החיצוני של הבניין – אך הוועד מסרב לשפות את הדייר על התיקון, וזאת ללא כל סיבה עניינית אלא כתוצאה מסכסוך אישי בין הדייר לבין ראש הוועד.
הבעייה היא שתביעה למפקח מחייבת אגרה של 645 ש"ח.
בתביעות קטנות האגרה במקרה כזה היא 50 ש"ח.
האם ניתן לתבוע בתביעות קטנות בעילה של עשיית עושר?
כלומר, הדייר תובע את הכסף לא מכוח שכנותו אלא בעילה של עשיית עושר – עילה שהייתה עומדת לו גם אלמלא התגורר באותו בניין.
הבעייה היא שתביעה למפקח מחייבת אגרה של 645 ש"ח.
בתביעות קטנות האגרה במקרה כזה היא 50 ש"ח.
האם ניתן לתבוע בתביעות קטנות בעילה של עשיית עושר?
כלומר, הדייר תובע את הכסף לא מכוח שכנותו אלא בעילה של עשיית עושר – עילה שהייתה עומדת לו גם אלמלא התגורר באותו בניין.
09-06-2013 14:47:00
זמי זילברמן
ואיפה שאר חברי הועד?
האם זה נזק ידוע לועד? למה לא תיקנו?היתה הצעת מחיר? התראה לפני צתיקון? כל אלו שאלות חשובות שבתביעה תישאלנה
10-06-2013 11:27:00
יוד דלת
לכל השאלות הללו יש תשובות טובות. העניין הוא שזה
מגוחך להגיש תביעה ע"ס 400 ש"ח ולשלם אגרה 645 ש"ח.
מצד שני הדייר שהוציא את הכסף מרגיש פראייר – כי בסה"כ הוא גילה רצון טוב.
מצד שני הדייר שהוציא את הכסף מרגיש פראייר – כי בסה"כ הוא גילה רצון טוב.
10-06-2013 15:34:00
זמי זילברמן
החזר
בכתב התביעה תכניס החזר אגרה .
10-06-2013 17:00:00
תומר שניר
בוא נעשה סדר
קודם כל צריך לברר אם יש עילת תביעה.
בעיקרון דייר אינו יכול לעשות תיקון על דעת עצמו ברכוש המשותף ולדרוש החזר, אלא בהתקיים תנאים מסוימים.
אם הוא התריע על הצורך בתיקון ונתן לועד הזדמנות לדאוג לכך ולא נענה תוך זמן סביר, ואם תיקון דחוף היה הכרחי ואם המחיר ששילם היה סביר ואם התיקון נעשה ברמה סבירה אז יש לו עילת תביעה (אבל כל התנאים צריכים להתקיים).
האם תיקון הקיר היה דחוף כך שדחיית התיקון הייתה גורמת נזק נוסף? אם זה לא המצב אז הי עליו להגיש תביעה נגד הועד שתורה לו לבצע את התיקון.
לחילופין אם הסיטואציה הייתה שהועד אישר לו לבצע את התיקון והבטיח החזר ואחר כך התכחש לכך, אז גם יש עיל תביעה.
בנוגע לאגרה, כמו שכתב מישהו בתביעה אפשר וצריך לבקש החזר האגרה.
בעיקרון דייר אינו יכול לעשות תיקון על דעת עצמו ברכוש המשותף ולדרוש החזר, אלא בהתקיים תנאים מסוימים.
אם הוא התריע על הצורך בתיקון ונתן לועד הזדמנות לדאוג לכך ולא נענה תוך זמן סביר, ואם תיקון דחוף היה הכרחי ואם המחיר ששילם היה סביר ואם התיקון נעשה ברמה סבירה אז יש לו עילת תביעה (אבל כל התנאים צריכים להתקיים).
האם תיקון הקיר היה דחוף כך שדחיית התיקון הייתה גורמת נזק נוסף? אם זה לא המצב אז הי עליו להגיש תביעה נגד הועד שתורה לו לבצע את התיקון.
לחילופין אם הסיטואציה הייתה שהועד אישר לו לבצע את התיקון והבטיח החזר ואחר כך התכחש לכך, אז גם יש עיל תביעה.
בנוגע לאגרה, כמו שכתב מישהו בתביעה אפשר וצריך לבקש החזר האגרה.
11-06-2013 13:10:00
יוד דלת
העניין הוא כזה: בעל אחת הדירות ביטל בקיר את מזגן
החלון שלו וסתם את המקום עם בלוקים.
בתוך דירתו הוא סתם יפה את החור עם טיח וצבע באופן שלא יודעים שהיה לו שם מזגן.
בקיר החיצוני נשארה נישה מכוערת עם בלוקים שלא ניתן היה לגשת אליה ולתקן אותה כיוון שהמדובר בקומה החמישית.
לגמרי במקרה היה צורך לבצע תיקון של צינור שעובר בסמוך לנישה הנ"ל של המזגן.
לצורך תיקון הצינור נבנה פיגום מיוחד.
רגע לפני פירוק הפיגום הבחין דייר מהקומה השביעית שניתן לתקן את הנישה ושאל את מתקין הפיגום אם הוא יכול לתקן את הנישה הזו. האיש השיב בחיוב ואמר שזה יעלה 400 ש"ח כולל שפריץ מתאים באופן שלא יורגש שהיתה שם נישה.
הסכום נראה בהחלט סביר לאור העובדה שצריך לבצע את התיקון בכמה פעמים (קודם טיח, לחכות שיתייבש ואח"כ שפריץ) – מה גם שמדובר בדליי חומר שצריך להרים ולטפס על הפיגום וכו´ וכו´.
דחיפות העניין התעוררה בכך שעמדו לפרק את הפיגום ואם היו מפרקים – שוב לא ניתן היה להגיע לשם (לצורך התיקון דחו את פירוק הפיגום).
הדייר מהקומה השביעית סיכם עם האיש על התיקון ולא העלה בדעתו שהוועד יסרב לשלם סכום פעוט שכזה.
הדייר שוחח עם בעל המזגן על העניין וזה הסכים לשלם את הסכום אולם בהמשך התחרט וסיפר שהוועד אמר לו לא לשלם (כאמור, יש סכסוך בין הוועד לבין הדייר מהקומה השביעית).
בלית ברירה, הדייר מהקומה השביעית, שביקש את התיקון, שילם מכיסו 400 ש"ח עבור התיקון כיוון שהוא נתן את מילתו לבעל המקצוע.
במצב עניינים זה נראה שיש לדייר המשלם עילה – לא רק נגד הוועד אלא גם נגד בעל המזגן שגרם לנזק לקיר החיצוני.
העילה: עשיית עושר ולא במשפט.
בתוך דירתו הוא סתם יפה את החור עם טיח וצבע באופן שלא יודעים שהיה לו שם מזגן.
בקיר החיצוני נשארה נישה מכוערת עם בלוקים שלא ניתן היה לגשת אליה ולתקן אותה כיוון שהמדובר בקומה החמישית.
לגמרי במקרה היה צורך לבצע תיקון של צינור שעובר בסמוך לנישה הנ"ל של המזגן.
לצורך תיקון הצינור נבנה פיגום מיוחד.
רגע לפני פירוק הפיגום הבחין דייר מהקומה השביעית שניתן לתקן את הנישה ושאל את מתקין הפיגום אם הוא יכול לתקן את הנישה הזו. האיש השיב בחיוב ואמר שזה יעלה 400 ש"ח כולל שפריץ מתאים באופן שלא יורגש שהיתה שם נישה.
הסכום נראה בהחלט סביר לאור העובדה שצריך לבצע את התיקון בכמה פעמים (קודם טיח, לחכות שיתייבש ואח"כ שפריץ) – מה גם שמדובר בדליי חומר שצריך להרים ולטפס על הפיגום וכו´ וכו´.
דחיפות העניין התעוררה בכך שעמדו לפרק את הפיגום ואם היו מפרקים – שוב לא ניתן היה להגיע לשם (לצורך התיקון דחו את פירוק הפיגום).
הדייר מהקומה השביעית סיכם עם האיש על התיקון ולא העלה בדעתו שהוועד יסרב לשלם סכום פעוט שכזה.
הדייר שוחח עם בעל המזגן על העניין וזה הסכים לשלם את הסכום אולם בהמשך התחרט וסיפר שהוועד אמר לו לא לשלם (כאמור, יש סכסוך בין הוועד לבין הדייר מהקומה השביעית).
בלית ברירה, הדייר מהקומה השביעית, שביקש את התיקון, שילם מכיסו 400 ש"ח עבור התיקון כיוון שהוא נתן את מילתו לבעל המקצוע.
במצב עניינים זה נראה שיש לדייר המשלם עילה – לא רק נגד הוועד אלא גם נגד בעל המזגן שגרם לנזק לקיר החיצוני.
העילה: עשיית עושר ולא במשפט.
11-06-2013 16:32:00
תומר שניר
לפי התיאור , יש לו עילת תביעה כנגד בעל המזגן
מי שגרם לנזק בקיר (רכוש משותף) הוא בעל המזגן, בסופו של דבר מי שצריך לשאת בהוצאות התיקון זה הוא.
לפי תיאורך בעל המזגן הסכים לשלם (מכיסו אם הבנתי נכון),
לא ברור אם התחייבות זאת ניתנה מראש או בדיעבד (ויש לכך חשיבות) , אם התיקון נעשה על סמך הבטחתו של בעל המזגן לשלם אז לכאורה זה בין איש הקומה השביעית לבין בעל המזגן , לא ברור למה הועד מעורב ולמה בעל המזגן מקבל הוראות מהועד?
ללא אותה הבטחה של בעל המזגן אז עילת התביעה היא גם כנגד הועד , אם כי יש כאן בעיתיות בכך שלא ביקש אישור מראש. אך בנסיבות העניין החריגות יש סיכוי לפסיקה לטובתו.
הייתי מגיש תביעה כנגד בעל המזגן והועד ונותן למפקח להחליט מי חייב.
אני לא בטוח שהעילה מתאימה.
לפי תיאורך בעל המזגן הסכים לשלם (מכיסו אם הבנתי נכון),
לא ברור אם התחייבות זאת ניתנה מראש או בדיעבד (ויש לכך חשיבות) , אם התיקון נעשה על סמך הבטחתו של בעל המזגן לשלם אז לכאורה זה בין איש הקומה השביעית לבין בעל המזגן , לא ברור למה הועד מעורב ולמה בעל המזגן מקבל הוראות מהועד?
ללא אותה הבטחה של בעל המזגן אז עילת התביעה היא גם כנגד הועד , אם כי יש כאן בעיתיות בכך שלא ביקש אישור מראש. אך בנסיבות העניין החריגות יש סיכוי לפסיקה לטובתו.
הייתי מגיש תביעה כנגד בעל המזגן והועד ונותן למפקח להחליט מי חייב.
אני לא בטוח שהעילה מתאימה.
11-06-2013 17:05:00
יוד דלת
בעל המזגן הסכים לשלם בדיעבד כי הוא לא היה
בבית בזמן שהדייר בקומה השביעית סיכם על התיקון.
הנקודה היא שאם הדייר מהקומה השביעית לא היה מסכם באותו רגע על התיקון, היה בעל הפיגום ממשיך בפירוק הפיגום ולא היה ניתן לתקן כלל.
בכל אופן, הרי אתה עצמך אומר שבעל המזגן צריך לשאת בהוצאות התיקון, ואם כך למה זה רלוונטי אם הוא התחייב על התשלום לפני או אחרי ההתיקון?
הנקודה היא שאם הדייר מהקומה השביעית לא היה מסכם באותו רגע על התיקון, היה בעל הפיגום ממשיך בפירוק הפיגום ולא היה ניתן לתקן כלל.
בכל אופן, הרי אתה עצמך אומר שבעל המזגן צריך לשאת בהוצאות התיקון, ואם כך למה זה רלוונטי אם הוא התחייב על התשלום לפני או אחרי ההתיקון?
11-06-2013 19:57:00
תומר שניר
אז ככה
אילו בטרם התיקון היה בעל המזגן מבטיח לשלם בעד התיקון אז הדייר מקומה 7 יכול היה לומר שהסתמך על הבטחה זאת כהתחייבות לשלם בעד התיקון ובלעדיה לא היה מזמין את התיקון, במקרה כזה עילת התביעה שלו כנגד בעל המזגן הייתה חזקה והוא לא היה צריך בכלל להתעסק עם הועד.
אך כפי שקרה בפועל עילת התביעה שלו פחות חזקה והנתבע שלו הוא לכאורה הועד (כי התיקון בוצע ברכוש המשותף שהוא באחריות הועד), אמנם לועד יש כנראה עילה לדרוש שיפוי מבעל המזגן שגרם לנזק אבל זה בין הועד לבין בעל המזגן .
כך זה מבחינה משפטית טהורה, בפועל אין טעם לסבך תהליכים עד כדי כך ועדיף כבר לתבוע גם את הועד וגם את בעל המזגן.
לו אני בעל המזגן הייתי משלם ואומר תודה רבה לאותו שכן שהגדיל ראש, חבל שצריך להגיע למצבים כאלה.
אך כפי שקרה בפועל עילת התביעה שלו פחות חזקה והנתבע שלו הוא לכאורה הועד (כי התיקון בוצע ברכוש המשותף שהוא באחריות הועד), אמנם לועד יש כנראה עילה לדרוש שיפוי מבעל המזגן שגרם לנזק אבל זה בין הועד לבין בעל המזגן .
כך זה מבחינה משפטית טהורה, בפועל אין טעם לסבך תהליכים עד כדי כך ועדיף כבר לתבוע גם את הועד וגם את בעל המזגן.
לו אני בעל המזגן הייתי משלם ואומר תודה רבה לאותו שכן שהגדיל ראש, חבל שצריך להגיע למצבים כאלה.
11-06-2013 22:10:00
נחמיה פלוטקין
בשולי דבריו של תומר
אלו מקרים שבהם הכי כדאי לכל הצדדים לשבת ולהגיע לפשרה/הבנה. שכן, אם יגיעו כאן להליך משפטי אזי כל הצדדים יפסידו.
לכן, אני ממליץ לשבת עם בעל המזגן ולהסביר לו את המצב המשפטי לאשורו ולהעמיד אותו על הסכום הגבוה שהוא עלול לשלם לבסוף [שכן התשלום כולל אגרה ועוד].
כמוכן לשבת עם וועד הבית ולהסביר להם שלמעשה הם היו אמורים לדרוש את התיקון בעת יצירת המפגע ע"י מתקין המזגן
ואף להם יש מה להפסיד כולל שכנות טובה [אם אכן יש כזו] וימי עבודה וכמובן – כסף.
אני סבור שצריך לחתור לכך שבעל המזגן ישלם חצי והוועד ישלם חצי וכך הכל יבוא על מקומו בשלום.
ייתכן שגם המתקן יידרש לספוג מאה ש"ח. לדעתי זה שווה לו. הליך משפטי הוא לא נעים, יקר וסוחט מנטלית.
11-06-2013 23:03:00
יוד דלת
תודה על העצה. הסיפור הזה הוא קצה קצהו של סכסוך
גדול שבבסיסו משבר אמון עמוק בין הצדדים, שכנראה לא ניתן כבר לאיחוי.
12-06-2013 00:12:00
נחמיה פלוטקין
עצוב ומוכר
למזלנו הדייר הזה עזב לאחר שהפסיד בכל ערכאה משפטית בה התמודדנו.