שטחו אחד החדרים בביתי (ממ"ד) – 7.2 מ"ר.
איך מחשבים פיצוי במקרה זה מאחר וזה "חצי חדר " ולא "חדר"?
תודה על תגובתכם <-:
בנושא "גריעת" חצי חדר קיימים פסקי דין שונים.
בתיק אזרחי 086512/00 נידונה תביעה לקבלת פיצוי, בטענה שדירת 4 חדרים אינה אלא דירת ½ 3 חדרים, היות שאופן בניית הממ"ד יצר מגרעת מסוימת באזור הדלת, באופן שמידות הדלת לא התאימו לתקנות המגדירות חדר, לפי חוק התכנון והבניה. (בית משפט השלום בת"א – השופט דניאל ארנסט).
התביעה הוגשה 3 שנים לאחר מסירת הדירה. הדירה נרכשה כאשר כבר היתה בנויה, ולאחר שהקונים ראו אותה. הקונים קבלו את הדירה ללא כל טענה. בפסק הדין בוחן השופט את השאלה האם היתה אי התאמה נסתרת המקיימת עילת תביעה, וכן האם היתה ירידת ערך עקב צורת הממ"ד. שמאי מטעם בית המשפט קבע ירידת ערך של 6,800 $. השופט מציין שהמישור הרלוונטי לבחינת טענות הצדדים הוא המישור החוזי, ולא המישור הפורמאלי המתייחס לתקנות שונות בעניינים שונים. אין מחלוקת על כך שהממ"ד נבנה על פי התקנות ומתאים ליעודו כחדר מגן ומקלט וטענתם היחידה של התובעים היא ששטחו נופל מ- 8 מ"ר.
השופט מגיע למסקנה שהנתבעות לא הפרו את התחייבויותיהם כלפי הקונים. מידות הממ"ד היו ידועות מראש ולא היתה כאן כל אי התאמה. השופט קובע כי לא היתה גם אי התאמה חוזית, וכי לא נגרם כל נזק ולא היתה ירידת ערך. השופט מציין שבמקרה זה גם חוק המכר אינו מסייע לתובעים. החוק הנ"ל בסעיף 4 מוציא טענות שניתן היה לגלותן בעת מסירת הדירה, אם לא נטענו בתוך מועד סביר. השופט מגיע למסקנה שלא היתה כל אי התאמה נסתרת, וכי הקונים היו מודעים לכל העובדות. עוד קובע השופט שטענת התובעים מתייחסת לעניין אחר הנוגע לדיני התכנון והבנייה , אלא שעניין זה אינו רלוונטי באופן ישיר להסכם בין הצדדים. סופו של דבר – התביעה נדחתה.
פסק הדין ניתן ביום 4/7/2004 .
פסק דין שונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ( תיק א 000335/99 – השופטת ברכה בר-זיו). בתיק זה נידונה תביעת 8 משפחות לקבלת פיצוים בגין הפרת התחייבויות וליקויי בנייה בוילות צמודות קרקע שרכשו מהנתבעים.
אתייחס רק לאותו חלק בפסק הדין הנוגע לממ"ד. 4 ממשפחות התובעים טענו שהחדר החמישי בוילה הוא הממ"ד שהנו בשטח של 7.10 מ"ר. בלבד – בעוד שטח מינימלי של חדר על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 הינו 8 מ"ר. בנסיבות שכאלה טוענים התובעים כי המדובר בגריעת "חצי חדר" המזכה אותם בפיצוי בגין ירידת ערך הוילה. השופטת קובעת שאכן מדובר בהפרת התחייבות –כאשר שטח החדר החמישי – הממ"ד – קטן מזה הקבוע בתקנות. עם זאת בהתייחס לעובדה שהתובעים ראו את הוילה טרם הרכישה, ולנוכח העובדה כי לחוזה צורף היתר הבנייה, שבו ניתן פירוט מדויק של כל אחד מגודל החדרים, סבורה השופטת, כי אין להעמיד את הפיצוי על אבדן "חצי חדר", כקביעת השמאי מטעם התובעים- אלא על החסר בכ-90 סמ"ר. השופטת העמידה את גובה הפיצוי על 20,000 ₪ לכל אחד מהתובעים
פסק הדין ניתן ביום 11/8/2003.
לפנינו 2 תביעות – 2 פסקי דין שונים. ביחס למקרה הפניה לפורום, יש לבחון עם עורך דין את פרטי החוזה הספציפי.
התשובה ניתנה בסיוע עו"ד שולמית בן ציון.
תשובתי זו הינה בבחינה מידע אינפורמטיבי כללי בלבד ,ואינה מהווה ו/או באה להחליף יעוץ משפטי ו/או יעוץ בנושא כלשהו ספציפי ,אשר על כן, יש לפנות לגורמים המקצועיים הרלונטיים .
בנושא "גריעת" חצי חדר קיימים פסקי דין שונים.
בתיק אזרחי 086512/00 נידונה תביעה לקבלת פיצוי, בטענה שדירת 4 חדרים אינה אלא דירת ½ 3 חדרים, היות שאופן בניית הממ"ד יצר מגרעת מסוימת באזור הדלת, באופן שמידות הדלת לא התאימו לתקנות המגדירות חדר, לפי חוק התכנון והבניה. (בית משפט השלום בת"א – השופט דניאל ארנסט).
התביעה הוגשה 3 שנים לאחר מסירת הדירה. הדירה נרכשה כאשר כבר היתה בנויה, ולאחר שהקונים ראו אותה. הקונים קבלו את הדירה ללא כל טענה. בפסק הדין בוחן השופט את השאלה האם היתה אי התאמה נסתרת המקיימת עילת תביעה, וכן האם היתה ירידת ערך עקב צורת הממ"ד. שמאי מטעם בית המשפט קבע ירידת ערך של 6,800 $. השופט מציין שהמישור הרלוונטי לבחינת טענות הצדדים הוא המישור החוזי, ולא המישור הפורמאלי המתייחס לתקנות שונות בעניינים שונים. אין מחלוקת על כך שהממ"ד נבנה על פי התקנות ומתאים ליעודו כחדר מגן ומקלט וטענתם היחידה של התובעים היא ששטחו נופל מ- 8 מ"ר.
השופט מגיע למסקנה שהנתבעות לא הפרו את התחייבויותיהם כלפי הקונים. מידות הממ"ד היו ידועות מראש ולא היתה כאן כל אי התאמה. השופט קובע כי לא היתה גם אי התאמה חוזית, וכי לא נגרם כל נזק ולא היתה ירידת ערך. השופט מציין שבמקרה זה גם חוק המכר אינו מסייע לתובעים. החוק הנ"ל בסעיף 4 מוציא טענות שניתן היה לגלותן בעת מסירת הדירה, אם לא נטענו בתוך מועד סביר. השופט מגיע למסקנה שלא היתה כל אי התאמה נסתרת, וכי הקונים היו מודעים לכל העובדות. עוד קובע השופט שטענת התובעים מתייחסת לעניין אחר הנוגע לדיני התכנון והבנייה , אלא שעניין זה אינו רלוונטי באופן ישיר להסכם בין הצדדים. סופו של דבר – התביעה נדחתה.
פסק הדין ניתן ביום 4/7/2004 .
פסק דין שונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ( תיק א 000335/99 – השופטת ברכה בר-זיו). בתיק זה נידונה תביעת 8 משפחות לקבלת פיצוים בגין הפרת התחייבויות וליקויי בנייה בוילות צמודות קרקע שרכשו מהנתבעים.
אתייחס רק לאותו חלק בפסק הדין הנוגע לממ"ד. 4 ממשפחות התובעים טענו שהחדר החמישי בוילה הוא הממ"ד שהנו בשטח של 7.10 מ"ר. בלבד – בעוד שטח מינימלי של חדר על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 הינו 8 מ"ר. בנסיבות שכאלה טוענים התובעים כי המדובר בגריעת "חצי חדר" המזכה אותם בפיצוי בגין ירידת ערך הוילה. השופטת קובעת שאכן מדובר בהפרת התחייבות –כאשר שטח החדר החמישי – הממ"ד – קטן מזה הקבוע בתקנות. עם זאת בהתייחס לעובדה שהתובעים ראו את הוילה טרם הרכישה, ולנוכח העובדה כי לחוזה צורף היתר הבנייה, שבו ניתן פירוט מדויק של כל אחד מגודל החדרים, סבורה השופטת, כי אין להעמיד את הפיצוי על אבדן "חצי חדר", כקביעת השמאי מטעם התובעים- אלא על החסר בכ-90 סמ"ר. השופטת העמידה את גובה הפיצוי על 20,000 ₪ לכל אחד מהתובעים
פסק הדין ניתן ביום 11/8/2003.
לפנינו 2 תביעות – 2 פסקי דין שונים. ביחס למקרה הפניה לפורום, יש לבחון עם עורך דין את פרטי החוזה והנסיבות הספציפיות.
התשובה ניתנה בסיוע עו"ד שולמית בן ציון.
תשובתי זו הינה בבחינה מידע אינפורמטיבי כללי בלבד ,ואינה מהווה ו/או באה להחליף יעוץ משפטי ו/או יעוץ בנושא כלשהו ספציפי ,אשר על כן, יש לפנות לגורמים המקצועיים הרלונטיים .
