פרסום פרטי הדיירים וחובם לועד

האם מותר מבחינה משפטית לפרסם על לוח מודעות אשר גלוי לציבור הרחב בכניסה לבניין את פרטי הדיירים ואת סכום חובותיהם לועד?

בעבר הבעתי לא פעם את דעתי שזה אפשרי.
זה גם יעיל. חוב לועד אינו סודי להיפך יש ענין ציבורי רב לפרסמו ואין לחייב זכות בענין. זו דעתי.

אבל אני מציע לפני פרסום לתת הודעה בכתב לכל חייב לפיה היה ולא יפרע החוב תוך כך וכך ימים נאלץ לפרסם הדבר וזאת מבלי לגרוע מכל הליך לגבייית החוב.

ישנם מספר שכנים אשר טוענים שצניעותם נפגעה כתוצאה מהפרסום ועוד כל מיני טעונים שונים האם קיימת עילה לתביעה? (חדירה לפרטיות , הוצאת דיבה וכו´).?

ברור שדיירים חייבים לשלם ועד בית כדי לשלם עבור השרותים הסדירים לבית.
אך לא הוגן לפרסם חייבים ואני אסביר.

יש תופעות חריגות של ועד בית המשתמט ממילוי תפקידו ואינו מטפל באופן הגון בבעיה שהופנתה אליו או מנסה להטיל את הבעיה על הדייר .(דוגמאות: לחץ מים, נקיון, תאורה לקויה,הסקה חלשה, רטיבות מגג ועוד ועוד..)
ונטיה טבעית של אזרח היא לא לשלם כאשר אינו מקבל את השרות לה שילם מראש. אקט ראשוני לפני תביעה משפט וכו.

צריך להבין שדיירים לא למדו את חוקי הבית המשותף – לא את זכויותיהם ולא את חובותיהם.
לידע זה מגיעים רק בדרך הקשה, הכואבת ועם צלקת .

רק לועד יש גוף הנותן לו תמיכה ויעוץ (והאבסורד שהדייר הסובל משלם על זה).
לדייר אין. הדייר צריך לשלם לעו"ד /למפקח כדי שיטפל בבעיותיו.
לא כל הדיירים נוטים להכריז על בעיותיהם בפומבי . בד"כ הם מנסים בדרך שקטה לפתור את הבעיה.
לכן, זה אינו הוגן שרק לצד אחד יש את הפריוילגיה להציג בפומבי מצב שהוא לטובתו ואין לצד השני אפשרות להציג טעונו כנגד הועד.

הצעתי,
א. לתלות על לוח המודעות את הסעיף בחוק המחייב תשלומים סדירים.
ב. לפני תליית המודעה על סרבני תשלום (לא בשמם) לבקש מהם ניסוח טענותיהם ואת זה לתלות. הדיירים ישפטו.

באתר בנק ישראל, מפרסום שמות של פושטי רגל בעיתון, ומפרסום שמות חייבים בעיתונים מקומיים (חייבים לעיתון).

הועד מתפקד באופן סדיר וסביר אך עדיין הדייר מעוניין לתבוע בטענה שהוא נפגע מהפרסום של חובותיו בלוח המודעות ("הוא לא מועניין שכל דיירי השכונה וזרים שנכנסים לבניין ידעו מה מצבו הכלכלי ") האם ישנה עילה לתביעה ואם כן תחת איזה סעיפים ?

כפי שאמרתי – ניתן לפרסם שמות חייבים. מומלץ לעשות זאת בשכל, כלומר לאחר מתן הזדמנות נאותה לתשלום ומתן התראה לפני הפרסום.

הפרסום מטרתו אינה הכפשה אלא אמצעי גבייה לאחר שננקטו אמצעים אחרים וניתנו תזכורות וכו´ וכו´. זה אינו צעד ראשון. אז זה לגיטימי. הפרסום אינו כולל את סיבת אי התשלום וזה גם לא מעניין.
יש חובת תשלום. אם הדייר כה דואג מפרסום יתכבד וישלם.

דייר שאינו משלם אף לאחר קבלת תזכורות ואזהרות – אין לו עילה נגד פרסום שמו על לוח המודעות שכן הדבר אינו פוגע בצנעת הפרט שלו.
נהפוך הוא: יש ענין וזכות לדיירים האחרים לדעת את מי הם מממנים ומי נהנה על חשבונם מתחזוקת הבית המשותף.

ממילא כאשר מגישים תביעה כספית אזרחית נגד חייב היא אינה בדלתיים סגורות והיא ניתנת לפרסום.