האם פירצה בחוק או יציתיות שאינה במקומה?
ושוב בנושא הפעלת חדר כושר ללא מדריך.
הגיע אלינו רעיון שמישהו יזם בבנין לצורך הפעלת חדר כושר ורציתי לדעת האם יכול להיות בו ממש.
בבנין גר עו"ד שטיפל בנושא והחליט (על פי חוו"ד בעל פה ממשרד הבריאות – כן, לטענתם מ´ הבריאות אחראי במדינה על מימוש החוק הרלוונטי שאני לא יודעת מהו) שחדר הכושר הוא חלק מהרכוש המשותף ולכן לכל דייר יש בעצם חלק ממשי פרטי שלו במתחם הזה. ב"מתחם הפרטי" הזה מותר לו להתאמן ללא מדריך בדיוק כפי שזה בתוך ביתו או שהוא רץ בחוץ.
בנוסף- הם מצאו חברת ביטוח שעשתה להם ביטוח חיים והתנתה אותו בבדיקת תקינות של המכשירים.
ועוד,
כדי להגן על הועד מתביעות אפשריות הם יצרו מצב כאילו "כל הדיירים בועד" – בפרוטוקול ישיבת הדיירים, חתמו כל הדיירים מרצונם להפעיל את חדר הכושר ללא מדריך. ואז אין מצב ש"הועד מסר מפתחות" לדיירים ונושא באחריות להפעלה.
את זה הם עשו עוד לפני שמצאו חברת ביטוח.
חוץ מזה הם גם החתימו את הדיירים על נייר בו הם נושאים אחריות על השימוש בחד"כ וכו´ וכו´.
מה דעתך?
תודה
מהחקיקה הקיימת אין דרך אחת ברורה להסיק שאין חובה או יש חובה למדריך פשוט משום שההתייחסות היא בכיוון של מכוני הכושר הלא ביתיים ו/או ברכוש משותף. אם הולכים לחומרה אז יש חובה. אבל זה לא פראקטי. זה הופך את חדר הכושר לנטל כספי בלתי סביר.
התפתחה בפועל פראקטיקה שאנו עו"ד העוסקים בכך אחראים לה:
אני למשל מכין ערכה לבית שכוללת תקנון שימוש; שילוט עם אזהרות שונות וכללי התנהגות.
כמו כן לא פחות חשוב: ביטוח – לגבי ביטוח – אם מצליחים להשיג ביטוח ללא מדריך – וזה קשה אך לא בלתי אפשרי – המצב מתקרב למניח את הדעת.
המודל כבר קיים.
אם לא הרי מה שאתה מציע הוא בואו ניתן לדיירים רגיעון כדי לאפשר את הפעלת חדר הכושר, מתוך תקווה שהסטטיסטיקה תנצח ואו שלא "נזכה" לאירוע מסוג כזה או שהוא יקרה בעוד מספיק זמן, בתקווה שעד אז ישונה החוק.
אם אני טועה אנא תקן אותי, משום שגם אנחנו היינו רוצים להתחיל ולהפעיל את חדר הכושר ללא מדריך אבל עדיין לא השתכנענו שהפתרון המוצע אכן מכסה אותנו כוועד מפני תביעה על רשלנות.
שבבנין שסיפרתי עליו, גר עו"ד שטיפל בנושא והחליט (על פי חוו"ד בעל פה ממשרד הבריאות – כן, לטענתם מ´ הבריאות אחראי במדינה על מימוש החוק הרלוונטי) שחדר הכושר הוא חלק מהרכוש המשותף ולכן לכל דייר יש בעצם חלק ממשי פרטי שלו במתחם הזה. ב"מתחם הפרטי" הזה מותר לו להתאמן ללא מדריך בדיוק כפי שזה בתוך ביתו או שהוא רץ בחוץ.
מניסיונך המקצועי, האם זה רעיון בר קיימא?
לגבי הרעיון הגאוני כביכול שמבוסס על ניתוח המושג רכוש משותף וחלק "פרטי" של כל אחד – חבל לך על הזמן. זה קשקוש שמעליב את האינטילגנציה. חלקו של כל דייר ברכוש המשותף הוא בלתי מסויים. הרכוש המשותף אינו פסיפס של חלקי רכוש פרטי אלא כל חלק בו הוא משותף לכולם. יש לי הצעה בשבילך: במקום להקשיב לכל מיני פלפולים מיותרים (אגב אופייניים מאוד לראש היהודי שממציא לך פטנטים) ובמקום לחפור בחוק – פעולות שלא יקדמו אותך לשום מקום – גשו לעו"ד שיכין ניירת מתאימה ולחב´ ביטוח שכבר מבטחת חדרי כושר דומים.
או – תשארו עם מדריך ותשלמו.
לפי החוק הקיים יש חובה לנוכחות מדריך בעת הפעלת מכון כושר. מאחר ועדיין לא ניתן פטור או סייג לחדרי כושר בבתים משותפים, החוק היבש חל.
אלא שחובה זו הופכת את חדר הכושר ליקר מאוד ובעיקר בבתים משותפים לא גדולים הנטל כבד מנשוא.
לכן התפתחה פראקטיקה שבעיקרה מושתתת על כללי בטיחות קפדניים, ביטוח מתאים והגבלות שונות בעיקר לענין נגישות החדר לקטינים וכד´.
בכל מקרה ללא פתרון ביטוחי מאוד לא מומלץ להפעיל חדר כושר ביתי.
