השוכרים שחלקם שוכרים לזמן קצר מתיחסים לנכס כאל "אכסניה" זמנית שאין כל צורך לשמרה. ברור שמעשי ונדליזם זילזול הזנחה והשארת פסולת וזבל בכל מקום ניכרים כתוצאה מכך.
והשאלה אם אפשר לחייב את בעלי הדירות בהפקדת סכום כספי אצל חברת האחזקה (המופעלת בבניין) להבטחת נזקיהם של השוכרים.
סכום שיוחזר לאחר גמר השכירות ולאחר אישור חברת האחזקה להעדר נזקים.
ועוד…… האם ניתן לחייב בעלי בתים או את השוכרים בנזקי שימוש לא ראוי בנכס המשותף. והכוונה אשפה (זבל) שמושלכים בנחלת הכלל. או הוצאות בגין פינוי מטלטלין מחדרי מדרגות. או לדוגמא השלכת פסולת במעליות או לפיתחן לרבות שחרור בעלי חיים (כלבים ) במקומות שצרכיהם פוגעים בשימוש סביר של הציבור.
בקיצור איזה אמצעים הרתעתיים מעמיד החוק לרשות בעלי הדירות המתגוררים בפועל בדירות.
והאם החלטות מעין אלו הינם "לצורך אחזקה שוטפת" או שמחייבים רוב מיוחס והצבעות.
ארוך ארון אבל חשוב מאוד
שוב תודה על הזמן המרץ והמקצועיות המוחלטת
משה
אי אפשר לחייב אף אחד בנזקים שהוא גרם אלא ע"י פניה למפקח על המקרקעין.
פשיטא: האם בסמכות הועד לפעול בהתאם למפורט, לשם שמירת הנכס ואחזקתו – ללא הרשאה נוספת מהדיירים כולם או מיקצתם ????? (על סמך תפקידם כפי שהוסמכו לו בעת מינויים כדין)
שוב תודה…
אולי כדי לחדד את ההבדל- ועד הוא מס´ משפחות מצומצם המנהלות את הבניין, וגם כאשר יש חברת ניהול רצוי שיהיה ועד, אך איספת דיירים היא מפגש אליו מוזמנים בעלי כל הדירות.
ועד הבית גם רשאי לתבוע מבעל דירה פלונית תשלום מיוחד וחריג, אם יש לו הוכחות ברורות שאותה דירה גרמה לנזק ברכוש המשותף, שאינו במסגרת השימוש הרגיל והסביר ברכוש המשותף, וזאת גם ללא פניה למפקח.
אם הדירה תסרב לשלם, אז ניתן גם לפנות בתביעה למפקח. וזאת בסתירה לתשובה השגויה שקיבלת לעיל.
נכון שהועד רשאי לדרוש מדירה פלונית כסף עבור נזק שהיא גרמה, אבל זה יכול להשאר רק בגדר דרישה, כשם שכל אדם רשאי לדרוש פיצוי מכל אדם. יכול להיות שתשובתי לא נוסחה כראוי.
אקורבטיקה של מילים לא תצליח להפוך את הטעויות שלך.
ידוע למי מהמשתתפים על פסיקה (גם של המפקחת) בעניין
/
מי את (-:
ב. גם כאשר נותנים לך פסק דין שמוכיח את הדברים – אתה שולף את דברי ההבל שלך הללו:
"תמיד אמרתי שהשופטים בארץ לא מבינים מהחיים שלהם"
=
(סכום שיוחזר לאחר בדיקה ובעת מעבר הדירה או מיד לאחר מכן )
או שצריך חכנס אספה לצורך העניין , על אף שמדבר בעיניני אחזקה שוטפת ושמירת המבנה.
(אני כבר לא מדבר על חיוב דייר ספצפי בפינוי מטלטלים שהשאיר בחדר מדרגות או נחלת הכלל – חיוב על סמך החלטת ועד , בלבד,לשם ביצוע הפינוי))
חיוב דירות מושכרות בתשלום מיוחד (הפקדת בטוחה) לועד הבית מהווה תשלום שונה וחריג מהתשלום הרגיל המוטל על יתר הדירות, ומצריך לכן תקנון מוסכם לבית המשותף, שבו יקבע נושא הבטוחה והתנאים למימושה.
כל פתרון אחר, יעמוד בסתירה לסעיף 58 לחוק המקרקעין הקובע שהתשלום יהיה רק על פי החלק היחסי של שטח הדירה, ושלא ניתן לחייב בעל דירה בתשלום שלא פורש בחוק.
האם זה לא חלק מהמנגנון שניתן בחוק לועד לשמור על תחזוקת הבניין (כפי שנמסרה על ידי הקבלן) ??
האם ההחלטה שמחייבת את כל כל, בעלי הדירות, כי בעת השכרת דירתם לצדדים שלישיים יכופו על דיירהם להפקיד ערובה למניעת נזקי העברה. הינה החלטה שמפלה רק את השוכרים ???
האם שוכרים אינם שלוח של בעלי הדירות ??
האם להבטחת תביעות נגד הבעלים לא מומלץ שיבטיחו הם את עצמם.
האם לא זכאי הועד מין הדין , לתבוע את נזקי השוכרים מהבעלים ???
האם לא צריך הועד לפעול ומראש על מנת להקטין את נזקם של הדיירים בהחלטה מחייבת. שכן אחרת התרשל, וישן על זכויותיו (שלו ושל הדיירים). ???
מה התשובה כל כך פשוטה – לא יכול הועד או האספה לחייב שוכרים ????
וכי המדניות המשפטית הראויה היא להגיש תביעה למפקחת -נגד כל שוכר ששפך אשפה ברשות הרבים או פיזר גללי בעלי חיים בחדרי מדרגות.
זה מה שהמחוקק, ו/או המפקחת רוצים. ??
או שהמדניות הראויה, היא לצפות פני עתיד, ולמנוע נזקים עתידיים. ראה חוק החוזים ראה חובת תום הלב.
לא ניתן לנפנף אותי בתשובה "שטוחית".
משה