מאחר והשטח המשותף אינו מתחלק בצורה שווה דבר הגורר בהכרח אי שוויון בתשלום דמי אחזקה, האם לא מתבקש במקרה זה שיהיו גם דמי שימוש יחסיים בשטח המשותף? סעיף 33 לחוק המקרקעין מגדיר התכוונות של החוק בשותפות לא שוויונית במקרקעין. מן הראוי ששותף שחלקו קטן יותר במקרקעין ישלם דמי שמוש גבוהים יותר (ושותף שחלקו גדול יותר ישלם דמי אחזקה גבוהים יותר), לא? האם רוב הדיירים ששני שליש מהשטח המשותף הצמוד לדירותיהם לא יכול להחליט החלטה בנושא?
26-02-2013 14:41:00
עפר שחל
ת
כנראה זו איזה שאלת המשך.
מכל מקום ראשית אעיר כי סעיף 33 כלל אינו חלק מהוראות החוק הנוגעות ישירות לבתים משותפים אלא נוגע לשותפות במקרקעין שאינה בית משותף.
יחד עם זאת נקבע בפסיקה שסעיף זה יכול להיות מורה דרך (בהיקש) לעניין דיני בתים משותפים, במידת הצורך.
מכל מקום ראשית אעיר כי סעיף 33 כלל אינו חלק מהוראות החוק הנוגעות ישירות לבתים משותפים אלא נוגע לשותפות במקרקעין שאינה בית משותף.
יחד עם זאת נקבע בפסיקה שסעיף זה יכול להיות מורה דרך (בהיקש) לעניין דיני בתים משותפים, במידת הצורך.
בבית בו חל התקנון המצוי דמי הועד הם יחסיים לשטח הדירה נטו.
כך שזה המצב הבסיסי.
26-02-2013 16:23:00
עדי כהן – ארבל
שאלתי לא היתה על דמי הועד
למרות שאין ספק שזה עומד בבסיס הבקשה (ולצערי יש מספיק תקדימים שהדעות לגבי עד כמה הם צודקים, חלוקות. ) ואם החלוקה בנטל היתה שווה, ממילא לא היתה מתעוררת בעיית האי שוויון בשימוש במקרקעין ובמתקנים.
נקרא לזה "דמי שימוש במקרקעין" שהלכה למעשה ישלימו את תקציב הבניין ומיועדים לרווחת הבניין ולהקטנת ההפרשים בעלויות בין הדירות. מאחר ולדבריך סעיף זה יכול להיות מורה דרך ומאחר ורוב מוחלט יכול לקבל החלטות מחייבות בבנין (שיעוגנו או לא(?) בתיקון התקנון) האם יש סיבה מדוע לא להנהיג דמי שימוש מעין אלה?
נקרא לזה "דמי שימוש במקרקעין" שהלכה למעשה ישלימו את תקציב הבניין ומיועדים לרווחת הבניין ולהקטנת ההפרשים בעלויות בין הדירות. מאחר ולדבריך סעיף זה יכול להיות מורה דרך ומאחר ורוב מוחלט יכול לקבל החלטות מחייבות בבנין (שיעוגנו או לא(?) בתיקון התקנון) האם יש סיבה מדוע לא להנהיג דמי שימוש מעין אלה?
26-02-2013 19:01:00
תומר שניר
אין בסיס חוקי לגביית דמי שימוש ברכוש המשותף
וגם רוב הדיירים לא יכולים לחייב בעל דירה שאינו מסכים לכך לשלם דמי שימוש כתנאי לשימוש ברכוש המשותף.
26-02-2013 21:19:00
עדי כהן – ארבל
כפי שענה עו"ד שחל
"יחד עם זאת נקבע בפסיקה שסעיף זה (סעיף 33 לחוק המקרקעין) יכול להיות מורה דרך (בהיקש) לעניין דיני בתים משותפים, במידת הצורך" לפיכך בהחלט יש בסיס חוקי לזה שאף מנוסח בחוק בצורה ברורה מאד. מעבר לכך, מאחר ויש צורך ברוב של דיירים שלהם צמוד 2/3 מהשטח המשותף לצורך שינוי תקנון (סעיף 62 א´), וניתן להגדיר זאת בצורה כללית ולא ספציפית בדיוק כפי שהחוק מנוסח, מבחינה חוקית אני לא רואה בעיה (לכאורה על כל דבר יכולים לטעון לפגיעה בזכויות לא? ובכל זאת החוק מאפשר את השינוי בתקנון ברוב מסוים ולא בהסכמה כללית – דבר שמאפשר בהכרח "פגיעה" כלשהי בזכויות) הסיטואציה כפי שאתה מתאר אותה משולה למצב בו זר/שכן עושה שימוש בשטח הנמצא בבעלותך. אתה מחויב לתחזקו אולם החוק, לדבריך, אומר שאותו זר/שכן לא צריך לשלם לך על השימוש בשטח. יתרה מזו, הוא רשאי לסרב ואין בידך לעשות דבר.
אשמח אם תאיר את עיני ותלמדני אם אני טועה ואיפה אני טועה (ותנמק בסימוכין), . תודה. וסליחה שאני קוץ ב… 🙂
אשמח אם תאיר את עיני ותלמדני אם אני טועה ואיפה אני טועה (ותנמק בסימוכין), . תודה. וסליחה שאני קוץ ב… 🙂
27-02-2013 00:17:00
דני קריו
כאמור,הוראות פרק ה´ לחוק
(ובהן ס´ 33) אינן חלות על הרכוש המשותף.הוראות הפרק יכולות להיות מורות דרך על דרך של היקש "במידת הצורך" אך כאן אין צורך, כי סעיף 55(א) לחוק(שנמצא בפרק הדן בבתים משותפים) קובע:
". (א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף."
". (א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף."
מכאן,שאין מקום לחייב בעל דירה בבית משותף ב"דמי שימוש" ברכוש המשותף על פי גודל דירתו,שכן כל מילימטר ברכוש המשותף צמוד לדירתו.
כמובן,ההשוואה למישהו שאין לו כלל בעלות בבית המשותף איננה במקומה.
27-02-2013 09:31:00
עדי כהן – ארבל
כנראה שלא כל מילימטר ברכוש המשותף צמוד לדירתו כי
יש לו שכנים וגם להם לכאורה לפי הגדרתך, כל מילימטר צמוד לרכושם וזה לפי חוקי הפיזיקה לא עובד. יתרה מזו, אם כל מילימטר ברכוש המשותף לפי הגדרה היה צמוד לדירתו, הוא היה מחוייב באחזקתו. מכיוון שלא, ומכיוון שהחוק עושה הפרדה ומגדיר דירות מסויימות שחלקן ברכוש המשותף (גם אם מגדיר את החלק כ"בלתי מסוים") גדול יותר ברכוש המשותף (ביחס ישר לגודל דירתם ונסח הטאבו מגדיר שחור על גבי לבן את החלק היחסי של הדירה מתוך השטח המשותף) דבר המקבל חיזוק בסעיף 62. מאחר ואלו שני צדדים לאותו מטבע, אינך יכול להפריד…החוק אינו יכול לדרוש מחד מבעלי הדירות הגדולות לקחת אחריות ולשלם על החלק היחסי "הצמוד לדירתם" ומאידך להגיד דבר הפוך. והוא גם לא עושה זאת להבנתי. סעיף 62 א. בוודאות מתייחס לרוב של דירות ש2/3 מהשטח צמוד לדירותיהם – דבר הסותר את טענתך.
ולגבי מידת הצורך, על פניו נראה לי שזה בדיוק המקום בו דוקא יש בו צורך…
ולגבי מידת הצורך, על פניו נראה לי שזה בדיוק המקום בו דוקא יש בו צורך…
27-02-2013 11:57:00
עדי כהן – ארבל
ובהפוכה
דוקא בגלל שהחלק היחסי ברכוש המשותף הוא "בלתי מסוים" אפשר לנהוג בכולו באותה שייכות יחסית. אגב, דבר שהחוק עושה ומיישם.
