מאיזור הסלון משתקף נוף, שהיה אחד הסיבות לרכישת הנכס. לפני כשנה החליט השכן "לא לראות ולא להראות" ולמרות שביתו מרוחק מאיתנו (כ- 100 מ´) נטע שדרה של עצי ברוש (כנראה אטלנטי האמור להתנשא לגובה של 10-15 מ´) בקצה החלקה שלו על גבול החצרות.
כעת העצים צעירים ונמוכים, אבל עם השנים, יהוו מחסום לאויר והפרעה ודאית בהסתרת הנוף.
בשיחה עם השכן, הוא אמר שהוא יגזום את העצים, דבר שאני לא כל כך מאמין שיקרה.
שאלתי, האם יש תקדים לנושא, האם יש דרך לחייבו בגיזום או בהחלפת העצים או כל מה שיכול לשפר את העניין.
אודה על תשובתך.
חוק המקרקעין הכיר בזכותו של אדם לנוף, לאור שמש, לאויר וההגנה מצוייה בסעיף הבא:
עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן – השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השרשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי- סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.
עליכם להרים את הנטל בנקודות הבאות:
1. להוכיח שמדובר בקירבה מספקת מבחינה פיזית – "סמוך למיצר". כאן צריך למתוח פרשנית את המונח "בסמוך ל…"
אם באמצעות צילומים (ואפילו הייתי עושה הדמיית מחשב)ניתן יהיה להמחיש הסתרה של ממש של שמש ונוף מגובה מסויים של עצי השכן הרי שלכאורה תוכלו לעמוד בנטל.
2. להוכיח הפרעה בלתי סבירה בהנאה מהמקרקעין – כל מקרה נבחן לגופו ואת הסבירות (מונח משפטי חמקמק ביותר) קובע בסופו של דבר השופט.
היה לי בזמנו תיק דומה יחסית של בית במושב יוקרתי ביותר בו נהנים לגור עשירי הארץ (המליון העליון – יש כמה כאלה). עצי הברוש היפים של השכן גבהו מאוד וגרמו לחשיכה ממש בגינה של מרשי ואף להרס הדשא, שכן דשא זקוק לאור שמש. היה בכך שינוי לרעה של מצב קיים. הצדדים בעקבות הגשת ההליך הגיעו לפשרה והשכן החליף את הצמחיה לברוש לימון נמוך יותר.
הצדדים השקיעו בהליך אלפי דולר רבים למרות שאת הפתרון ניתן היה להשיג גם ללא הליכים.
