המפקחים מאשרים זאת בפסקי הדין שלהם, ומכאן התשובה שניתנה ע"י האגודה לתרבות הדיור.
אני מודעת להתייחסות שהיתה בעבר ע"י עו"ד שחל, המבדילה בין "חבר-ועד" מתוך הבניין, לבין "מתחזק" שהוא לכאורה חיצוני לבניין. אבל, החוק אינו יוצר את ההבדלה הזו, וגם המפקחים לא.
הבעיה תהיה לאותו מתחזק במתן חשבונית-מס, או, בדיווח לשלטונות על הכנסתו.
המשמעות היא שיהיה הסכם שבו ייקבעו כל תנאי ההתקשרות, לרבות שכר המתחזק, אחריותו במסגרת תפקידו, הביטוח שיהיה לו, וכו´.
החוק לא קובע צורך בקיומה של אסיפת דיירים לשם קבלת הסכמה על מתחזק.
החוק לא מאפשר התקשרות רטרואקטיבית, והוא מדבר על התקשרות עתידית, כנאמר בסעיף 71(ב)(1) לחוק:
"בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה כאמור (בחוק זה – מתחזק)."
שים לב למילה – יתבצעו – בלשון עתיד.
השואל כאן דיבר רק על פטור מתשלומים שוטפים לועד הבית. שכרו של המתחזק צריך כאמור להקבע בהסכמה. הרוב הדרוש להסכמה בנושא השכר הוא של מס´ הדירות שלהן צמוד יותר מ- 50% מהרכוש המשותף.
יש כמה אינדיקציות לכך:
1. "דינו של שכר המתחזק…"- מכך עולה כי הכוונה היא לגורם העוסק באחזקת מבנים תמורת שכר. אין זה מובן מאליו שבעל דירה זכאי לקבל שכר תמורת עבודתו.
2. "… יתבצעו על ידי מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה כאמור". מדובר כאן על התקשרות חוזית בין כל הדירות עם המתחזק, אך מובן שבעל דירה לא יכול להתקשר בחוזה עם עצמו.
3. "על המתחזק יחולו, לענין ניהול החשבונות ואישורם והמצאת מידע לבעלי הדירות, החובות המוטלות על גזבר בסעיף 16 לתקנון המצוי שבתוספת". לו הכוונה היתה גם לבעל דירה, לא היה צריך להוסיף את ההוראה הזאת, כי זה עניין שהדיירים יכולים לקבוע בינם לבין עצמם.
4. ובכלל, אם המחוקק היה מתכוון גם לבעל דירה הוא היה מציין זאת.
ובכל מקרה לא נדרש רוב של 75% כדברי האגודה. המספרים הנכונים הם 66% לצורך החלטה עקרונית על התקשרות ו- 51% לצורך קביעת מתחזק ספציפי.
