לא הייתה מפורטת וערוכה ברשלנות כאשר הדבר הבולט בה היה שהיא כוללת את צביעת הסורגים של דירת הדייר צ. (יוזם הגשת הצעה זו). לדבריהם הם מוכנים שיחתם הסכם עם קבלן זה לאחר שיבררו איתו של  פרטי הצעתו  ובתנאי שיבוטלו התביעות בפני המפקח. מברור עם הקבלן הסתבר שהוא אינו כשיר, אינו מתאים ואינו רשאי לבצע את עבודות השיפוץ של הבניין.  הובהר לסרבנים שברגע שיפקידו את ההמחאות לעבודות השיפוץ עם הקבלן שנבחר – יבוטלו התביעות. אולם הם עמדו בסירובם.

הנתבעים בקשו מהמפקח לאחד את תיקי התביעה ולדחות את מועד הדיון בם. הוועד לא התנגד לאיחוד אך התנגד לדחיית הדיון בתביעה, בדיון בקדם המשפט  בפני המפקח, במועד שנקבע לדיון בתיק הדייר ר., טענו הנתבעים  בסיכומו של הדיון,  שכלל הכפשות והשמצות כלפי הוועד, שהם בכלל אינם מתנגדים לשיפוץ ( ! ) אך אין הסכמה על הקף השיפוץ, שהקבלן שנבחר לא מקובל עליהם, ושאין אמון בוועד וביכולתו לנהל את המשימה. המפקח הציע לנתבעים שהם יביאו הצעה מקבלן מתאים נוסף, (מה שלא נעשה).  המפקח קבע שימונה על ידו מומחה שיבדוק ויקבע מה הקף העבודות שיש לעשות בבניין.

לאחר ימים ספורים באו ארבעת הסרבנים עם הצעה להוסיף לקבלן שנבחר בעבר סכום של  14,000  ₪. עבור הוספת ציפוי באבן לקישוט חלק מחזית הבניין. לא קל היה לוועד לשכנע חלק מהדיירים, שכבר הפקידו בעבר את ההמחאות, להגדיל התשלום. אך מאחר והרצון היה לסיים השיפוץ לפני החורף , הם הסכימו .

כל הסרבנים הפקידו בידי הוועד (שאין להם אמון בו !) את ההמחאות עבור הקבלן (שאינו מקובל עליהם !)  נחתם הסכם עם הקבלן ובניהול הוועד בוצע השיפוץ כולל חיזוק העמודים.

התביעות בוטלו והמפקח התבקש לחייב הנתבעים בהחזר האגרה ששולמה. הנתבעים בקשו לחייב אישית את ארבעת התומכים בשיפוץ בתשלום האגרה ותשלום עבור הפסד ימי עבודה שלהם, פסיקת המפקח – שמחצית אגרת התביעה יוחזר לוועד ע"י הנתבעים.

לסיכום –

החלטה על שיפוץ הבניין התקבלה בחודש פברואר, השיפוץ הסתיים בחודש אוקטובר.

הדייר ר. שלא רצה בתחילה לשלם את חלקו כי הוא מתכוון למכור את הדירה – שילם פלוס התוספת. הוא מכר את דירתו בזמן שבוצע השיפוץ.

הדייר צ. שהיה מוכן לשלם את חלקו אך בהנחה של 4,000 ₪. – שילם כמו כולם  פלוס התוספת ופלוס 2,500 ₪. עבור צביעת הסורגים של דירתו.

הדייר ש.  שילם את חלקו פלוס התוספת ובוצע חלק מאחד מהשיפורים שדרש,  אך קיבל תיק במשטרה ובהתנהלותו הרס יחסי שכנות עם חלק מהדיירים בבניין.

הדייר ה.   שילם פלוס התוספת.

לחצו כאן ל קבלני שיפוצים לבתים משותפים באינדקס וועדי הבתים של הפורטל