ב 1999 נכנסנו לדירה חדשה של הקבלן יהודה רחמים במבשרת ציון.
ב 2007 קרס קו הביוב המשותף למספר דירות. הקבלן מסרב לשלוח מישהו לבדוק מה ניתן לעשות וגם מתנער מאחריות כלשהי לתקן. כתוצאה, עד היום אנו סובלים מבעיה תברואתית קשה.
מבדיקה ראשונה של אנסטלטור, נראה כי אחד המנהולים נפרד לשני חלקים עקב שקיעה של חלקו התחתון והביוב נשפך אל האדמה שסביב.
מה ניתן לעשות?
ועד בית ברקת 69 מבשרת
ראשית עליכם להכין הרבה סבלנות וגם כסף.
מומלץ לפעול במתכונת הבאה:
1. תיקון הנזק בראייה מערכתית (כולל טיפול/החלפת הקרקע באזור הנזילה)
2. תביעה להחזר עלויות מכל גורם מעורב (ביטוחי המבנה, ביטוחי משכנתאות, יזם הפרוייקט, קבלן הביצוע הראשי, הקבלן שביצע את עבודות האינסטלציה, הקבלן שחפר ו/או הכין את התשתית לאינסטלציה, הקבלן שכיסה את המחפורות, יצרן השוחות והצינורות, ועוד)
לרוב, בגלל נושא העלויות, נוטים ועדי בתים לפעול בסדר הפוך (קודם לתבוע, ובהנחה שבית משפט פסק לטובתכם, לקוות שהקבלן יבצע את הנדרש).
החיסרון העיקרי של דרך זו היא משך הזמן הארוך של ההליך המשפטי, במהלכו אין מתקנים והנזק ממשיך ומתרחב.
חשוב להבין נושא הנדסי אחד:
שקיעת חלקו התחתון של אחד המנהולים אינה מתרחשת "סתם".
במקרים רבים מתחילה נזילה קטנה מסדק במנהול או באחד הצינורות המוליכים אליו/ממנו.
הנזילה סוחפת את גרגרי המצע הדקים, מערערת את יציבות גרגרי המצע הגדולים הנושאים את המנהול, ומתחילה שקיעה.
במרבית המקרים בהם המנהול ו/או הצנרת עשויים בטון, הנזילה הקטנה הראשונית נגרמת מסדיקה קורוזיבית (פלדת הזיון מחלידה בתוך הבטון, מתנפחת ומבקעת אותו מבפנים).
כל יצרניות אביזרי הבטון (אקרשטיין, וולפמן, שפיר וכדומה) יספקו אביזרים עם מעכבי קורוזיה לפי דרישה, מה שימנע נזקים כאלו בעשרות השנים הראשונות לשימוש.
בהצלחה
ניתן לתבוע את הקבלן על ליקויי בנייה, במיוחד כאשר אלה מתגלים מאוחר, גם לאחר תום "תקופת הבדק" והאחריות וגם לאחר 7 שנים מהכניסה לדירה.
מומלץ לבצע ביקורת מבנים לבדיקת מערכת הביוב, ולפעול מול הקבלן לקבלת התיקון, או ערך התיקון, הדרוש.
