באסיפה מתקבלות החלטות בניגוד לדעת המיעוט.
על פי סעיף 30(ב) לחוק המקרקעין, יש למיעוט זכות
לפנות לביהמ"ש לבירור העניין ע"פ תום הלב והצדק.
כמו כן יש תקדים הדן במתן שהות מספקת לפניה להליכים.
סעיף זה אינו חל על בתים משותפים.
האם יש תקדים המחייב את הנציגות לתת לבעל דירה
שרואה עצמו נפגע מהחלטות הרוב שהות כדי שיוכל לפנות לערכאות?
מהי אורכה סבירה של שהות כזאת?
נזכור שיש לחפש עורך דין, לחתום איתו חוזה וכו.
תודה
לשאלתך:
ראשית בבית משותף ובאסיפות דיירים אין שלטון רוב מוחלט. כלומר יש סייגים להחלטות הרוב, למשל דרך חובת תום הלב/עושק המיעוט וכד´.
לכן העובדה שרוב החליט אינה בהכרח סוף פסוק.
לגבי מועד התקיפה המשפטית של החלטות של אסיפה:
אני מציע לבקש באסיפה עצמה וכן לדאוג שירשם בפרוטוקול שדייר מבקש להגיש הליך בענין אותה החלטה ולכן כדי להמנע מנקיטה גם בהליך זמני יושהה בהסכמה ביצוע ההחלטה עד להכרעת המפקח/בימ"ש.
אם בקשה כזו לא נענית, זו עילה טובה לבקשה מיידית למתן צו מניעה זמני כדי למנוע מהלך שאולי ישונה בדיון עצמו. אבל אין שום דבר שמחייב את האסיפה להשהות ביצוע החלטות.
שקיבל תוקף של פסק דין (אצל המפקח), כלומר, מדובר על דיני חוזים ולא חוק המקרקעין.
אני לא מעוניין להגיש אצל המפקח.
האם אני יכול להגיש את ההתנגדות בבית משפט שלום?
תודה
צו מניעה זמני להקפאת המצב בבניין עד לסיום ההליך העיקרי
יעשה מול המפקח או בבית משפט שלום?
האם בסמכותו של המפקח לתת סעדים זמניים כאלו?
תודה
תודה על תשובתך
אני ממש לא מעוניין להגיע למפקח. סדרי הדין שם
לוקים בחוסר רב לדעתי, וכללי הפרוצדורה הינם המלצה ברוב המקרים.
נניח שהוגשה נגדי תביעה אצל המפקח.
אני טוען בכלל שמדובר על הפרת הסכם פשרה שקיבל תוקף
של פסק דין, וכן ההסכם הופר, ומבקש להעביר את ההליך לבית משפט שלום, ולצרף לו תביעה שכנג בגין הפרת
חוזה, ועוד הרבה עילות מדיני חוזים שכלל לא קשורות
לחוק המקרקעין.
האם זה אפשרי?
האם המפקח מוסמך לדון בעילות שאינם מחוק המקרקעין?
למשל, עשיית עושר, דיני נזיקין, דיני חוזים (הפרה ותרופות).
תודה
