שאלה לעו"ד עופר שחל- שופטת שהעליבה אותי

שלום רב,
בשבוע שעבר הוזמנתי לדיון אצל המפקחת למקרקעין אשר בחולון ושמה אורה קניון.
ועד הבית תבע אותנו ומשפחה נוספת כיוון שלא שילמנו על שיפוץ עמודי הבניין מסיבותינו.
התובעת, בכתב התביעה, היא ועד הבית והיא בעלת דירה בבניין. למשפט היא לא הגיעה אלא שלחה את בן זוגה שאינו נשוי לה ואינו בעל דירה בבניין.
שאלתי היא : האם מותר לו לייצג את התובעת בכלל ?

שאלה נוספת ברשותך, במהלך המשפט אמרתי לשופטת דברים כיוון שראיתי שהיא מצדדת ב"תובע" שלא בצדק.
מפאת כך היא החלה לצעוק עליי בצווחות ואמרה לי שהיא מנהלת את הדיון וגם לא נתנה לי להתבטא כלל ולהביע את דעתי.
האם מותר לשופטת לצעוק עליי, להעליב אותי ולהלבין את פניי מול שאר הנוכחים וגם לא לתת לי זכות דיבור ?
שקלתי את האפשרות להתלונן עליה אך בפברואר עלינו להתייצב אצלה שוב לשלב ההוכחות.

מחכה לתשובתך.

לצערי, זאת ההתנהגות הרווחת בלשכות המפקחים והמפקחות. ביזוי והתעמרות באזרח.
בתל אביב המצב עוד יותר גרוע.
המפקחות הן מינויים של עורכות דין, שבדרך כלל שנים
בתפקידן, למשל, מירה אריאלי בתל אביב למעלה מ-13 שנה
בתפקידה. שם המצב עצוב וקשה מאוד. קצרה
היריעה למהכיל את הביטויים בגנותה ששמעתי באתר זה.

דין צדק לא תמצאי בלשכות המפקחים.
המצב עצוב, התנהגותן בוטה ואין מה לעשות.
זאת המדינה שלנו. הן בדיוק פרצופה של המדינה.
אם הייתי שר המשפטים, הייתי מחייב את כל המפקחים
והמפקחות לשנן כל בוקר את שבועת השופט. הם/הן שכחו
אותה מזמן.

הייתי מציע להן ללמוד מהשופט העליון אדמונד לוי על דרך
ארץ ומזג שיפוטי.
לרוע המזל, יש להן חסינות, שיריון שלא קיים בארה"ב למשל.

אם את מיוצגת על ידי עו"ד טוב, שלא מפחד מהצל של עצמו
ובאמת נאמן ללקוחו, ולא לשופט שיאיר לו פנים עבור לקוחות
עתידיים, תשקלי לבקש פסילת המפקחת מלדון בתיק.
עו"ד כאלו מעטים עד מאוד.

בהצלחה
שלמה

אינני מיוצגת ע"י עו"ד כיוון שסכום התביעה הוא ע"ס 2,900 ש"ח ולא שווה לי לקחת אחד כזה.

בדיון הייתה לי הרגשה שהתובע שיחד את השופטת כיוון שבמהלך כל הדיון היא צידדה את דבריו וזה היה ברור כשמש שלא מיתנהל כאן משפט צדק.
הפקידה שלה נתנה לי מספר טלפון של הממונה על אגף רישום והסדר מקרקעין בירושלים 02-5696120
והם ביקשו שאפקסס להם את התלונה עליה והם יחזרו אליי.
השאלה אם זה לא יתנקם בי כשאחזור אליה שוב בחודש פברואר.
האם אפשר לבקש שמפקחת אחרת תדון בתיק ?

כאשר את מאשימה את המפקחת בלקיחת שוחד.זו הוצאת דיבה!
מפקחים נוטים לצד ועדי בתים כאשר מדובר על השתתפות בהוצאות תחזוקה.בהנחה שמדובר על שימור הקיים החוק ממילא נוטה לטובת התובעים ואין הם צריכים למתן שוחד כלשהו.
מפקחים ושופטים,כשאר בני האדם,הם מגוונים: יש ביניהם נעימים יותר ויש נעימים פחות,ויש גסי רוח – מה לעשות?

מניחה שיש אפשרות לעתור לעליון…השאלה אם שם לא יהיה אותו קיפוח, כאשר אינך מיוצג/ת ע"י עו"ד , אפילו שכל התביעה היא שקרית מיסודה…והעניין הוא רק נקמה וצרות עין גרידא?

א. התובעת (נציגת ועד הבית) אינה יכולה שלא להתייצב למשפט. היא גם אינה מוסמכת "לשלוח" את בן זוגה, אם בן הזוג הזה לא חבר בעצמו בועד הבית. רק עורך דין רשאי לייצג בעל דין במקום התובע, או, חבר ועד בית אחר. לכן עליך היה להתנגד מיד בזמן הדיון למצב שנוצר, ולדרוש מיד מתן פסק דין הדוחה את התביעה כלפי ועד הבית בהעדר נציג חוקי מטעמו בזמן הדיון, וכן חיוב ועד הבית בהוצאות המשפט. אבל את לא עשית כלום !!!

ב. אין שום סיבה שלא תשלמי לועד הבית עבור שיפוץ העמודים. אם יש לך טענה נגדית כלשהי – תתבעי את ועד הבית על כך בנפרד, אבל אין לך זכות לעשות דין לעצמך ע"י אי-תשלום השיפוץ. בנוסף, יכולת להגיש תביעה שכנגד – וככל הנראה לא עשית כן.

ג. בבית משפט מדברים בשפה אחרת לגמרי מזו שאת רגילה אליה בחיי היום-יום שלך. לכן נדמה לך (שלא בצדק) שהשופטת נגדך מסיבות אישיות כלשהן. את מדברת בזמן הדיון כאילו שאת השופטת ולא אחד מבעלי הדין – וזה מקומם את השופטת ובצדק. לא כל אחד יודע איך לפעול בדיון משפטי, ואת לכן הולכת להפסיד. וחבל.

קודם כל תודה על דברייך בסעיף א. בשלב ההוכחות אדרוש זאת.
אבל יש לי שאלה אלייך, אמרתי לשופטת שהאיש הזה איננו התובעת, מדוע היא בכל זאת המשיכה את הדיון ? היא איננה מכירה את החוקים ?
שנית, את לא מכירה את התביעה ולכן את רושמת דברים לא נכונים. התביעה בקיצור: ועד הבית תבע אותנו ועוד שני דיירים על אי תשלום בגין שיפוץ. בכתב ההגנה הבאתי את כל נימוקיי המצוייניםמדוע לא שילמנו לו.
זה מתחיל בכך שהוועד לא קיבל את הסכמתנו כלל והכניסה השנייה בבניין גם לא הביעה את הסכמתה לשיפוץ. הוא עשה הכל על דעת עצמו ו"על אפינו וחמתנו" היינו חייבים לשלם.

בנוסף עמודי הבניין היו במצב של סכנה והוועד הביא שיפוצניק ולא קבלן מורשה ואותו שיפוצניק התחזה לקבלן מורשה שזו גם עבירה על החוק. הוא כלל לא ביצע את השיפוץ על פי הנחיות המהנדס ויותר מכך לא נתן חשבונית לוועד הבית כך שאין כל ראייה שאכן הוועד העביר לשיפוצניק את הסכום שקיבל מהדיירים. יש עוד הרבה טענות כלפי הוועד ולדעתי הוועד עשה טעות בכך שפנה לארכאות כיוון שהוא יפסיד בסופו של דבר.
לגבי סעיף ג´ שכתבת אני הנתבעת בכבודה ובעצמה, למה התכוונת שאינני מבעלי הדין? אם הנתבע לא ידבר בשמו , אז מי ידבר? רק התובע? איזה מין משפט צדק זה ? חוץ מיזה כשניתנה לי אפשרות דיון התובע התפרץ לדבריי אז אמרתי לו: אני לא הפרעתי לך כשדיברת" אז המפקחת צעקה עליי: "אני מנהלת כאן את הדיון ולא את". מה שמראה שהיא
לצידו.
בקיצור ברדק ! צדק המגיב שלמה בדבריו.

שאת מתנהגת כ א י ל ו אינך אחת מבעלי הדין אלא השופטת.
על פי עדותך שלך דוקא חובה עליך להשתתף בהוצאות,כי מדובר בשיפוץ רגיל.
גם אם נופלים פגמים כאלה ואחרים בהחלטות,הנטיה היא לא
לבטל את החובות של בעלי הדירות.
לפי חוק לשכת עורכי הדין אין איסור לאדם ליצג אדם אחר באמצעות ייפוי כח,גם אם הוא אינו עו"ד,בתנאי שזה לא בשכר ושזה לא עיסוק קבוע:
"20. ייחוד פעולות המקצוע
הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך-דין…"

"20.. ייחוד פעולות המקצוע
הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך-דין,ואלה הפעולות:
(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי-משפט, בתי-דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית;
(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני –
משרד ההוצאה לפועל;
לשכת רישום הקרקעות;
הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג – 1952;
רשם החברות;
רשם השותפויות;
רשם האגודות השיתופיות;
רשם הפטנטים והמדגמים;
רשם סימני המסחר;
פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס-הכנסה;
המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט – 1949;
מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט – 1949;
(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4) ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים."

"472. כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט."

אינני מבינה, בן זוגה של התובעת שאינו בוועד הבית ואינו בעל דירה בבניין אלא רק מתגורר עימה. האם הוא יכול לייצגה במשפט או לא ? אני צריכה לדעת.

מי שיכול לייצג בפני בית המשפט זה או בעל הדין שמייצג את עצמו, או, עורך דין שמייצג את בעל הדין.

בתשובתו של "קריו" הוא מסתמך על סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין.
סעיף זה לא רלוונטי לעניין הזה, כיוון שעל פי סעיף 21(ג) אין תוקף לסעיף 20 לגבי ייצוג בבית משפט, כי לגבי ייצוג בבית משפט יש הוראה ספציפית ונפרדת (תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי). ציטוט ס´ 21(ג) :

"21. הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:
(1) . . .
(2) . . .
(3) ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה;"

והסעיף מאפשר ייצוג בשכר או דרך עיסוק גם למי שאינו עורך
דין,כאשר יש חיקוק אחר המאפשר זאת,ואף מובא שם סעיף 236 לפקודת מס הכנסה,שלשונו:

"רשות לייצג נישומים

חוק (מס´ 13) תשכ"ח- 1968 חוק (מס´ 32) תשל"ח- 1978

236. אלה רשאים לייצג נישומים ולענין זה, ייצוג – לרבות לפני ועדה לקבילות פנקסים:

(1) רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955;

(2) יחיד הראוי לערוך בקורת על פנקסי אגודה שיתופית לפי סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות;

חוק (מס´ 143) תשס"ה-2004

(3) יועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005;

הוראה זו אינה באה לפגוע בזכותו של עורך דין על פי חוק לשכת עורכי- הדין, תשכ"א- 1961."

עם זאת,ניתן למצוא תימוכין לדברייך דוקא כאן :

לסעיף 236 אין קשר לייצוג בעלי דין בבית משפט, אלא לייצוג "נישומים" בפני רשויות המס.

ס´ 20 הנ"ל הוא הוראת חוק כללית, שכל הוראת חוק ספציפית גוברת עליו, וזה משמעו של סעיף 21(ג) הנ"ל.
לבתי משפט יש הוראת חוק ספציפית הגוברת עליו, ומצמצמת את זכות הייצוג בבתי משפט לעורכי דין בלבד.

אני ממש ממש מחכה לתשובתך, עו"ד שחל, כיוון שאינני מתכוונת לעשות צחוק מעצמי כאשר אינני יודעת מהו החוק לגבי ייצוג בבית משפט. התובעת (ועד הבית) לא הגיעה לדיון ושלחה את בן זוגה, שאיננו נשוי לה ואינו בעל דירה בבניין. התרעתי בפני השופטת שהוא איננו הועד ובכל זאת השופטת המשיכה במשפט והתעלמה מדבריי. מה עליי לעשות בפעם הבאה שאתייצב שם לשלב ההוכחות? האם לאפשר לו לייצג את התובעת ?
מדובר במפקחת על המקרקעין בחולון, אורה קניון.

מחכה לתשובתך.
אילנית

העלית נושאים חשובים וניתן בהחלט להשיב פורמלית על כל אחד.
אבל זה רק יסבך אותך עוד יותר.
אם אני מופיע בדיון וטוען טענה משפטית של פסלות צד שני מלייצג מטעמים כאלה ואחרים, זה ישמע. לא תמיד זה יתקבל אבל זה ישמע, זה יראה טבעי וגם אז צריך לדעת באיזה פרופורציות לטעון ועד כמה להתעקש.

למי שמייצג את עצמו בפני המפקח או שופט יש מגבלות.
טענה כזו תעורר מיידית אנטגוניזם. מיד יתקבל הרושם כאילו את מנסה להתחמק מהענין נשוא המחלוקת.

לקראת הדיון בפברואר את חייבת לכל הפחות לגשת ליעוץ משפטי מסודר עם כל החומר כדי שיתנו לך תמונת מצב אמיתית לגבי המצב המשפטי. כל היתר זה קשקוש. בן הזוג יכול או לא יכול ליצג – תשאירי זאת לדיונים בבימ"ש העליון.
הכיוון הזה לא יסייע לך, האמיני לי.

התעסקות בזה מבטיחה שאת מפסידה וגם עלולה לחטוף הוצאות.

ולכל יתר המשיבים בענין:
כדאי לדעת שבערכאות הנמוכות כגון בימ"ש לתביעות קטנות, מפקחים על מקרקעין, תעבורה ועוד – יש גמישות פרוצדורלית רבה יחסית.
ראיתי כבר אב שמייצג את בנו שבחו"ל ללא יפוי כוח, חבר שמייצג וטוען עבור חברתו ואפילו שופט כדורגל ידוע שישב בקהל וקם לעזור לתובע זר לו לחלוטין.

התלוננו קודם כל למבקר המדינה. התשובה הייתה שמשרד המבקר אינו עוסק בשופטים ושהמפקח על הבתים המשותפים הינו שופט. אז פנינו לנציבות התלונות נגד שופטים. קיבלנו תשובה שהמפקחים על הבתים המשותפים אינם שופטים ושצריך לפנות למנהלת של האגף להסדר מקרקעין. אנחנו רוצים לדעת איך המנהלת שהיא ממונה הישירה על כל המפקחים ויושבת באותה הלשכה עם אחד מהם יכולה לתת ביקורת אוביקטיבית ולפקח על המפקחים? למה המפקחים אינם שופטים? הרי אפשר לערער על החלטותיהם. למה המפקחים חסינים מביקורת אמיתית?

מפקח על המקרקעין אינו שופט מן המניין למרות שהחלטותיו וסמכויותיו הן כשל שופט בית משפט השלום. כלומר לפסיקתו "כוח" של שופט שלום ואכן לענין ערעור יש עליו ערעור לבית המשפט במחוזי ופסיקתו ניתנת לאכיפה בלשכת הוצל"פ.
ועדיין זו ערכאה שבעיקרה מינהלית או מעין שיפוטית והיא מסונפת במשרד המשפטים לאגף רישום המקרקעין ("טאבו").
למיטב ידיעתי (ולא בדקתי זאת לעומק) גם מינוי מפקח אינו דרך הועדה למינוי שופטים והוא אינו מצטרף לטכס החגיגי אצל נשיא המדינה יחד עם שופטים אחרים.
זכור לי גם מקרה של עיתונאי שפנה אלי בבקשה לראיון בעיתון בבמה אחת יחד עם מפקחת ידועה אחת. לשם קבלת אישור לראיין אותה הוא התרוצץ בין הנהלת בתי המשפט לבין אגף הסדר המקרקעין, כאשר לדבריו אף אחד לא קיבל על עצמו אחריות ישירה לנושא (בהבדל מראיון שופט שעובר דרך קבלת אישור מהנהלת בתי המשפט ודובר בתי המשפט).

זה באמת "יצור כלאיים" מיוחד: לא בדיוק שופט אבל עם סמכויות של שופט.

אבל דווקא התשובה שקיבלת בסוף אינה בהכרח כה בעייתית בעיני: העובדה שהביקורת על מפקחים נתונה למינהלת שממונה עליהם ישירות אינה יוצאת דופן ובכל מקרה אינה מלמדת שתלונה לא תטופל או אל תהיה בעלת ערך.
גם תלונה על עו"ד היא ללשכה שבה הוא חבר.
תלונה על שוטר גם היא לא לגוף חיצוני למשטרה וכנ"ל תלונה על שופט.
גופים אלא אכן אינם ממונים ישירות על הנילון אבל בגדול עדיין זו אותה מערכת.