רישום ראשון הוא של מונה המים המרכזי של הבניין רישום שני הוא קריאת מוני המים כמספר הדירות בבניין לצורך העניין מונה דירתי.
סה"כ צריכת המים המחושבת לכל דירה היא קריאת מונה דירתי כאמור לעייל + צריכה משותפת.
מה היא אותה צריכה משותפת – ההפרש בין קריאת המונה המרכזי לבין סה"כ קריאות מוני הדירות.
ממה נובעת הצריכה המשותפת – בד"כ שימוש כללי כגון גינון , ניקיונות וכו´
היכן הבעיה:
בבתים משנות ה80 – -70 יש דוד מים חמים מרכזי לכל הדירות, מטרת הדוד היא אספקת מים חמים בלבד (לא למטרות חימום בחורף ) פעולה שנעשית היום ע"י דודי שמש.
המים שנכנסים לדוד מים חמים מרכזי מוגדרים כצריכה משותפת, צריכה זו מהווה כמחצית מסה"כ הקריאה הכללית של מונה המים של הבניין.
כאמור ההפרש בין כמות המים הכללית שצורך הבניין לבין סה"כ קריאות מוני הדירות הוא אותה צריכה משותפת .
הרשות המקומית מחלקת באופן שווה את הצריכה המשותפת עפ"י מספר הדירות בבניין ומוסיפה אותו
לקריאת המונה הדירתי, סכומם מהווה את סה"כ השימוש הדירתי.
היכן העיוות – נניח שבדירה מס´1 גר דייר אחד בלבד שחוסך במים ולא עובר את המכסה המוקצית אבל בשאר הדירות לא חוסכים ואפילו חורגים, בסוף כל חודש הדייר בדירה מס´ 1 מסבסד את שאר דיירי הבניין ואף משלם קנס עבור חריגת צריכה לא לו.
מה הפתרון ?
השאלה היא מאוד פשוטה וממוקדת
האם ניתן יהיה לחייב את הרשות המקומית לגבות את הצריכה המשותפת של הדירה באותו היחס כחלקה של הדירה
בצריכת המים הנמדדת ע"י מוני הרשות.
כלומר עם סה"כ הצריכה של הדירה מכלל הצריכה הנמדדת
היא X% עבור מים נמדדים , תגבה הרשות את אותו האחוז
מסה"כ הצריכה המשותפת.
ראה סעיף 5(1) בקובץ המצורף.
מי הגוף שיכול לשנות את נוסח החוק
על מנת לשנות את הכללים יש לפנות לרשות המים.אם תצליחו לשכנע אותם,אולי תוך חמש-עשר שנים(גג!) ישנו את הכללים. |p@|
דרך אגב,לעיריה סמכות לשנות את השיטה,בהסכמת כל הצרכנים בנכס,אך זה כשלעצמו בעיתי,כי מה יקרה אם יתחלפו צרכנים והחדשים לא יסכימו?
