לפני כשבוע נהיה פיצוץ בצינור שלפני שעון המים בקומה. וועד הבית מנסה להוציא ממני תיקון של כל הצנרת. ככל הידוע לי ,כל עוד הפיצוץ הוא לפני שעון המים- שייך לבניין, אחרי שעון המים- שייך לדירה.
האם אני צודקת?
"רכוש משותף" כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן
מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.
כל העניין של לפני/אחרי מונה המים הוא פירוש שנובע ממה שכתוב כאן ונועד לפשט את הבנת החוק. החוק אומר כך; אם הצנרת מיועדת לשמש יותר מבעל דירה אחת הרי היא משותפת ואם היא משמשת רק בעל דירה אחת הרי שהיא פרטית ומהווה חלק מהדירה. בדר"כ הצנרת לפני המונה מובילה לכלל הדירות והצנרת אחרי המונה מובילה רק לדירה אחת.
אילו היו 2 הדירות בקומה שייכות לשני בעלי דירות שונים ברור שהצנרת הייתה משותפת ולכאורה כך צריך להיות גם אצלך. אך המצב כאן שונה מכיוון שהצנרת משמשת רק בעל דירה אחת – אותך. לכן כתבתי שהשאלה מעניינת. ולכן גם שאלתי אם מדובר בדירה אחת או לא. משום שאם היה מדובר בדירה אחת מחוברת אז היה פשוט לי לענות שהצנרת משמשת רק דירה אחת והיא לא משותפת.
אך מכיוון שמדובר בשתי דירות,
איני יכול לענות לך על זה.
דעתי נוטה לכך שבכל זאת זה רכוש משותף כי זה שתי דירות. אך איני מוכן לחתום על זה.
נחכה לתגובת המשפטנים של הפורום.
זה רק לצורך הדוגמה- הלוואי והיו לי בכל קומה דירה..
אך לגבי המונה צריך להסתייג.
בא נתאר לנו מצב שבו יש "חנוכייה" שמחלקת לכל הדירות וממנה יוצאים צינורות ארוכים שפונים לעבר הדירות ורק בסופם מותקן המונה. [אגב, כך זה אצלי בבניין.] המצב הוא שכל צינור כזה משרת רק דירה אחת ולכן אינו(!) רכוש משותף אף הרבה לפני המונה. הרכוש הפרטי כאן מתחיל בפיצול של הצינור הזה מתוך הצינור הראשי המוביל מים לכל הדירות.
בדר"כ לא כך הוא המצב אלא המונים נמצאים בנקודת הפיצול מהצינור הראשי ולכן נח להגדיר משותף או פרטי לפי המונה אך הדבר אינו בהגדרת החוק.
שעון המים, כשלעצמו, אינו קובע אם זה רכוש משותף או רכוש פרטי, ולכן יש להתעלם ממנו לעניין סיווג הבעלות.
במיוחד הרחבתי להסביר מדוע מונה המים אינו מדד להגדרתו של הצינור כמשותף או פרטי.
אך השאלה כאן היא מה קורה אם שתי הדירות היחידות בקומה הן של בעל דירה אחת. כלומר, הצינור המקולקל משרת רק את בעל הדירות הזה. הדעת נותנת שאין זה משנה ועדיין הצנרת המובילה לשתי(!) הדירות היא משותפת.
אך לשון חוק המקרקעין מתייחס לשייכות לבעלי הדירות וזו לשונו: "וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם ". אילו לשון החוק הייתה מתייחסת לשימוש דירה, לא הייתי בספק אך משום מה בחר המחוקק להתייחס לשייכות לבעל הדירה. ומכאן הסתפקתי במקרה הנדון, שבו הצנרת משמשת רק בעל דירה אחת – השואל/ת – שהינו/ה בעל/ת שתי הדירות, ולא לאף בעל דירה אחרת בבניין. [זה למעשה הבסיס לטענת ועד הבית שעל בעל הדירה לתקן את העניין בעצמו כי הצנור משמש רק אותו.]
כאמור דעתי נוטה לומר שזה לא משנה את הגדרת הצינור כמשותף, אך לשם כך צריך פרשנות של בית המשפט לכוונת המחוקק. פרשנות שתאמר שצנרת שמשמשת שתי דירות היא משותפת אפילו אם היא משמשת אדם אחד הבעלים של שתי הדירות.
סביר בעיני שכבר דנו בשאלה כזו.
אם בעליה של דירה פלונית זו הוא גם בעליה של דירה נוספת זה לא משנה, למרות שאתה מדגיש שהחוק מדבר על "בעל דירה" במישור האישי – ולא על "דירה" במשמעות החפצית.
אולי הסברו זה של השופט אליקים רובינשטיין יבהיר לך את הדילמה:
"(4) אגב אורחא נעיר, כי סוגיה כשלעצמה היא מה דינם של אותם חלקים של המתקן המשותף המשמשים רק בעלי דירה אחת, היינו, אותם חלקים המסתעפים מהמתקן הראשי לאחת מדירות הבית. הנהוג והמקובל במרבית הבתים המשותפים, שכאשר ניתן להצביע על החלק המתפצל מן המתקן הראשי כדי לשמש דירה מסוימת, אין חלק זה "רכוש משותף", אלא חלק בלתי נפרד מהדירה. עמדה זו אומצה על-ידי המחוקק בהסדר שנקבע לגבי מתקני גז [חוק המקרקעין, סעיף 59 (ה)] ובדין האמריקאי והאיטלקי (ראו בהרחבה: ויסמן, 395-394). זו הגישה ההגיונית לגבי צנרת המשמשת בעל דירה יחיד."
ומכאן שאם יש לאדם שתי דירות בבעלותו וצינור מים אחד מזין את שתיהן (ורק סמוך לדירות מתפצל למונים ולדירות) ויש תקלה בצינור בחלק שלפני הפיצול,
גם אז חלק זה של הצינור נחשב למשותף כי הוא מזין שתי דירות.
לתגובתך אודה
