הודה לך מאוד על עצה מלומדת.
לפני חצי שנה שכרנו דירה ולאחר שנכנסו גילנו שבדירה יש רעשים המעירים אותנו בלילה.
לבנין מערכת משאבות הממלאות מאגר מים על הבנין הפועלות פעם ב 3 שעות וגורמות לרעשים בלתי סבירים בדירה. המשאבות עובדות ביום ובלילה.
לאחר התיעצות עם המשרד לאיכות הסביבה הוזמן מודד רעש שמדד את הרעש בתוך הדירה וקבע שהרעש הוא בעוצמה של 50 דציבלים (בעוד שעל פי חוק שרעש הנמשך מעל חצי שעה בלילה לא יהיה מעל 40 דציבלים). משאבות ממקמות מתחת
החיים בדירה היו בלתי נסבלים ולאחר 5 חודשים של המתנה לתיקון/פתרון עזבנו את הדירה.
ועד הבית טוען שאנו דורשים לשדרג את המערכת הקיימת ולכן אין זה באחריותו בעוד שלטענתנו המשאבות של הועד יוצרות מטרד בלתי חוקי ולכן היה על ועד הבית לתקנו.
כתוצאה מהמעבר לדירה שכורה חדשה נגרמו לנו הוצאות כספיות רבות ועוגמת נפש רבה (מהחיים בדירה ומהמעבר הלא מתוכנן לאחר תקופה מעוד קצרה) האם לדעתך ניתן לתבוע מועד הבית החזר הוצאות ופיצוי על עוגמת הנפש?
האם יש לתבוע באמצעות בית המשפט לתביעות קטנות?
בתודה מראש רן.
מאחר ואתם עדיין בעלי הדירה הסמכות בעניין נתונה למפקח על המקרקעין ואם אכן בידכם אסמכתא מקצועית בגין חריגה מתקני הרעש יש לכם לכאורה עילת תביעה טובה.
לגבי השתת הוצאותיכם על קופת הועד – כאן צריך יהיה להוכיח כי נאלצתם לעזוב לדירה שכורה רק בעטייה של התרשלות בטיפול מצד הועד וכי המשך מגורים היה בלתי סביר בנסיבות. יתנהל הליך של חקירות, עדויות והבאת ראיות והמפקח יכריע.
בידנו אסמכתא על גובה הרעש.
על סיבת העזיבה יכולים להעיד בעל הדירה, ובעלי המקצוע שהזמנו לתת הצעה לפתרון.
האם בכל מקרה עלינו לפנות למפקח על מקרקעין?
האם פניה למפקח מורכבת יותר מפניה לבית המשפט לתביעות קטנות?
והוא הניח שאתה בעל הדירה.
לשוכר של דירה אין זכות עמידה בהליכים בפני המפקח,
ועליו לפנות לבית המשפט המתאים.
לפסק הדין הקובע זאת :
.
בהנחה שהוא ידע על המשאבות ולא גילה לכם, היתה כאן הטעיה מצידו (סעיף 15 לחוק החוזים) וזכותכם לבטל את החוזה ולתבוע ממנו פיצויים.
ואיך ניתן להוכיח שידע ?
ואם תוגש התביעה נגד בעל הדירה, הרי שבעל הדירה
ישלח הודעה לצד ג´ (שזו תביעה המגלגלת את האחריות לצד ג´)
כאשר צד ג´ כאן – הוא ועד הבית.
בסופו של דבר, האחריות המהותית והסופית לבעיה היא של ועד הבית,
כי גם אם בעל הדירה ידע (והוא יכחיש את זה) התביעה
תועבר לפתחו של ועד הבית, והוא יהיה זה שיצטרך
לפצות. אם כך יקבע בית המשפט.
שוכר בסופו של דבר חי עפ"י חוזה השכירות שהצד השני שלו הוא המשכיר. למעשה כבר בתחילת הדרך היה עליך לידע את המשכיר בבעייה והוא היה אמור לטפל בה או לבדוק אותה. יתכן שיש לו עילת תביעה מול הועד.
לגביך – אם יש לך טענות מולו הדבר יבחן לאור חוזה השכירות ולאור התנהגותו של המשכיר.
אם השוכרים יתבעו אותו על הטעיה הוא לא יוכל לגלגל את התביעה לועד הבית, כי ועד הבית לא היה צד לחוזה השכירות ולא הוא זה שהיטעה אותם.
אולי בעל הדירה יוכל לתבוע את הועד להשיב לו את הפיצויים ששילם ו/או את הנזק שנגרם לו מעזיבתם של השוכרים, אבל את השוכרים זה לא צריך לעניין.
בעל הבית ידע על הבעיה מראש ולא ידע אותי, אך על מנת להשתחרר מהחוזה איתו ולקבל חזרה את דמי השכירות עבור חודשים עתידיים הסכמתי שלא יהיו לי טענות כלפיו. ללא הסכמה זו הוא לא היה מוכן לשחרר אותי מהחוזה.
האם זה אומר שאני צריך לספוג את כל ההוצאות? האם אינני יכול לטעון מול ועד הבית כלל? הרי רשלנות שלו גרמה לי נזקים רבים.
בתודה מראש,
רן
הדבר נכון בכל הליך משפטי, שבו נשלחת הודעה לצד ג´
בעילת הפרת חוזה.
לכן, אין כאן בכלל שאלה אם זה מעניין או לא מעניין את השוכרים
שנפגעו מהרעש.
בעל הדירה יטען בעברית פשוטה ובלשון צחה, שהוא ידע שיש משאבות
על הגג, אבל פעולתן הייתה שקטה ולא הפריעה לאיש.
עד שבשלב מסויים פעולתן השתבשה, והן החלו להרעיש.
לטענת בעל הדירה, המצב לא היה כך בעבר, ולא הייתה שום
בעיית רעש מהמשאבות, שאם לא כן, היה בעל הדירה פונה
לועד הבית עוד לפני ההשכרה והיה דורש במפגיע את תיקונן.
כי התיקון זה לא בעיה של בעל הדירה אלא של ועד הבית.
ולא בעל הדירה היה צריך לשאת בהוצאות הכספיות לתיקון
אלא ועד הבית.
לעולם לא תתקבל בבית המשפט הטענה שהייתה
כאן מזימה (קונספירציה) של בעל הדירה להטעות או
להוליך שולל את השוכרים. כי אין לו שום אינטרס לעשות זאת,
כיוון שלא חלה עליו מעולם חובת התיקון.
לאור ההבהרה הנוספת על הסגירה מול בעל הדירה בוא נסכם את הנושא:
מול בעל הדירה קיבלת "הנחה" בדמות יציאה מהסכם ללא צורך בתשלום יתרת השכירות וכו´ – זה נראה בהחלט סיכום סביר וטוב לשני הצדדים.
כעת לבעל הדירה זכות תביעה לכאורה בגין אותה פרשה, שאינה עניין של מה בכך להוכחה (זו תחושתי). יחליט הוא את שיחליט ויבושם לו.
לך אני מייעץ שלא להיכנס להליך משפטי מלכתחילה.
אני רק חייב לציין שאני מרגיש שצדק לא נעשה.
בעל הבית ידע על הבעיה וידע שמאחר שהחזיק כספים רבים שלי שאהיה מוכן לוותר על פיצוי ממנו כדי לקבל את כספי חזרה, וועד הבית התעלם ממצוקתי לאורך כל התקופה.
לי ולאשתי נגרמה עוגמת נפש גדולה ונזקים כספיים.
שוב אני רוצה להודות לכל היועצים בפורום.
הפגם הזה אולי לא היה בר-תיקון, ואולי הועד סירב לתקן אותו.
כך או כך- אף אחד לא היה שוכר את הדירה אם הוא היה יודע על הפגם הזה, ולכן ברור שהיה לו אינטרס להסתיר את זה.
אף אחד לא מדבר כאן על קונספירציה, אלא על צד שמסתיר מידע מהצד השני, כפי שקורה כמעט בכל עיסקה.
או הסתרת המידע, או המזימות הבינלאומיות שהיו לבעל הדירה.
כל זה לא רלוונטי לחלוטין, ומי שיעלה טענות כאלה בבית משפט
אחת דינו: להיכשל כישלון חרוץ.
ניסיתי להסביר לך את זה כמה פעמים, וכנראה שלא הצלחתי,
לכן אני עושה את הניסיון האחרון הזה, ובכך מסתיים
הדיון בעניין הזה. נקודה.
מי ששוכר דירת מגורים, מצפה לקבל בתמורה דירת מגורים.
אם – מסיבה כלשהי – אין הדירה ראויה למגורים, אין זה משנה כלל
ועיקר מה היא הסיבה.
יתכן שהסיבה היא רעש, יתכן שפשוט יש שם ג´וקים.
את מי זה בכלל מעניין ?????
יש כאן מצב של – "כשל תמורה"
אם טוענים בבית המשפט לכשל תמורה, נטל ההוכחה הוא
פשוט, קל, טכני, והגיוני. לא משנה מה הסיבה לכשל התמורה,
אין אפשרות לגור בדירה, נקודה.
לעומת זאת, טענת הטעיה, היא טענה "כבדה" מאוד
בהליכים המשפטיים, והוכחתה משולה לקריעת ים-סוף.
לך תוכיח שמישהו היטעה אותך !
כאשר אתה בכלל לא צריך להוכיח את זה!!! זה לא מעניין
אף אחד אם היטעו אותך או לא. יש כאן דבר אלמנטארי
לחלוטין, והוא: כשל תמורה, אז למה בשם שמיים להסתבך ???
ניסתי להראות לך שלבעל הדירה (גם אם יש לו אינטרסים),
יש לו דרך פשוטה להראות בפני בית המשפט שלא יתכן כלל
לייחס לו כוונות של הטעיה.
ואם נכשלת בהוכחת ההטעיה – הפסדת !!!!
לעומת זאת הטענה הפשוטה של "כשל תמורה",
היא מיידית, פשוטה, ואלמנטארית. אז לשם מה להציג
טענות שאין שום סיכוי שניתן בכלל להוכיח אותן בבי"מ ???
סוף פסוק !!!
מי אמר שאם בדירה יש רעש היא לא ראויה למגורים?
האם דירה שנמצאת בצומת סואן, ללא קיר אקוסטי- היא לא ראויה למגורים ויש כשל תמורה? ממש לא.
אני מסכים שטענת הטעיה קשה להוכיח, אך טענת כשל תמורה קשה להוכיח באותה מידה. הרי אם ביהמ"ש לא ישתכנע שבעל הדירה הטעה, הרי המסקנה שלו תהיה שהשוכרים ידעו על הרעש והסכימו לחתום על החוזה למרות זאת, ואז אין כאן כשל תמורה כי התמורה שהם קיבלו היא זאת שהם ציפו לקבל, וגם אם הרעש הוא כזה שאדם אינו יכול לעמוד בו הם ידעו על כך והסכימו.
חוץ מזה, אתה בהתחלה טענת שועד הבית אחראי לנזקים שנגרמו לשוכר, ושבעל הדירה יכול לגלגל את התביעה לועד הבית, ובזה אתה טועה, והתשובה של עו"ד שחל הבהירה את זה טוב מאוד
