ידוע לי כי קירות חיצוניים נחשבים כרכוש משותף. השאלה היא לגבי מרפסת היוצאת מהדירה (הדירה נקנתה כך מהקבלן). השכן מתחתי מעוניין להרחיב את דירתו ולהשתמש לשם כך ברצפת המרפסת שלי כתקרה. לדעתו זהו רכוש משותף ועל כן אינו מחויב לשלם לי על השימוש והחיסכון בבנייה. אולם לדעתי ברגע שיבנה הרי שהקיר המפריד ביננו יהיה רק רכוש משותף שלי ושלו ועל כן מן הדין עליו לשלם לי על מחצית מן החיסכון שאינו צריך לבנות תקרה.
מה לדעתם הדין, והאם יש לכך אסמכתא בחוק?
תודה.
09-02-2010 13:25:00
דינה דיין
על איזה דין אתה קובע "שמן הדין" עליו לשלם לך?
09-02-2010 14:02:00
אריאל רוט
זוהי בדיוק שאלתי!
לדעתי, להבדיל מקירות חיצוניים אשר נחשבים רכוש משותף של כלל הדיירים בבניין, הרי שרצפת המרפסת נחשבת כרכוש פרטי שלי. ידוע לי כי קירות המבדילים בין דירות וכן תקרה ורצפה, לא נחשבים רכוש משותף, אלא רכוש השייך לשני הדיירים החולקים אותו. על כן, לדעתי, השימוש ברצפה והפיכתה לתקרה אצל הדייר שלמטה כך שקיר מפריד זה הופך לרכוש משותף של שנינו מצדיק תשלום.
אמנם אין לי לכך אסמכתא ואשמח על תגובות בעניין.
09-02-2010 15:30:00
דינה דיין
לדעתי, אין לך עילה לתשלום כספי
רצפת המרפסת שלך גם היום מהווה סוג של "גג/תקרה" למרפסת של השכן מלמטה, והוא עושה בה שימוש יומיומי.
אם השכן אכן יבנה קירות סביב המרפסת שלו, הוא ימשיך לעשות שימוש במרפסת שלך בתור גג/תקרה כמו בעבר.
יש הטוענים "שחוק עשיית עושר ולא במשפט" הוא שמצדיק תשלום, אבל סעיף 6(א) לחוק הזה קובע שאם יש הוראת דין ספציפית אין להיזקק לחוק עשיית עושר הנ"ל, ובענייננו חוק המקרקעין מפרט בדיוק את הזכויות הקשורות והנובעות מהרחבת דירה, ואין שם סידור של תשלום עבור המשך שימוש ברצפת/תקרת המרפסת שלך.
וגם אם לשלם הדיון האקדמי נניח שיש לחוק עשיית עושר תוקף במקרה שלך, הרי שסעיף 2 לחוק הזה קובע: "בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה כרוכה בחסרון המזכה…"
כלומר, אתה צריך להוכיח שהמשך השימוש במרפסת שלך גרם לך פתאום ל-"חסרון" כלשהו עקב סגירת מרפסת השכן.
האם זה אכן המצב?
09-02-2010 16:05:00
אריאל רוט
שתי נקודות:
ראשית, תודה על עזרתך!! |a@|
אולם:
א. עד היום השכן לא עשה שום שימוש במרפסת שלי, מאחר ולו אין מרפסת כלל!! הוא רוצה כעת לפתוח מרפסת תוך שימוש בתקרה של המרפסת שלי.
ב. בנוגע לטענתך בקשר עם חוק עשיית עושר, הרי שניתן לטעון כי יש לי סוג מסוים של חיסרון: אני שילמתי בזמנו לקבלן תוספת על המרפסת מה שהוא לא, וכעת ששכני גם רוצה לצאת מורווח מכך עליו לשאת איתי בהוצאות שאני שילמתי על המרפסת!!
09-02-2010 16:05:00
אריאל רוט
שתי נקודות:
ראשית, תודה על עזרתך!! |a@|
אולם:
א. עד היום השכן לא עשה שום שימוש במרפסת שלי, מאחר ולו אין מרפסת כלל!! הוא רוצה כעת לפתוח מרפסת תוך שימוש בתקרה של המרפסת שלי.
ב. בנוגע לטענתך בקשר עם חוק עשיית עושר, הרי שניתן לטעון כי יש לי סוג מסוים של חיסרון: אני שילמתי בזמנו לקבלן תוספת על המרפסת מה שהוא לא, וכעת ששכני גם רוצה לצאת מורווח מכך עליו לשאת איתי בהוצאות שאני שילמתי על המרפסת!!
09-02-2010 16:31:00
דינה דיין
אין לך "חסרון" הנובע היום מהשימוש של השכן
התשלום ששילמת בעבר לקבלן עבור בניית המרפסת שלך לא גדל בהווה עקב כך שהשכן מלמטה בונה אף הוא מרפסת.
אפשר לנסח את זה גם בדרך השלילה, אם השכן מלמטה לא יבנה מרפסת חדשה – הדבר לא יגדיל או יקטין את התשלום ששילמת לקבלן בעבר על בניית המרפסת שלך, וממילא לא נגרם לך חסרון מבניית מרפסת השכן.
09-02-2010 17:53:00
אריאל רוט
תודה רבה!
תודה על התשובה.
ואם הייתי שואל אותך ללא קשר לתשלום, אלא שאלה טכנית, האם קיר הזה נחשב קיר חיצוני ונכנס לגדר רכוש משותף לפי סעיף 52 לחוק המקרקעין, או שזהו רכוש פרטי שלי, מה הייתה תשובתך?
09-02-2010 17:53:00
אריאל רוט
תודה רבה!
תודה על התשובה.
ואם הייתי שואל אותך ללא קשר לתשלום, אלא שאלה טכנית, האם קיר הזה נחשב קיר חיצוני ונכנס לגדר רכוש משותף לפי סעיף 52 לחוק המקרקעין, או שזהו רכוש פרטי שלי, מה הייתה תשובתך?
09-02-2010 19:38:00
דינה דיין
אני אשיב לך בדרך עקיפה
נניח שהשכן מלמטה היה בונה ראשון את המרפסת שלו, כולל קירוי וגג/תקרה. מה מעמדו המשפטי של הגג של אותה מרפסת? והאם אתה היתה רשאי להשתמש ללא תשלום בגג של המרפסת שלו כדי שתשמש לך בתור רצפה למרפסת דירתך?
התשובה היא שהגג של המרפסת הוא מבחינה משפטית רכוש משותף, ואתה היית רשאי להשתמש בגג הזה ללא תשלום לצורך יצירת מרפסת עבור דירתך (כמובן לאחר מילוי התנאים הדרושים בחוק להרחבת דירתך).
09-02-2010 20:02:00
אריאל רוט
יש לך לזה אסמכתא משפטית?
09-02-2010 21:25:00
דינה דיין
יש לזה שתי אסמכתאות משפטיות.
09-02-2010 22:16:00
דני קריו
"זה נהנה- וזה לא חסר"(בבא קמא)
10-02-2010 23:10:00
אאא _
לדעתי השואל צודק, אבל מסיבה אחרת …
לפני סגירת המרפסת, אם הייתה נזילה מהריצפה שלו
כלפי מטה, היה זה רכוש משותף, ועל הנציגות לתקן.
לאחר סגירת המרפסת, נזילה מהרצפה שלו תחייב אותו
לתקן, היינו זנ רכוש שלו, ולכן בהחלט הוא מפסיד.
כלומר, השכן הסוגר נהנה והשכן הנסגר חסר.
11-02-2010 02:08:00
נחמיה פלוטקין
במקרה שתיארת הנזק נובע מהצד הפרטי ולא מהמשותף
אם יש נזילה דרך הריצוף במרפסת כלפי הבטון ולמטה הרי שמקור הנזילה = התקלה, נמצאת במקום בו המים חודרים אל תוך התווך המוצק וזה במרצפות של השכן למעלה. כך שגם אם המרפסת פתוחה עליו היה לתקן זאת ככל נזק היוצא משטחו הפרטי.
