אני גר בשכירות . מיסי ועד הבית היו בתחילה 250 ש"ח ולסירוגין עלו וכיום הם בגובה 300 ש"ח . ועד הבית פרסם מאזן שנתי שציין רזרבה של 56,000 ש"ח . שאלתי את הגזבר מדוע גובים כל כך הרבה מיסי ועד כשיש רזרבות בקופה והוא אמר שזה מטעמי נוחות גבייה , כדי שאם וכאשר ירצו לשפץ ואו לקנות דברים חדשים לבניין יוכלו לעשות זאת מהקופה וזאת במקום לגבות זאת בנפרד מכל דייר.
השאלה היא מדוע אני כשוכר צריך לספוג זאת כל חודש ?
הרי ברור שאם יש רזרבות , זה אומר שמה ששילמתי "כיסה" את ההוצאות השוטפות והרזרבות הם בעבור דברים שאני כשוכר לא צריך לשלם.
אנא עמדתך בעניין
תודה
הסכם השכירות הוא מסמך היסוד שקובע מה חל על השוכר.
מאחר ומדובר בשני צדדים להסכם שהם כשירים, בוגרים וחותמים מרצונם על הסכם הרי שברוב רובם של המקרים יכבד ביהמ"ש את ההסכם ככתבו וכלשונו וכל הסדר עליו יחליטו שני הצדדים יכובד.
לכן ניתן למצוא חוזים בהם כתוב בבמפורש ובאופן חד צדדי שעל השוכר לשלם כל הוצאה מכל סוג שהיא שחלה על הנכס. זה אמנם סעיף שמיטיב עם צד אחד בלבד אבל הוא אינו בלתי חוקי.
לעומת זאת יש חוזים מעט יותר מאוזנים אשר מחלקים אחריות בין שוכר למשכיר.
מכל מקום – הכל מתחיל בנוסח ההסכם עצמו.
זה חשוב כי השאלות שלך מנותקות לגמרי מהסכם השכירות שלך והן תלויות בחלל האויר והצדק.
זה לא המצב – המצב הוא שהתשובה נמצאת ככל הנראה בחוזה שלך ולא בעקרונות כלליים.
רק אם החוזה שלך לא מתייחס כלל לענין ניתן לצאת ממנו לדין ולנוהג.
כעת לנקודה שניה לא מעודדת יותר מבחינתך:
אין לך מעמד מול ועד הבית או מול הגזבר.
הם לא חייבים לתת לך מידע ומבחינתם אתה לא קיים.
אתה נמצא בנכס רק מכוח חוזה בינך לבין בעל הדירה שלך. אין לך מערכת יחסים משפטית עם הועד, אינך יכול להשתתף באסיפת דיירים, אינך יכו להיבחר לועד – את כל אלה יכול לעשות המשכיר שלך.
לכן אם יש לך תלונות הן צריכות להיות מופנות למשכיר ולא לגזבר ואם יחליט המשכיר לנקוט עמדה הוא יוכל לעשות זאת.
