לפני מספר ימים ערכנו (הוועד) אסיפת דיירים, לאחר שהודענו עליה באופן ברור פומבי ומתמשך כשבועיים מראש. בהתייעצות עם תרבות הדיור, בהודעה נאמר שאם לא יהיה רוב של דיירים, האסיפה תהיה חוקית לאחר 20 דקות בכל מספר שהוא של דיירים. בפועל כך היה: הגיעו רק 7 דיירים מתוך 26, והאסיפה התחילה רשמית 20 דקות לאחר המועד, כפי שנכתב.
האסיפה החליטה, בין השאר, לפעול למען שיפוץ חיצוני של הבניין, מאחר שהציפוי הנוכחי (פתיתי שיש) התקלף ונסדק ברובו עם השנים. היות שכיום כבר לא נהוג לעשות ציפויים מסוג זה (שלא הוכיח את עצמו), די ברור ששיפוץ כזה יכלול ציפוי איזשהו מסוג אחר. נניח שכל תהליך קבלת והשוואת הצעות המחיר ייעשה על פי הנדרש – עדיין מדובר באלפים רבים של ש"ח לכל דייר, וישנם דיירים שמטבע הדברים טוענים שאין ביכולתם הכלכלית לעמוד בכך.
השאלה היא: באופן חוקי יבש, בהינתן הנתונים הנ"ל, מה הרוב החוקי הנדרש כדי *לחייב* את כל הדיירים לשלם עבור השיפוץ האמור (מעבר למסי ועד הבית הרגילים)? האם ההחלטה באסיפה מספיקה? האם צריך אסיפה נוספת? האם צריך רוב של 51% מהדיירים? האם צריך הסכמה של 100% מהדיירים?
תודה.
לגופו של ענין: אין הבדל בין שיפוץ יקר וזול, לא זו האבחנה וזול ויקר הם מונחים יחסיים. אין גם חובה על בית לבחור בחלופה הזולה ביותר בשיפוץ.
העקרון הרלבנטי הוא שיפוץ הקיים מול שיפור הקיים – לגבי שיפוץ הקיים די ברורב רגיל באסיפה כולל אסיפה נדחית.
מצד שני, כיום כבר לא מקובל לצפות בתים ב"פתיתי שיש" שהוכחו כבלתי יעילים, ולכן מדובר לכאורה בהחלפת הציפוי הישן בציפוי טוב יותר מסוג חדיש יותר.
אז האם זה נחשב "שיפוץ" או "שיפור"?
