כמעט מדי יום, לאחר הניקוי היומיומי של המעלית, מורידים בעלי הכלבים את כלביהם לחצר, ולפעמים הכלבים אינם מתאפקים ומשתינים במעלית.
רוב בעלי הכלבים מתעלמים מכך ומשאירים את המעלית מטונפת. ממש חוצפה.
הועד מעוניין להתקין מצלמה שתצלם את המתרחש במעלית (ואולי אם נפתור את הבעיה, נשמיש אותה גם למקומות בעייתיים אחרים בבניין).
שאלותיי הן:
1. האם לפי חוק, על פי החלטת הוועד (או אסיפת דיירים) מותר להתקין מצלמה במעלית, או בכל מקום אחר?
2. האם אנו מחוייבים ליידע על קיומה של המצלמה?
3. נניח שהתקנו מצלמה ו´תפסנו´ את החשודים. מהן הסנקציות העומדות לרשותנו?
4. האם האגודה לתרבות הדיור תוכל להיות לנו לעזר בבואנו להתלונן על אותו עבריין? אם כן, באיזו דרך?
ועוד שאלה שאינה קשורה למצלמה:
בעל רכב חונה במתחם החניות, אך לא בחניה של דייר מסוים, נניח מול חדרי האשפה, ובכך מפריע למפנים מהעיריה לפנות את הזבל. מה מאפשר לנו החוק לעשות נגד העבריין? האם לצלם במצלמה רגילה את הרכב כולל מס´ רישוי ולפנות למשטרה? האם מותר לגרור את הרכב ולחייב את בעליו לשלם עבור הגרירה? הגוררים בדרך כלל רוצים תשלום מיידי ולא מבעל הרכב שבא לשחרר את הרכב, אז מהו הפתרון? ולאן בכלל גוררים רכב אם בכלל?
מצלמה לא תספיק לכם.
ונניח שתצלמו, ותמצאו שגב´ כהן מדירה 4 ירדה עם הכלב
שלה, והוא הוא הכלב העבריין. אז מה תעשו ?
תדרשו מגב´ כהן לנקות ? תתבעו אותה לדין ?
אם בבית שלכם הדיירים מצפצפים על הרכוש המשותף
שום מצלמה לא תעזור לכם. דיירים כאלה ימשיכו
לחבל בכל מה שניקרה בדרכם, ואתם תצטרכו 100 מצלמות
ומאה עו"ד שינהלו תביעות על סמך התמונות שצילמתם.
ולשאלותיך
1. אם אסיפת הדיירים תחליט ששמירה על הרכוש המשותף
מצריכה מצלמה, רוב רגיל מספיק לשם כך. מותר להתקין אותה
אם זה בתוך הרכוש המשותף.
2. ברכוש המשותף אין צורך לידע.
3. אם יש פגיעה ברכוש המשותף, ולכן נגרם נזק, תתבעו את הנזק
בפני המפקח על רישום המקרקעין.
4. תציגו את התמונה בפני האגודה, והיא תשלח מכתב התראה,
אבל אם זה לא יעזור, אתם תצטרכו לתבוע את אותו דייר.
5. המקסימום שאתם יכולים לעשות זה לתבוע את בעל הרכב,
ולבקש צו-עשה, שיורה לאותו בעל דירה להחנות במקום המסומן.
אין אפשרות לגרור רכב פרטי של בעל דירה.
המשטרה לא מתערבת בתוך שטח הבניין.
………………………………………………………………………….
אולם מעבר לעניין הכספי יש כאן עניין של פגיעה בצנעת הפרט, כי למרות שהמעלית היא רכוש משותף היא גם רכוש פרטי של הדיירים ולכן לדעתי אפשר לראות אותה גם כרשות היחיד, ולכן אפילו אם אדם אחד יתנדב לממן את העלות עדיין יש צורך בהסכמה פה אחד לצורך קיומה של המצלמה.
ראשית – האם דרושה הסכמת כלל בעלי הדירות
לצורך התקנת מצלמה (מותרות).
ושנית – האם מעלית היא "רכוש פרטי" והאם קימת חובת שם על שמירת צנעת הפרט.
לעניין הראשון, לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בנושא
של "שיפור" או "שמירת הקיים", והאם דרושה הסכמת כל 100% מבעלי הדירות, הקישור לפסק הדין מצורף כאן:
הרי שנקבע באותו פסק דין –
כי חוץ מאשר פעולה קיצונית של התקנת מעלית חדשה,
כל דבר אחר הוא בבחינת "אחזקה רגילה", ודי ברוב רגיל
ולא קיים צורך לקבל את הסכמת כלל בעלי הדירות.
לדעתי, שמירה על הקיים זה תפקידו של ועד הבית, ולכן
אם הועד חושב שצריך להתקין מצלמה, כי אין לו פיתרון אחר,
אז הוא רשאי לעשות כן, גם ללא אישור האסיפה הכללית,
אבל אם רוצים לקבל את אישור האסיפה – מה טוב.
ולנושא השני – רכוש משותף, הוא רכושם הפרטי של כלל בעלי
הדירות בבניין. כיוון שכך, לא יכול בעל דירה אחד לטעון לשליללת
הזכות של בעל-דירה אחר לעשות גם כן שימוש ברכוש המשותף.
המעלית, היא לכן רכוש משותף, ומי שאחראי על האחזקה ועל הניהול
שלה הוא לא בעל דירה מסוים – אלא ועד הבית,
וזכותו של ועד הבית להתקין מצלמה אם הוא חושב שזו
הדרך הנאותה לניהול הרכוש המשותף.
אין ולא יכולה להיות צינעת הפרט במקום שהוא לא פרטי אלא משותף.
…………………………………………………………………………………..
אם תביא פס"ד שסותר את זה- סחתיין.
אבל, יש הרבה מקומות שבהם הותקנו מצלמות מסיבות
בטחוניות, או נגד גניבות, וזה לא נחשב לפגיעה בצינעת הפרט.
לכן, אני אקבל את פסיקתו של עו"ד שחל בעניין זה, וזה יהיה
כמו פסק דין מבחינתי.
………………………………………………………………………………………..
אדם אם הוא "ברשות היחיד"
מעלית היא ממש לא רשות היחיד בבית משותף.
הקישור לחוק הגנת הפרטיות:
……………………………………………………………………………………………………………………
התקנת מצלמות במתחם המעלית, ללא ידוע והבלטת העובדה שבמקום זה מותקנת מצלמה, עלולה להגיע לפגיעה או להטרדה –
או לפי חוק הגנת הפרטיות דרך הסעיף של בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת – זהו סעיף רחב מאוד שיכול עקרונית להחיל גם מקרה זה,
או דרך חוק העונשין בסעיף הקרוי מטרד לציבור –
הסעיף מגדיר כעבירה עונשית את מי שעושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה , או מפריע לו, או גורם לו אי-נוחות, בשימוש בזכות הרבים. עבירה זו עונשה הוא עד שנת מאמסר.
עוד נקבע כי לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי-נוחות.
צריך לזכור כי לא רק דיירים משתמשים במעלית אלא גם אורחיהם. יכול אדם לסבור לתומו כי כאשר הוא מצוי בתוככי המעלית, לבדו או למשל עם בת זוגתו, הוא נמצא במתחם אינטימי.
הגילוי בדיעבד שהוא צולם יכול בהחלט לבוא בגדר הטרדה, הפרעה או אינ נוחות בשימוש בזכות הרבים.
ועד הבית יכול להתקין על דעת עצמו מצלמה (מכספי הועד) ובלבד שיעדכן במקום בולט על קיומה.
חשוב לי לציין כי המצלמה עצמה תהיה סמויה מחשש שינסו לפגוע בה, אבל עצם קיומה, אם החוק מחייב זאת – יובא לידיעת כולם.
אגב, אני שוקל כשלב ראשון, להתקין שלט בלבד מבלי להתקין מצלמה. אולי זה יפתור את הבעיה מבלי להיכנס להוצאות מיותרות ולתביעות בבתי משפט.
הרי אם אדם עומד במגרש פתוח ששייך לו, וכל אחד יכול לראות אותו, מובן שהוא לא נמצא ברשות היחיד.
ואם אדם נמצא בשירותים ששייכים לאדם אחר מובן שהוא כן נמצא ברשות היחיד.
המחוקק לא הגדיר הגדרה כללית את המונחים "רשות היחיד" ו"רשות הרבים" ומונחים אלה מקבלים את תוכנם רק בהקשרים משפטיים ספציפיים. כלומר תוכן מונח זה יכול להיות שונה אם מדובר במקרקעין או בנזיקין או בדיני עונשין, מעמד אישי וכו´.
לכן המקור היותר מתאים להתחקות אחר מונחים אלה הוא הפסיקה ולא החקיקה.
מכל מקום מקובל ברוב ההקשרים לראות את רשות היחיד בהיבט הקנייני שלה ולא בהיבט סובייקטיבי של חושב שלא רואים אותו וכו´.
אם כלל הדיירים מקבלים החלטה כזו הרי שכדי למזער את בעיית הפגיעה בצנעת הפרט יש לא להצניע את דבר ההתקנה ומן הראוי שיוצג במקום בולט שלט המזהיר על היות המעלית במקרה זה "מתועדת" ע"י מצלמה.
