על סמכויות המפקח על בתים משותפים ועל רעש ממזגנים

חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 מסמיך את המפקח על בתים משותפים להכריע בסכסוך בין בעלי דירות בדבר זכויותיהם או חובותיהם או בסכסוך בדבר הסגת גבול של בעל דירה בדירה אחרת או ברכוש המשותף.

סמכותו של המפקח לדון מוגבלת לתביעות שעילתן נובעת מזכויותיהם הקנייניות של הצדדים ואין הוא מוסמך לדון בעילת תביעה אחרת, כגון עילה נזיקית בשל מטרד (לרבות מטרד רעש) אפילו יש בתשתית העובדתית עליה נסמכת התביעה כדי לבסס עילה זו.

התקנת מזגן שלא במקום המיועד לכך, הינה בגדר "תוספת בנייה" ועל כך מחייבת היתר מטעם הדיירים בתוקף זכות הקניין שלהם ברכוש המשותף. על כך כבר אמר בית המשפט, כי התקנת מזגן בקיר החיצוני של בית משותף מהווה פגיעה ברכוש המשותף, אלא אם קיבל המתקין אישור האסיפה הכללית של בעלי הדירות.

בכל מקרה אחר יורה המפקח למתקין המזגן להסיר אותו לאלתר. בפנייה למפקח יש להדגיש את התקנת המזגן ללא היתר בניה ואת אי יכולתו של המתלונן לנצל כראוי את רכושו.

לכן, מוסמך המפקח לדון בתביעה נגד מי שהתקין מזגן בקיר החיצוני של הבית המשותף, שהוא רכוש משותף, ללא קבלת הסכמה מבעלי הדירות, אך אין הוא מוסמך לדון בעילת המטרד עקב הרעש שאותו מזגן עצמו גורם תוך כדי פעולתו. למפקח על בתים משותפים מוקנות כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום אלא שמדובר בטיפול מהיר יותר.

הזכות להגיש תביעה למפקח מוקנית הן לבעל הדירה והן לנציגות הבית המשותף.

המאמר מתוך אתר איכות הסביבה