( שאלותי בשם הוועד החדש.. : )
כיצד נכון לנהל את השימוש במחסנים אלה?
באילו דרכים ניתן לאזן את הצרכים המאד שונים של הדיירים (משפחה עם עגלה ומספר זוגות אופניים / זוג מבוגר / דייר בודד) – מול המחסנים הקטנטנים.
האם צריך / ניתן לחייב בסכום סמלי חדשי את המשתמשים על פי מידת השימוש? (על פניו נראה כרעיון הוגן למדי – אך האם חוקי?)
האם עלות התקנת מתקן לאופניים בתוך המחסנים – יש "לגלגל" על המשתמשים – או שיש לראות בכך הוצאה רגילה וטבעית של ועד הבית?
(ובגדול – איך עוד אפשר להפחית רגשי קיפוח ומירמור שעלולים להתעורר…)
בתודה-
דפנה
כיוון שתמיד יהיו חילוקי דעות וויכוחים שלא ניתנים לפישור.
ישנן נוסחאות שונות, כגון שימוש בלעדי – בתורנות, או הגבלת שימוש
לאיחסון פריטים מסוימים בלבד, אבל כל אלה לא יעילים לאורך זמן.
הטלת קנסות ו/או "דמי-שימוש" אפשרית רק אם כולם הסכימו לה.
כי מדובר ברכוש משותף שהזכות קיימת מכוח הבעלות על הרכוש המשותף
ולא מכוח התשלום. ומה יהיה לגבי אלה שידם אינה משגת לשלם ?
כמו כן, אין זה מתפקידו של ועד הבית לרכוש ולהתקין מתקן לאופניים,
אלא אם כן הסכימו על כך – כל – בעלי הדירות בבניין.
הפתרון היחידי שאולי יש לו סיכוי, הוא שיוחלט שהמחסנים
הללו ישמשו אך ורק את צורכי ועד הבית, מחסן אחד לאיחסון ציוד לגינון,
ומחסן שני לאיחסן כלי הניקוי של המנקה של חדר המדרגות.
הבעיה שנוצרת בדרך כלל עם מחסנים כאלה, היא שהתחזוקה
שם היא ירודה, מופיעים שם פרעושים – כי לא מבצעים הדברה ראויה,
והמקום הופך למפגע תברואתי.
בהצלחה.
………………………………………………………………………………………………………………..
כאשר יש הגינות בסיסית, שקיפות והקפדה על תקינות ההליכים בבית משותף – לא צריך לחשוש בכלל.
מאחר ולעולם לא יהיו צרכים זהים לכל הדיירים הרי שקנה המידה בבית משותף אינו יכול להיות מבוסס על שיוויון פשטני בין כולם. לעיתים פעולה מסויימת משרתת רק דייר בודד אחד (תיקון אנטנה משותפת שרק אחד עדיין מחובר אליה), לעיתים היא משרתת רק חלק קטן (תיקון גג דולף לבעלי דירות עליונות או תיקון חריקת דלת הלובי לבעלי דירות הקרקע) וכמעט אף פעם היא לא משרתת את כולם יחד – ועדיין הקופה המשותפת נושאת בכל הפעולות האלה.
