פיצוי בעניין ליקויי בנייה

מומחה אינו מוסמך לקבוע שיעורו של פיצוי מומחה המתמנה על ידי גורם המעוניין להפחית ככל שניתן בערך ליקויי בניה המתגלים בדירה, צריך לחוות דעת מקצועית באופן אובייקטיבי, ולא להיגרר ולייצג את עמדות הצד שמינהו. משנתגלה ליקוי, השאלה העומדת על הפרק היא מהי העלות לבטל ליקוי זה או למקרה שהמומחה הוא שמאי מקרקעין – יכולה להיות שאלה אחרת, והיא, מהו שיעור ירידת הערך של הדירה בגלל קיומו של הליקוי. שתי שאלות אלו הן הערכת נזק ממוני.

יובהר ויודגש שוב: הן קביעת עלות התיקון, והן הערכת שיעור ירידת הערך של הדירה בגלל קיומו של ליקוי מסוים, הם בבחינת נזקים ממוניים הניתנים להערכה כמותית-כספית על ידי מומחים. להבדיל מזה, הפיצוי שמגיע לדיירים כתוצאה מקיומם של הליקויים ואי ההתאמות בדירה, יכול לכלול גם נזק ממוני כאמור, וגם נזק לא ממוני שייקבע במקום הנזק הממוני או בנוסף לו, לפי שיקול דעת משפטי של בית המשפט.

למומחים שונים יש נטייה לחרוג מתחום מומחיותם וממרחב מינויים, ולנסות להשפיע, או אף להכתיב לבית המשפט את דעתם המשפטית, להבדיל מדעתם המקצועית. צריך לומר: להכתיב, כי בית המשפט לא יוצר ראיות, ולא תמיד קשוב לבאי כוח הצדדים המנסים לכלול ראיות חדשות. במצב דברים זה, בכוחו של מומחה – על ידי התעלמות מחלק מן הראיות או על ידי צמצומן או ביטולן – למנוע מידע מבית המשפט ובכך להטות את שיקול דעתו.

גם שמאי מקרקעין וגם מהנדס או אדריכל, לא מוסמכים ולא מוכשרים להעריך פיצוי – ולהלן דברי השופט מ' שנהב בת"א 19207/97 דיין רפאל ותמר נגד דנגור בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, (פסק הדין לא פורסם – מובא בהמשך): "באשר להמלצותיו האחרונות של המומחה, בגין שיעורי הפיצוי בעבור אי התאמות במידות בדירה ובגין שטחה של המרפסת, המלצות אלו נבחנו על ידי לנוכח התשתית הראייתית שבפני, והחלטתי שלא לקבלן כמות שהן. המלצות אלה, בניגוד להמלצותיו של המומחה הנוגעות למומחיותו המקצועית צריכות להיבחן באמות מידה משפטיות וראוי כי סבירותן תיבחן על ידי בית המשפט".

המומחה שזכה לביקורת זו הוא מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין אלפרד אירני, אשר מונה על ידי בית המשפט, וכאמור בפסק הדין, חרג מתחום מינויו ומתחום מומחיותו. הגדיל לעשות המומחה י' דימנט, אשר בגדר הסכמתו להרצות בפני קהל מקצועי [בין היתר בלשכת המהנדסים והאדריכלים] הוא גם מלמד מומחים אחרים את דרכו, בקבעו פיצויים כיד דמיונו הפורה, דבר שכמובן לא מתקבל על ידי בית המשפט.

להלן ציטוט מתוך ת"א 5343/96 ליבוביץ נגד מילבר בע"מ, בית משפט השלום בחדרה, שופטת: דיאנה סלע, לא פורסם ומופיע בהמשך: "ככלל, אני מעדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים על פני חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת, אשר הקל ראש בליקויים, לא הציע פתרונות לתיקונם, והציע פיצוי סמלי בגינם."

דוגמא אופינית בדבר הפיצוי הסמלי שהציע מהנדס הקבלן מר דימנט, משמצא ואישר קיומה של אי התאמה בהתקנת ארגזי התריסים בדירה – שקל אחד, הוא שיעורו של הפיצוי לפי דעתו… מיותר לציין כי הדבר נדחה על ידי בית המשפט. בית המשפט פסק לזכות התובעים סך של 34,866 ש"ח בגין הליקויים בצירוף הצמדה וריבית, סכום הקרוב לחוות דעתו של מומחה התביעה המהנדס אלוני עזרא בניכוי עלויות התיקונים שבוצעו בפועל בדירה לאחר מתן חוות דעתו, ועוד נפסקו סכומים נוספים בגין החזרים, נזק לא ממוני והוצאות.

לחצו כאן ל חברות מימון תביעות משפטיות של ליקויי בנייה באינדקס וועדי הבתים של הפורטל