הקבלן שבנה את הבית המשותף המורכב שלנו, הוא זה שגם רשם אותו כבית משותף בטאבו וקבל לאחר מכן את המינוי מהטאבו כנציג יחיד לניהול הבית עד להיכון נציגות חליפית. הקבלן הזה גר ברציפות בבית מאז רישומו של הבית כבית משותף ועד מותו של הקבלן, תקופה של כ-30 שנה למעט מספר שנים באמצע, בהן גר הקבלן במקום אחר. הבית נוהל כל השנים על ידו, על פי חלוקת הוצאות שווה, אע"פ שמצאנו לאחר מותו שתקנון הבית המשותף התקף באותו זמן היה תקנון מצוי + הצמדת הגג בשטח 0.0 לשתי דירות הגג מה שהפך את שמו לתקנון מוסכם. כל השנים לא ידענו על כך. בתקופה שלאחר מותו ועד לאחרונה, כשלא היתה לבית נציגות רשמית – תקופה של למעלה מ-10 שנים, נכנסו לגור 2 בעלי דירות (האוחזים בשטח של פחות מ10% מהשטח הבנוי הכולל) אשר ניסו להכריח את שאר בעלי הדירות לעבור לשיטה המדורגת. בפועל מה שקרה – שכל יתר השכנים שילמו קרוב לשווה, אבל בעיקרון סכום הוצאות גבוה יותר, כך ששני בעלי הדירות המתנגדים ישלמו פחות, וזאת כדי להיות עד כמה שיותר קרוב לשיטת החלוקה השווה שהיתה מקובלת עד אז, אך יחד עם זאת להוציא לפועל את הנדרש.
אוסיף לכן עוד שאלה על מה שכבר נשאל לגבי דילמת אופן התשלומים – מהו כוחו של הרגל של שנים בעניין חלוקת תשלומים שווה, למרות שבבנין זה הנוהג שהונהג נעשה בצורה תמוהה לאורך שנים – כשברקע נמצא התקנון המצוי של חלוקה לפי שטחים שאיש לא ידע עליו? האם סטייה מאולצת מנוהג זה בזמן שלא היתה לבית נציגות רשמית פוגעת בזכות כלשהי בהווה שאולי נוצרה בשל הנוהג שהיה נהוג בשנים הקודמות?
אנו עדין מחפשים את הדרך החוקית הנכונה לניהול הבית באופן של חלוקה שווה או מוסכמת קרובה לשווה, מתוך גישה שזהו הדבר הנכון ביותר לבית זה. העניין חשוב לנו לצורך תפעול, כי אם נלך לפי השונות הטבעית הנובעת על פי שטחים, שבמקרה שלנו היא גדולה מאד, הסכום הכולל שנוכל לגייס יהיה נמוך מדי ואי אפשר יהיה לממש את אשר אנו שואפים אליו. רישום תקנון מוסכם אינו בר השמה אצלנו גם בגלל שני המתנגדים האוחזים בשטח של פחות מ10% מהשטח הבנוי הכולל וגם מכיון שאחד מבעלי הדירות גר ברוסיה ואין איתו קשר. כרגע ישנו רוב של כ- 80% מבעלי השטח הבנוי התומך בחתימתו בחלוקה שווה של ההוצאות. האם ישנה דרך להתקדם? אודה על כל עיצה והדרכה.
אוסיף לכן עוד שאלה על מה שכבר נשאל לגבי דילמת אופן התשלומים – מהו כוחו של הרגל של שנים בעניין חלוקת תשלומים שווה, למרות שבבנין זה הנוהג שהונהג נעשה בצורה תמוהה לאורך שנים – כשברקע נמצא התקנון המצוי של חלוקה לפי שטחים שאיש לא ידע עליו? האם סטייה מאולצת מנוהג זה בזמן שלא היתה לבית נציגות רשמית פוגעת בזכות כלשהי בהווה שאולי נוצרה בשל הנוהג שהיה נהוג בשנים הקודמות?
אנו עדין מחפשים את הדרך החוקית הנכונה לניהול הבית באופן של חלוקה שווה או מוסכמת קרובה לשווה, מתוך גישה שזהו הדבר הנכון ביותר לבית זה. העניין חשוב לנו לצורך תפעול, כי אם נלך לפי השונות הטבעית הנובעת על פי שטחים, שבמקרה שלנו היא גדולה מאד, הסכום הכולל שנוכל לגייס יהיה נמוך מדי ואי אפשר יהיה לממש את אשר אנו שואפים אליו. רישום תקנון מוסכם אינו בר השמה אצלנו גם בגלל שני המתנגדים האוחזים בשטח של פחות מ10% מהשטח הבנוי הכולל וגם מכיון שאחד מבעלי הדירות גר ברוסיה ואין איתו קשר. כרגע ישנו רוב של כ- 80% מבעלי השטח הבנוי התומך בחתימתו בחלוקה שווה של ההוצאות. האם ישנה דרך להתקדם? אודה על כל עיצה והדרכה.
15-02-2005 11:41:00
איתן ברעם
אופן חלוקת התשלומים
הכלל הוא שאם לא נרשם תקנון מוסכם בטאבו שקובע במפורש
שהתשלומים לועד הבית יהיו "שווה בשווה" (חלוקה שווה),
ואם לא ניתנה הסכמה – בכתב – מדירה כלשהי לחלוקה שווה כאמור,
הרי שזכותה של אותה דירה לשלם אך ורק על פי חלקה ברכוש המשותף.
שהתשלומים לועד הבית יהיו "שווה בשווה" (חלוקה שווה),
ואם לא ניתנה הסכמה – בכתב – מדירה כלשהי לחלוקה שווה כאמור,
הרי שזכותה של אותה דירה לשלם אך ורק על פי חלקה ברכוש המשותף.
אין קשר בין שיטת התשלום, לבין סה"כ גובה הסכום שועד הבית גובה.
הועד חייב לגבות את מלוא הסכום הדרוש לצורכי אחזקה,
בין בשיטה מדורגת על פי החלק היחסי ברכוש המשותף,
ובין בשיטה אחרת כלשהי.
את חלקה היחסי של כל דירה ברכוש המשותף ניתן לראות בצו
לרישום הבית המשותף, המוזכר בתגובתי הקודמת.
………………………………………………………………………………………………