הסיפור הידוע: מעלית!
קשה להאמין עד כמה סוגיית התקנת מעלית בבית משותף פופולארית ו"אהובה" כל כך, אחרת לא ניתן להסביר את כמות הדיונים האדירה שהיא גוזלת מהמפקחים ומבתי המשפט בישראל, אולי יותר מכל סוגיה אחרת בבתים משותפים.
ריבוי התיקים וההתעסקות המשפטית החוזרת בנושא מלמדים, בין היתר, כי ההסדר הקיים בחוק אינו מספק. פס"ד טרי כמעט ישר מהתנור הוא ערעור מעניין שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א ע"י דיירים נגד הועד שלהם (ע"א 2704/05 מנטל נ' נציגות הבית המשותף ואח' בפני השופטת שרה דותן). הערעור היה על החלטת המפקחת אורה קניון שדחתה את תביעת המערערים לאפשר להם שימוש במעלית.
עובדות המקרה – המערערים הם בעלי דירה בקומה ג' בבית בן 4 קומות ושתי כניסות בגבעתיים. רוב הדיירים החליטו להתקין מעלית, אחת בכל כניסה. בכניסה של המערערים הסכימו לכך כל הדיירים חוץ מהמערערים. בתביעה שהוגשה כ – 7 שנים לאחר התקנת המעלית ביקשו המערערים לקבל מפתח של המעלית ולעשות בה שימוש, למרות שכאמור לא נטלו חלק במימון התקנת המעלית.
הטענה המשפטית – המערערים טענו כי בשל בניית המעלית ברכוש המשותף נמנעה מהם ההנאה מרכושם, חדר המדרגות הפך צר יותר וחלק מחלונותיו נאטמו ובכלל כיצד ניתן למנוע מהם שימוש ברכוש משותף. הועד טען כי אם רוצים המערערים להשתמש במעלית עליהם לשאת בחלק היחסי של עלות התקנתה.
ההחלטה – השופטת דותן בבית המשפט המחוזי בת"א קובעת כי כיום לא יכולים המערערים לבוא בטענות בדבר הצרת חדר המדרגות ופגיעה ברכוש המשותף. טענות אלה יש לטעון לפני ההתקנה, למשל במסגרת הליכי בקשת ההיתר להתקנת המעלית, ולא לאחר שנים מההתקנה. כך שאת הטענה הזו דוחה למעשה השופטת על הסף, מכוח השתק או שיהוי, לא משנה.
ומה לגבי הזכות להשתמש ברכוש משותף, ואין חולק שהמעלית היא רכוש משותף. – השופטת קובעת ובצדק, כי הסדר התקנת המעלית שבחוק המקרקעין (הסדר משנת 1996) נועד לעודד ולהקל על התקנת מעליות ולהתגבר על מצב בו שכן בודד יכול לטרפד יוזמה לבניית מעלית. אך לא ניתן להסיק מכך, קובעת השופטת, שהמחוקק התכוון לאפשר לדיירים שסרבו לשלם בגין ההתקנה, להשתמש בה ללא תמורה. מתן שימוש במעלית לדייר שהתנגד להקמתה ולא שילם בעבור התקנתה הינו – לדעת השופטת – פגיעה בזכות הקניין של אותם דיירים אשר מימנו מכספם את הקמת המעלית.
זוהי עשיית עושר ולא במשפט. המחוקק פטר מתשלום דמי התקנה רק את דיירי קומת הקרקע. כותבת השופטת: החוק בא לעודד ולקדם יוזמה לשיפור איכות חיים גם בבתים ישנים ולא לעודד סרבנים להנות משיפור זה ללא השקעה ועל חשבון השכנים. בתיק זו הובאה חוות דעת של שמאי שקבע כי ערך הדירה של המערערים יעלה ב- 23% אם יתאפשר להם שימוש במעלית. לפיכך דחתה השופטת את הערעור וחייבה את המערערים בהוצאות של 7,500 ₪ ומע"מ.
