נציגות הדיירים

מסביר שוב את המצב: ועד תבע אחד הדיירים שבנה ברכוש המשותף ונפסק שהדייר צריך להרוס הבנייה. בינתיים הוחלף הוועד והועד החדש אמור לפעול בהוצל"פ כדי לקיים את פסה"ד. הם מסרבים לכך. האם יש דרך לאחד מבעלי הדירות להביא לקיום פסה"ד? (או ע"י אפשרות לאלץ הועד החדש לפעול או ע"י פנייה כצד ג´ להוצל"פ או דרך יצירתית אחרת). תשובה ממשפטן תתקבל בתודה.

אני רשאי לשאול מדוע אינך משרשר את שאלותיך?
אילו היית עושה זאת הפורום היה מסודר יותר והיינו רואים את כל שאלותיך ביחד. לטובת הגולשים ולטובתך.

אגב, הועד אינו מקיים את תפקידו. אם אתם באמצע תהליך הרי שנבחרי הדיירים אמורים להוביל אותו. לשם כך נבחרו.

נחכה לתשובת המומחים.

יש כבר פסיקה נגד הנתבע.
התובע הינו נציגות הבניין (הקודמת אמנם) והנתבע
הינו בעל דירה בבניין.

התובע שזכה בדין לא אוכף את פסק הדין לכן אין לך
מה לפנות לערכאות שוב כי כבר היה מעשה בית דין בנושא
כלומר כבר ישב שופט בדין והכריע.

לכן, אתה יכול לנקוט הליכים נגד הוועד החדש או כל וועד
שיבוא במקומו.

אני מניח שהוועד החדש לא רוצה לנקוט הליכים מטעמים של
פחד או יחסי אנוד.
המוצא הוא שהוועד החדש יגיד "אין לי ברירה, כופים זאת עלי".

תוכל לעשות זאת על ידיתביעה בבקשת "צו עשה" נגד הוועד
המכהן, ולא משנה כרגע אם זהו ועד מכהן או זה שיבוא
בנעליו אחר כך.
אתה יכול לבקש מהשופט הבהרה לפסק הדין, ולבקש סמכות
לאכיפת פסק הדין.

מי שיצר את הבעיה הינו עורך הדין של הוועד, שלא לקח
אפשרות זאת בחשבון.
אני מציע לך גם להפנות את השאלה לפורום "הוצאה לפועל"
של אתר "תפוז".

בהצלחה

א. שלמה1 רב תודות. האינטואיציה שלך מרשימה. הועד הקודם ניהל הליך ללא עו"ד מטעמי חסכון לקופת הוועד. הועד הקודם גם החל בהליך אצל ההוצל"פ אולם הנתבעים העלו שאלת הבהרה שגררה התיק שנה נוספת (שנה 4+)ולאחר שהמפקח פסק שוב בהבהרה שיש להרוס, הוחלף הוועד. האם הוועד החדש יכול לערוך אסיפת דיירים ולטעון שאין לו רוב לבצע פס"ד או אף לסגור התיק בהוצל"פ? תודה

אתה יכול לפנות למפקחת נגד הוועד ולבקש צו עשה.
תקבל את הצו תוך שלושה חודשים ואז תוכל לפעול
באופן עצמאי.

לגבי רוב או מיעוט לביצוע ההוצאה לפועל,
אני לא חושב שניתן לשנות פסק דין חלוט של שופט
על ידי הצבעה קיקיונית באסיפת דיירים.
האם זה נראה לך הגיוני?!
יש פסק דין שעומרי שרון הולך לכלא.
האם הכנסת יכולה להתכנס ולהעביר חוק שיבטל זאת?
לא!
פסק הדין חלוט, כלומר עבר זמן הערעור, ויש לקיימו, אם יש
דרישה לכך. נקודה. מי הוא הוועד שיחליט אחרת?!

הפסקת ההליך פוגעת בזכויות הקינייניות של בעלי הדירות,
וכדי לפגוע בזכויות כאלו, יש צורך בהסכמת בעל הדירה
שפוגעים בזכויותיו, לכן, להחלטה כזאת דרוש רוב של 100%!

האם שאלת בפורום "הוצאה לפועל" באתר תפוז?

שוב תודה על התשובה. שאלתי ב"תפוז" לפני מס´ ימים ועדיין לא נעניתי

האם ניתן להגיש תביעה למפקח לבצוע צו עשה כאשר בינתיים מתנהל הליך בפני ההוצאה לפועל? האם בקשת צו עשה היא כנגד הנתבעים שהפסידו במשפט ו/או נגד נציגות הדיירים שנמנעת מאכיפת פסה"ד בהוצל"פ? תודה

רשאי כל דייר בבית להגיש תביעה חדשה נגד הדייר שבנה ברכוש המשותף, ולצרף את פסק הדין שניתן, ולטעון שהנתבע מושתק, דבר שמקנה לו זכות לקבל פסק דין לטובתו כדי שיוכל להוציאו לפועל ללא מעורבות ועד הבית שממאן לפעול במסגרת פסק הדין הקודם, ובכך מנשל את זכויותיו של התובע בשטח שניבנה ברכוש המשותף.

כל אחד מדיירי הבית הוא אישיות משפטית נפרדת מועד הבית.

שלום דינה

מה הכוונה "הנתבע מושת" בתשובתך?

תודה

זו הדילמה: האם אפשר לתבוע שוב את העבריינים או מיכוון שניתן פס"ד ניתן לתבוע את הוועד, אם בכלל? האם ניתן לפעול באחד מהנ"ל כשאין עדיין תשובה סופית מההוצל"פ? ואם ההוצל"פ יחליט לסגור התיק האם ניתן לתבוע שוב אצל המפקח? רוב תודות על התייחסותכם

ועד הבית לא נקט שום פעולה בהוצאה לפועל – ציטוט משאלת המקורית:

"והועד החדש אמור לפעול בהוצל"פ כדי לקיים את פסה"ד. הם מסרבים לכך"

עכשיו אתה אומר הפוך, שאין תשובה סופית מההוצאה לפועל…
כלומר, ועד הבית לא מסרב, להיפך, הוא אפילו פתח תיק בהוצל"פ, וננקטו בו פעולות ביצוע כלשהן.
ההוצאה לפועל פועלת על פי דרישת הזוכה (ועד הבית), היא לא עושה כראות עינייה, והיא לא יכולה לסגור את התיק אלא אם הזוכה דורש זאת.
לא ברור מה כוונתך שאין עדיין תשובה סופית מההוצל"פ?
אם ועד הבית לא ידרוש ביצוע פעולות – אז לא יקרה כלום.
ואם ועד הבית ידרוש ביצוע הריסה – היא תבוצע.

הוועד הראשון פעל נגד הנתבעים,
זכה בדין, והתחיל הליכי הוצאה לפועל.

אחר כך התחלף הוועד, והוועד החדש לא עושה כלום.

דינה, מה הכוונה "הנתבע מושתק" ?

תודה

לשואל אין מידע ברור מה קורה בתיק ההוצל"פ, והוא מגשש באפילה. הוא מחכה לתשובה סופית מההוצל"פ, כאשר ההוצל"פ לא נותן שום "תשובה".
נושא חילופי הועד לא רלוונטי.
אם לדוגמא חלפו 5 שנים מאז שניתן פסק הדין הסופי ולא נעשה דבר, אז אין לועד הבית רצון לממש את פסה"ד.
מאידך, אם חלפו שבועיים ולא קרה כלום, זה עדיין לא אומר כלום. צריך להביא את הנושא להצבעה באסיפת הדיירים ולהחליט לכאן או לכאן, ולבקש דיווח עדכני באשר לפעולות שננקטו בהוצל"פ עד כה.

לעניין מושתק – ראה כאן :

שלמה 1 ודינה תודה על ההתייחסויות. קצת סדר: שלמה1 צודק. הוועד הקודם זכה ואף החל בהליך בהוצלפ שבו גם זכינו. היה ערעור במחוזי שגרר החזרת התיק להוצלפ. בינתיים התחלף הועד. הועד הנוכחי אמור לבקש מההוצלפ לאכוף שוב ביצוע פסה"ד. הם מנסים להימנע מכך. אני מעוניין לפעול באופן פרטי שלא להצטרך לטובות מהדיירים.מה הדרך העדיפה? אם לכפות ע"י תביעה לצו עשה נגד הועד החדש האם ניתן להתחיל כבר (כשעדיין אין החלטה של ההוצלפ) ? אם ההוצלפ יחליט על סגירת התיק האם עדיין אוכל לתבוע? האם יש דרך לתבוע את העבריינים במקום להתעסק עם הועד ? תודות.

דינה: שאלה נוספת בבקשה: האם מכח העובדה שהועד הוא שלוח הדיירים וקיימת "קירבה משפטית " ביננו, אני רשאי לדרוש שיותן לי להמשיך את ההליך באופן פרטי מהנק´ הנוכחית? (לדרוש מההוצלפ או המפקח)

כי הסברתי לך את המצב, אבל יתכן שאתה עדיין מתקשה.

ועד הבית לא חייב לממש את פסק הדין בהוצל"פ אם אסיפת הדיירים לא תדרוש זאת. ועד הבית כן יהיה חייב לממש את פסק הדין אם אסיפת הדיירים כן תדרוש זאת. לכן מבחינתך צריך לכנס אסיפת דיירים שתחליט בנושא לכאן או לכאן.

צו עשה נגד ועד הבית ניתן לקבל כאשר אסיפת הדיירים מחליטה שיש לממש את פסק הדין בהוצל"פ – אבל ועד הבית לא מבצע את ההחלטה של האסיפה.

ההוצאה לפועל לא מחליטה בעצמה על שום דבר בתיק, לכן השאלה שלך לא מובנת. אם ועד הבית יגיש בקשה לנקיטת הליך הריסה בהוצאה לפועל – הם יבצעו את ההריסה.

באותה מידה, ההוצאה לפועל לא מחליטה בעצמה לסגור את התיק. מי שמחליט זה הזוכה (ועד הבית).

אם ועד הבית יסגור את התיק בהוצאה לפועל, על סמך החלטת אסיפת הדיירים, לא תוכל לתבוע צו עשה נגד ועד הבית.

אתה יכול להציע באסיפת הדיירים שהאסיפה תעביר לידייך בכתב את מלוא הסמכויות לביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל. ואז אתה תפעל בעצמך בהוצאה לפועל.

אם אסיפת הדיירים תחליט שלא לבצע את פסק הדין בהוצאה לפועל, או שתחליט לסגור את התיק בהוצאה לפועל, אתה תוכל להגיש תביעה מטעמך נגד מי שבנה ברכוש המשותף, ועל סמך פסק הדין שכבר ניתן נגדם אתה תטען שקיים השתק שעל פיו אתה זכאי לקבל פסק דין לטובתך. לאחר שינתן פסק דין לטובתך תוכל להגישו לביצוע בהוצאה לפועל ללא מעורבות ועד הבית.

אם הדיירים לא יתמכו בך, או שיתנגדו להריסה, עדיף שתעזר בעורך דין.

דינה – תודה על התשובה הארוכה. שתי השגות – 1. האם לדייר הבודד אין קיום ו/או אפשרות לפעול ללא קבלת רוב באסיפת הדיירים? 2.אני מבין את המושג "השתק" כמשהו שמגביל אותי בגלל קיום מעשה בית דין (והזהות שלי עם הועד שאמור לייצג אותי). השמוש שלך במושג נראה לי הפוך. אני טועה? תודה על תשובה (לשאלה 1 בעיקר)

אם בתביעה היה ועד הבית בתור "התובע", רק ועד הבית יכול לפעול למימוש פסק הדין, כי כל דייר בנפרד הוא אישיות משפטית שונה מועד-הבית, ולכן אינו רשאי לפעול במקום ועד הבית. כדי לפעול במקום ועד הבית או שועד הבית ייפה את כוחו לפעול, או שאסיפת הדיירים תסמיך אותו לפעול.

"השתק פלוגתא" יוצר השתק כלפי הפלוגתא. אם אתה מגיש תביעה נגד הדייר שבנה ברכוש המשותף, הפלוגתאות שבתביעה החדשה שלך כבר הוכרעו בפסק הדין הקודם ולכן הנתבע מושתק מלטעון נגדן – כפי שנקבע בפסק הדין.
אתה אולי מתכוון ל-"השתק עילה" כלפי בעלי הדין, אבל זה לא קיים בינך לבין הנתבע שבנה בניגוד לחוק.

המצב שונה לחלוטין אם בתביעה הראשונה התובעים היו כל בעלי הדירות ביחד ולחוד. האם בתביעה הראשונה נתת ייפוי כוח לתבוע בשימך?

תודות. זה מה שמוזר בסיפור הזה – כמות השאלות שהוא מעורר: א. האם יש הבדל אם הועד קיבל הסכמת אסיפת הדיירים לתבוע או שמס´ דיירים נתנו יפוי כח (בכתב?) לועד לתבוע? אם יש יפוי כח כזה (איני בטוח -זה התחיל לפני 4 שנים) האם אני רשאי להמשיך בתהליך לבד? מה שודאי – זה שבכתב התביעה מופיעה רק הנציגות כתובעת. ב. האם לאחר שניתן פס"ד בתביעה זו אני רשאי באופן פרטי לחזור ולתבוע אותה תביעה כנגד הנתבע הנ"ל – באם נתתי יפוי כח ובאם לא? ג. האם לא יותר פשוט מבחינתי לתבע את הועד הנוכחי בצו עשה לקיים את פסה"ד? תודה

האם את יכולה לפרט את המשמעות של "בעלי הדירות ביחד ולחוד".
מה יתרונות של זה ומה המשמעות המשפטית, המעשית?

אנו לפני תביעה של דייר שאינו משלם מיסים אך אנו רוצים (מכל מיני סיבות) שזה לא יעשה ע"י הועד אלא ע"י כל הדיירים בשמם.