בשנת 2000 הופחתה ההנחה ל-33% ואילו השנה הוחלט לבטל את כל ההנחה. ברצוני לציין שכל ההחלטות התקבלו במסגרת אסיפת בעלי הנכסים וברוב קולות. נא התיחסותך האם ניתן לבטל את ההנחות באופן שרירותי?
ע"פ סעיף 77ג לחוק הנ"ל, בית משותף שלא נרשם, יחול עליו התקנון המצוי.
לפיכך, התשלום של הוצאות האחזקה חייבות להיות ע"פ ס´ 58 לחוק, דהיינו, לפי החלק היחסי ברכוש המשותף.
אסיפת בעלי הנכסים אינה מוסמכת – בשום רוב – לשנות את חלקו בתשלום של בעל נכס, מזה הקבוע בס´ 58 לחוק, זולת אם היסכים לו.
אם ניתנת הנחה, צריך מישהו אחר לשלם יותר, וכאמור, ניתן לגבות יותר מבעל נכס אחר, רק אם זה נעשה בהסכמה.
לסיכום
לא הביטול "השרירותי" היה לא חוקי, אלא מתן ההנחה מראשיתו של דבר – היה לא חוקי, כי בעלי נכסים אחרים נאלצו לשלם יותר, מבלי שכולם (כל 100% מהם) נתנו לכך את הסכמתם המפורשת.
ואם לא זאת הרי גם זאת, אין קשר כלשהו בין מידת השירותים שניתנים ע"י ועד הבית – לגובה התשלום לועד הבית.
.
בהנחה שכל ההחלטות בנדון משנת 99´ התקבלו כדין (וזה מחייב בדיקה כאמור) הרי שלכאורה יכול לחול הכלל "הפה שאסר הוא הפה שמתיר" כלומר מתן ההנחה בזמנו לא היקנה לכם זכות לקבל הנחה זהה או הנחה בכלל לנצח נצחים. מי שנתן את ההנחה יכול לבטלה או לסייגה.
בבתים משותפים רבים אין ממילא הנאה זהה מהשרותים שמספק ועד הבית לכל דייר ודייר ובכל זאת אין בכך עילה או זכות למתן הנחה.
הייתי אומר שיש לכם אולי קייס רק אם נוסח ההחלטה בזמנו היה לא זמני ולא לפנים משורת הדין אלא קבע עקרון ברור היוצר זיקה בין קבלת שרותים לגובה התשלום. אם מדובר בכך ואם אין כל שינוי בעניין רק אז ניתן אולי לתקוף את ההחלטה.