ישנו פסק דין בנושא זה שניתן על ידי המפקחת על המקרקעין בנצרת .שהורה להסיר את כל המצלמות בתחום הרכוש המשותף, גם מהטעם הקנייני וגם מהטעם שדבר זה פוגע בפרטיות בעלי הדירות האחרות בבניין, בלא שניתנה הסכמתם לדבר.
יתכן גם מצב שהמצלמות לא רק מצלמות ומתעדות את כל המתרחש בתחום הרכוש המשותף ,אלה גם מקליטות את כל הקולות.
ישנם מצלמות שהם גם מיקרופון ויכולות להקליט את כל הקולות ולתעד אותם על גבי המחשב לו הם מחוברות.
במצב זה ישנה לא רק פגיעה בנושא "הפרטיות" אלה גם בנושא "האזנת סתר".
היא קבעה שבמקרה מיוחד וחריג זה הותקנו המצלמות רק כדי לבלוש ולפגוע בפרטיות וכנקמה על ארוע אחר, ומסיבות אלו בלבד הן פסולות.
המפקחת מדגישה בסעיף 19 לפסק הדין שעקרונית אין שום מניעה להתקין מצלמות ברכוש המשותף על פי הכללים המקובלים גם ללא הסכמת כולם – ציטוט:
"19. יחד עם זאת, אדגיש, כי המסקנה אליה הגעתי בפסק הדין, היא מסקנה מתחייבת בנסיבות המקרה דנן, אך אין ללמוד ממנה גזירה שווה לכלל המקרים בהם מותקנות מצלמות ברכוש המשותף. מוכנה אני להניח, כי יתכנו מקרים, בהם תתקבל החלטה, על דעת רוב בעלי הדירות בבית משותף, להתקין מצלמות בכניסה לבית לצורך הגנה על רכושם, והחלטה זו תהיה בת תוקף, אף כלפי מיעוט בעלי הדירות שהתנגד לה, ובלבד שלא יהא במצלמות לפגוע פגיעה מהותית בזכויות המיעוט."
אך אין הוא מטעה מעיקרו.
בסעיף 19 לטענתך, פסקה השופטת לגבי מקרה מיוחד זה להסרת המצלמות אולם תסייגה את דבריה בהחלטת רוב בעלי הדירות ולא פירטה באיזה רוב.
כמו כן סייגה את דבריה שלא תהיה החלטה זו כדי לפגוע פגיעה מהותית בזכויות המיעוט המתנגד.
בכל מקרה על פי הבנתי מקרים אלה ידונו לגופו של עניין ואין מקרה אחד וסיבותיו יכול להשליך על מקרה אחר.
סבור אני שבמקרים אלה בהם ישנה פגיעה לא רק בנושא הקנייני אלה גם בנושא "הגנה על הפרטיות" ובנוסף יתכן "חוק האזנות הסתר" אמורה החלטה מעין זו להתקבל בהסכמת כל או רוב גדול של לפחות 75% מבעלי הדירות בבית המשותף.
זו דעתי האישית מנסיון בבית המשותף בו אני מתגורר.
לדינה :האם יש לך פסקי דין אחרים המדברים על נושא זה.
אשמח מאוד אם יוצגו הקישורים.
תודה ויום טוב לכולם.
יתכן שיש כאן גם בעייה כספית שדרוש את הסכמת כולם כיוון
שהתקנה זו היא לא תחזוקת הרכוש המשותף שמסר הקבלן לדיירים (לפי סעיף ו´ בחוק המקרקעין) המאפשר רב רגיל באסיפה?
הרכוש המשותף הוא מקום פתוח וגלוי לכל, ואינו מקום פרטי וסגור ששייך לאדם יחיד, לכן, שום דייר לא יכול לדרוש שלא יראו עם מי מתי ואיך הוא בא והולך. גם לפני שקיימות מצלמות בבניין יכולים לראות כל דבר שקורה ברכוש המשותף שפתוח לכל בעלי הדירות.
הבעיה הכספית אינה מחייבת הסכמת כולם, כיוון שמצלמות מיועדות דווקא לשמור על הקיים ברכוש המשותף, ואם לא יהיו מצלמות אז מסיבות בטיחותיות המצב הקיים יפגע ולא יהיה עוד כפי שקיבלו אותו הדיירים מהקבלן בגמר הבניה.
בדיוק מאותה סיבה התקנת שער לחניה מטרתה שמירה על הקיים, למרות שהשער כשלעצמו הוא תוספת חדשה.
אבל אין מה לעשות, כיום יותר ויותר נפוץ השימוש במצלמות בבתים משותפים בעיקר באזורי החניה התת קרקעיים, לשם הגברת הבטחון האישי ושמירת הרכוש. בבתים המודרניים משקיעים יותר בלובי, במעלית וכד´ – ורוצים להגן על הרכוש מפני ונדליזם וגניבות.
צנעת הפרט צריכה להילקח בחשבון – גם בשטחים משותפים.
השאלה היא: איך מקטינים את הפגיעה בפרטיות ובתחושת הפרטיות?
ראשית תמיד מיידעים מראש. לעולם לא מתקינים בסתר.
שנית – שמים שלט בכניסה "בבית זה מותקנות מצלמות" וכד´.
שלישית – בוחרים מיקום נכון של המצלמות, זויות,הכל מנקודת מבט של מיזעור הפגיעה.
איך מקבלים החלטה כזו?
הועד לא מספיק לכך.
זה ענין לאסיפת דיירים.
דרך נכונה היא שהועד מקבל כמה הצעות מחיר, בודק בדיקה מקדמית ומגיע לאסיפה עם מספיק מידע ופרטים.
מספיק רוב רגיל באסיפה. למה?
זה קצת יותר קשה להסביר. צודק מי שיטען שפורמלית יש כאן תוספת לרכוש הקיים ולכן נדרש לכאורה לקבל הסכמה מכל בעל דירה ללא יוצא מהכלל.
אבל העקרון הזה כבר כורסם לא מעט ומקובל היום לומר שיש תוספות לקיים שלא דורשות הסכמה כללית. ככל שההוצאה קטנה יותר (אגב – כאן זה לא המקרה), סבירה ומקובלת – ניתן להסתפק ברוב רגיל באסיפה.
יש כאן גם היבט של שמירה על הקיים כי הציוד החדש נועד לשמור על הקיים. בקיצור זה ניתן וככל שהרוב יהיה גדול יותר באסיפה כך יטב.
