כמשפטן המתמצא ו/או המתמחה בענייני סמכויות מפקחת רציתי להעלות בפניה קושיא מסויימת ואם תענה נכונה ( לפי פסק הדין שניתן ע"י המפקחת ) אני מסיר בפניך את הכובע .
בשנת 1995 הגשתי תביעה למפקחת בעילות ובסעדים הבאים : א. פיצוי כספי ( דמי שימוש וכו ) ב. צו עשה ( בקשה לצו הריסה כנגד מחסן וסככה שנבנו שלא כדין בחצר הבית וברכוש המשותף וששימשו את הדיירים כמוסך לפחחות רכב ) ג. חלוקת הרכוש המשותף .
אם תנחש את התוצאה אתה גדול .
רמז : אין לך סיכוי .
לגבי הצו עשה – קבעה המפקחת שאין היא מתערבת בנדון שכן עליך לפנות בענייני רישוי והיתרים או העדר היתרים לרשות המקומית או לבית משפט לעניינים מקומיים.
לגבי הפיצוי הכספי היא דחתה את התביעה מאותו נימוק – זה הרי נובע מהשאל הקודמת.
ולגבי העניין הקשה יותר – חלוקת הרכוש המשותף – היא החזירה אותך לאסיפת הדיירים.
רקע קצר – הורי רכשו דירה בבית משותף , בן 2 קומות ו – 4 דירות , בו קיים תקנון ומוסכם ועל פיו לכל דייר יש חלק מסויים של 1/4 מהשיתוף .
כמו כן הייתה קיימת הסכמה בלתי כתובה ומקדמת דנא שהדיירים מהצד המזרחי של הבית יעשו שימוש ברכוש המשותף המזרחי והדיירים מהצד המערבי – יעשו שימוש במשתוף המערבי .
כך נהגו במשך עשרות שנים עד לשנת 1974 מועד בו רכש דייר את אחד הדירות והקים בחצר הבית ( שהיה בשימוש הדייר הקודם ) מוסך לפחחות רכב ובכללם סככה ענקית ומחסן שנבנו ללא היתרי בניה ( ראה תמונה בקובץ מצורף ).
כמו כן הגיש הנ"ל בקשה לקבלת היתר לתוספת בניה בקומה א בלבד ובנה ( ללא היתר ) את הגג מבטון וחדר נוסף .
בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה לבקשה להיתר שהגיש הנ"ל נקבע מפורשות כי עליו להרוס את המחסן והסככה כתנאי לקבלת ההיתר , הוא לא הרס , וקיבל היתר .
יוצא מכאן כי הלכה למעשה הדייר הנ"ל הפר את ההסכמה שהייתה , כביכול , בין הדיירים .
לענייננו :
בעניין הסעד הכספי התביעה אכן נמחקה , מחוסר סמכות .
בעניין הצוה עשה ( בקשה למתן צו הריסה למבנים הבלתי חוקיים הנ"ל שנבנו ברכוש המשותף ) היא דחתה ( ולא מחקה ) את התביעה בטענת חוסר סמכות למרות שעפ"י דין ופסיקת בימ"ש עליון ( ע"א 768/80 לחם נ פומרנץ ) נקבע כי למפקחת יש סמכויות של שופט שלום ויש גם בסמכותה ליתן צווי עשה ולא תעשה ובכלם גם צווי הריסה .
בעניין החלוקה :
מאחר והייתה קיימת מקדמת דנא הסכמה ( בע"פ ) לעניין חלוקת החצר ( 2 דיירים יעשו שימוש בחלק המערבי ו – 2 דיירים יעשו שימוש בחלק המזרחי של החצר – הבניין הוא בין 4 דירות ) לא התייחסה המפקחת להפרת אותה הסכמה ( הנ"ל ) מה עוד שהיא סרבה לדון בכלל בכל העניינים הנוגעים לתכנון ובניה .
הבקשה לחלוקה נדחתה .
מיותר לציין כי עפי חוק בתי משפט ( סעיף 53 ) חלוקה ושימוש במקרקעין נמצאים בסמכות בימ"ש שלום בלבד .
תביעה אחרת שהגשתי לבימ"ש שלום , באותם עילות וסעדים שהמפקחת סרבה לדון בהם ו/או שלא היו בסמכותה , נדחו בטענת מעשה בית דין ,
בגלל פסק דין לקוי ופגום זה אני מתרוצץ כבר למעלה מ – 10 שנים בבתי משפט שונים ( שלום , מחוזי , עליון ) ורק לאחורנה התחילות התוצאות לשאת פרטי כשאני מצליח ( בכוחות עצמי ) לקעקע החלטת המפקחת טיפין טיפין .
בכל מקרה , תודה על התעניינותך והענותך המהירה והעניינית .
אין דין ואין דיין … !!!
