– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
"14א. החזקת מיקלטים בבית ובמפעל (תיקון: תשל"ח)
(א) דיירי בית ובעל-מפעל חייבים לפנות, כל אחד מתוך המיקלט של הבית או המפעל, את כל המיטלטלין שבו – למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה, או מותר, להחזיקם – לשמור על הנקיון בו ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה.
(ב) השתמש אדם במיקלט מכוח רשיון לפי סעיף 15(א), יחולו החובות לפי סעיף קטן (א) על בעל הרשיון; אולם בכפוף לתנאי הרשיון ולאמור בסעיף 21(ב) מותר לו להחזיק במיקלט את המיטלטלין הדרושים לצורך המטרה שלמענה ניתן לו הרשיון.
(ג) היו מיטלטלין שבמיקלט שייכים לאדם שאינו דייר מדיירי הבית או בעל המפעל ולא בעל רשיון כאמור בסעיף קטן (ב), תחול החובה לפנותם גם עליו.
(ד) לא פונה מיקלט ממיטלטלין בידי החייב בפינויים לפי סעיף זה, רשאים הרשות המקומית או עובד מעובדיה שראש הרשות הסמיכו לכך לפנותם מתוך המיקלט, לאחר שניתנה לחייב הודעה על כך בכתב 15 ימים לפחות לפני המעשה; הפינוי שביצעו הרשות המקומית או עובד מעובדיה כאמור אינו גורע מאחריותו הפלילית והאזרחית של החייב בפינוי.
(ה) במיטלטלין שפונו מהמיקלט ינהגו לפי סעיף 21א; אולם הסמכות של ראש הגא לפיו תהא גם לראש הרשות המקומית, למזכיר, לגזבר או למהנדס של הרשות, אם ראש הרשות הסמיכם לכך, וברשות שאיננה מועצה אזורית – גם לסגנו, ובמועצה אזורית – גם לסגן ראש הרשות שיקבע ראש הרשות.
(ו) היו בבית אחד כמה דיירים או היו במבנה אחד כמה מפעלים, והבית או המבנה אינם רשומים כבית משותף, יתחלקו ההוצאות הכרוכות בקיום חובת ההחזקה של המיקלט, באין הסכם על כך, לפי הוראות אלה:
(1) בבית – בין הדיירים שבו, לפי מספר החדרים בכל דירה;
(2) במפעלים – בין בעליהם, לפי מספר העובדים המועסקים אצל כל אחד מהם בשעת קיום החובה.
(ז) לענין סעיף זה דינו של בעל-בית הגר בעצמו בביתו או בחלק ממנו או המחזיק בו בפועל, כדין דייר.
15. השימוש במקלטים (תיקון: תשכ"ט)
(א) לא ישתמש אדם במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, אלא על פי רשיון מאת הרשות המוסמכת.
(ב) מקום שנועד לשמש מקלט על פי כל חיקוק לא יעמידנו אדם ללא רשיון הרשות המוסמכת לרשותו של אחר, בדרך של מכירה, שכירות או הרשאה או בכל דרך אחרת, אם הוא יודע או יכול לדעת בנסיבות הענין שהמקום ישמש בידי האחר שלא על מנת לחסות בו בשעת התקפה בלבד, אלא אם כן השימוש האחר הותר על ידי הרשות המוסמכת לפי סעיף זה.
(ג) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על סעיף-קטן (ב), אם יוכיח שערך מסמך בכתב על העסקה שמכוחה הועמד המקום לרשותו של אחר, שפירש בו כי המקום נועד לשמש למקלט וכי כל שימוש אחר בו אסור זולת על פי רשיון הרשות המוסמכת ושהמסמך או כפל ממנו נמסר לאדם האחר לפני שהמקום הועמד לרשותו.
(ד) הסכם להעמיד מקלט לרשותו של אחר בניגוד לאיסור שבסעיף-קטן (ב) – בטל, וכל צד להסכם חייב להחזיק את מה שקיבל מכוח ההסכם, או אם לא ניתן להחזירו בעין, את שוויו; אולם אם היה אותו הסכם חלק בלבד של עיסקה, רשאי בית-המשפט, אם ראה שהחלקים האחרים של העיסקה ניתנים להפרדה, לקיים את החלקים של העיסקה שאין הם הפרת האיסור שבסעיף-קטן (ב), הכל בתנאים שבית-המשפט יראה לצודק בנסיבות הענין.
(ה) לא יהרוס אדם מקלט, אלא על פי רשיון מאת הרשות המוסמכת.
(ו) המחזיק במקום שהוא מקלט, חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל זמן ההתקפה.
(ז) ראש-הגא רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן השימוש במקלט ציבורי או במחסה
ציבורי, וכללי ההתנהגות של בני-אדם הנמצאים בהם לשם מחסה. הוראות אלה אין
חובה לפרסמן ברשומות, אלא יוצגו באופן הנראה לעין בכניסה למקום או בתוך המקום
שעליו הן חלות."
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
