שלום
הורי (אזרחים ותיקים בני 76) גרים בבית משותף עם חניה משותפת. לאחרונה הם מכרו את מכוניתם ודיירי הבית האחרים טוענים כי איבדו את זכותם לחניה במקום החניה המשותף.
כאשר אני (בתם היחידה) מגיעה לביקור (לעיתים תכופות היות ואבי לאחר ניתוח לב פתוח) מחנה את מכוניתי בחניה המשותפת.
ברצוני לציין, כי ברחוב בו הם גרים מותרת החניה רק לבעלי תו חניה.
שאלתי היא: האם לאור הרשום לעיל יש לאבי זכות לדרוש את חלקו בחניה המשותפת גם אם אין בבעלותו מכונית?
בתודה מראש
רונית
25-01-2005 02:26:00
איתן ברעם
חניה – כן או לא
זכות קניין, איננה קשורה אם בעליה עושה בה שימוש.
לדוגמא, האם אדם חייב לגור בדירתו כדי שהיא תהיה שלו ?
הבעלות על החניה היא משותפת, ומשמעות היא שלאביך יש בעלות על החניה במשותף עם בעלי דירות אחרים. (בעלות בלתי מותנית).
לדוגמא, האם אדם חייב לגור בדירתו כדי שהיא תהיה שלו ?
הבעלות על החניה היא משותפת, ומשמעות היא שלאביך יש בעלות על החניה במשותף עם בעלי דירות אחרים. (בעלות בלתי מותנית).
את גם יכולה להגיד לדיירים האחרים שטוענים את הטענה הזו, שילדיהם וקרובי משפחתם לא יוכלו מעתה להשתמש במעלית ו/או בחדר המדרגות, כיוון שהדירות רשומות רק על שם ההורים שלהם ולא על שמם.
25-01-2005 16:09:00
עפר שחל
תשובה
כדאי לעיין בהסדר שנערך בעניין החניה המשותפת. אני מבין שאין מדבור בחניה בטאבו אלא בשטח של חניות אשר משרתות את דיירי הבניין. האם לכל דייר מקום חניה משלו? האם לכל דייר זכות לחניה אחת בלבד? יש להניח שהכל כתוב בהחלטה או הסכם שנערך בזמנו ע"י הדיירים.
אם ההסדר שנקבע מקנה זכות לכל דייר לחנייה ואינו מותנה בבעלות על הרכב הרי שמכירת הרכב אינה משנה דבר וחצי דבר.
אם ההסדר שנקבע מקנה זכות לכל דייר לחנייה ואינו מותנה בבעלות על הרכב הרי שמכירת הרכב אינה משנה דבר וחצי דבר.